מטרת הפרויקט :פיתוח שותפות ארוכת טווח בין זוגות בתי ספר יהודים וערבים באזור. שינוי עמדות אצל צעירים ובוגרים הפחתת דעות קדומות וניכור בין שתי התרבויות הדרות בשכנות באזור אחד, ופיתוח עמדה סובלנית, אמון וכבוד כלפי האחר ותרבותו. העמקת הידע על התרבות של האחר חשיפה, לימוד והכרות עם המנהגים ואורחות החיים של כל תרבות.
הגוף המפעיל: עמותת אפשר אחרת
אוכלוסיית יעד:
- תלמידי כתות ד' מביה"ס היסודי עין רפא עין נקובא וביה"ס היסודי "אלון" במעלה החמישה
- תלמידי כתות י' מתיכון ברנקו וייס עין רפא עין נקובא ותיכון אור בצור הדסה
- מורי ארבעת בתי הספר
- הורי התלמידים המשתתפים
מספר משתתפים: כ 120 תלמידים
יעדי הפרויקט:
- פיתוח שותפות ארוכת טווח בין זוגות בתי ספר יהודים וערבים באזור.
- שינוי עמדות אצל צעירים ובוגרים הפחתת דעות קדומות וניכור בין שתי התרבויות הדרות בשכנות באזור אחד, ופיתוח עמדה סובלנית, אמון וכבוד כלפי האחר ותרבותו.
- העמקת הידע על התרבות של האחר חשיפה, לימוד והכרות עם המנהגים ואורחות החיים של כל תרבות.
עיקרי הפעולות שהתקיימו במהלך השנה:
- התקיימו ששה מפגשים בין תרבותיים ביסודיים וששה מפגשים בין תרבותיים בתיכונים. במפגשים אלה עשו המנחים (יהודים וערבים) שימוש בכלים יצירתיים מעולם האמנויות: תיאטרון (משחקי תפקידים,
המחזת סיטואציות ועוד), מוזיקה (בניית כלים מוזיקאליים), ואמנות פלסטית (בניית קולאז'ים על תכונות מנהיגות ראויה בשתי התרבויות).
- התקיימו מפגשים חד תרבותיים בכל אחד מארבעת בתי הספר בתחילת הפעילות ובסיומה, לתיאום ציפיות, לעיבוד רשמים ולליבון קשיים.
- התקיימו שלושה מפגשי היכרות בין המורים (אחד ביסודי, שניים בתיכון)
- התקיימו שני מפגשי חשיפה להורים (אחד ביסודיים ואחד בתיכונים).
הישגים מול יעדים:
מנהלת תיכון אור עידית ניב כתבה בסיכום השנה: "האתגר שעמד בפנינו לא היה פשוט כיוון שחלק גדול מאוכלוסיית התלמידים רואה עצמו כימני, חלקם בעלי דעות קיצוניות בנוגע לערבים, אותם שמענו לא אחת בביה"ס...
בשיחות משוב וכן במשוב כתוב שהועבר לתלמידים ציינו התלמידים שביעות רצון רבה מהתכנית, למרות הקשיים שהיו בדרך וההתנגדויות שאפיינו תלמידים משני בתי הספר ושינוי בעמדות שחלו בהם בעקבות ההכרות עם תלמידי עין רפא.
התלמידים ציינו את חשיבות התכנית ואת הצורך להמשיך בה גם בשנה הבאה בקרב תלמידים נוספים".
התלמידים ציינו את חשיבות התכנית ואת הצורך להמשיך בה גם בשנה הבאה בקרב תלמידים נוספים".
מנהל תיכון ברנקו וייס עין רפא עין נקובא באסם סעדי, כתב בסיכום השנה:
"מתוך אמונה בחיים משותפים ורצון עז להביא את כלל אזרחי המדינה להכרה באחר, בתרבותו ובשפתו, בחרנו השנה להיכנס לתוכנית של עמותת "אפשר אחרת" שתאמה את תפיסתנו החינוכית מבחינת חשיפת בני הנוער לתרבות אחרת ממנה חששו להתקרב, להכיר אוכלוסיית הנוער היהודי שאינה רחוקה מהם מבחינה גיאוגרפית לפחות, לראות ולחוש את הדברים המשותפים לבני הנוער בפרט ולבני אדם בכלל, ולא להתרכז בדברים המרחיקים והדוחים אוכלוסיות.
קשיים שהתעוררו ודרכי ההתמודדות:
המפגשים ביסודיים התנהלו היטב וללא סוגיות יוצאות דופן.
בתיכונים לעומת זאת התעוררו מספר קשיים: בתכנית לקחו חלק בין השאר תלמידים מכיתות מב"ר, שעבור חלקם היה המפגש מאתגר במיוחד; בקבוצה אחת )מתוך שלוש שפעלו לאורך השנה( התעורר מספר פעמים שיח לעומתי, אשר הוביל לביטויי מחאה )יציאה הפגנתית של מספר תלמידים מהפעילות( אשר חייבו מאמץ נוסף של המנחים והצוות החינוכי של בית הספר.
באירועים אלה היו מעורבים מספר קטן של תלמידים, אך הלעומתיות שהפגינו הכתה גלים והעיבה על החוויה של עמיתיהם לקבוצה. התקיים שיקול דעת האם להרחיקם מהתכנית אך בסופו של דבר הוחלט
להכיל את הדברים. צוות המנחים הקדים את המפגש החד תרבותי האחרון של השנה על מנת לתת מקום לעיבוד האירוע ולאפשר המשך התוכנית וסיומה באווירה חיובית.
כותב באסם סעדי: "נתקלנו בקשיים בתחילת הדרך, היו סימנים של ניכור. חוסר הכרה. אי רצון להשתתף מצד התלמידים. אומנם נחישותו של הצוות החינוכי לקדם את התוכנית הביאה בסופו של דבר להצלחת התוכנית בשני בתי הספר. במיוחד אחרי המפגש המוצלח של צוותי המורים בשני בתי הספר אשר יצאו בתחושה של נשכרים. של תקווה לחיים משותפים, של ראיה חינוכית שבאמת אפשר אחרת."
התעוררו קשיים לוגיסטיים סביב תאריכי המפגשים. למרות קביעת תאריכים מראש לכל השנה, בפועל תואמו מחדש חלק מן מפגשים במהלך השנה. לא תמיד עודכנה השותפות בשינויים הללו
