ההיסטוריה של חידון התנך

בשנת 1961 ביקש פרופסור חיים גבריהו לקיים חידון תנ"ך לנוער בארץ ישראל. מנהלי החידון לבוגרים הפנו אותו לראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון שתמך ביוזמה והורה על עריכת החידון כל שנה ביום העצמאות למדינת ישראל.

חידון התנ"ך העולמי הראשון לנוער נערך בבית העם בירושלים בשנת 1963 וזכו בו הרצל קלידג' וראובן גואטה מישראל ודדו גולדמינץ מקנדה. חידון התנ"ך השני לנוער התקיים שנתיים לאחר מכאן, בשנת 1965, וכקודמו התקיים החידון בהשתתפות ראש הממשלה והרמטכ"ל וכשופטים שימשו שר החינוך דאז אבא אבן, פרופסור פייבל מלצר והרב מרדכי פירון. בחידון זה זכה בלפור חקק במקום הראשון והרצל אחיו במקום השני. במקום השלישי זכתה אסתר פרייליך מארצות הברית . החידון השלישי התקיים בשנת  1966 וזכה בו אליהו מועלם. חומר החידון כלל אז גם פרקי אגדה. ראש הממשלה דאז, לוי אשכול הציע להעביר את החידון ליום הזיכרון, אולם הצעתו לא התקבלה ובשנת 1967 זכה בחידון יצחק חגיז וסגניו היו ראובן קפלן ויצחק בן ארצי. בחידונים לנוער שימשו כיושבי ראש חבר השופטים אבא אבן ולמעלה משלושים שנה גם ד"ר יוסף בורג. בשנת 1998 עיצב הפסל יצחק שמואלי את פיסלון הפרס המוענק לזוכה בחידון. הזוכה הצעיר ביותר היה יונתן שרעבי, תלמיד כיתה ט', שזכה בחידון בשנת 1992.

מסורת החידונים שהחלה בשנותיה הראשונות של המדינה נמשכה מאז מדי שנה ביום העצמאות למדינת ישראל. עם השנים החידון עבר מבית העם  לבניין התיאטרון בירושלים והועבר בשידור חי על ידי הטלוויזיה הישראלית.

 

(מתוך ויקיפדיה העברית)