• אריאל קנדל

    אריאל קנדל

    נתן רועי, נתן רועי ©
  • מקבלים עולים מצרפת במל התעופה בישראל

    מקבלים עולים מצרפת במל התעופה בישראל

    נתן רועי, נתן רועי ©
  • עולה מצרפת

    עולה מצרפת

    נתן רועי, נתן רועי ©
  • משפחת עולים מצרפת עם יושב ראש הנהלת הסוכנות נתן שרנסקי

    משפחת עולים מצרפת עם יושב ראש הנהלת הסוכנות נתן שרנסקי

    נתן רועי, נתן רועי ©
  • עולה מצרפת

    עולה מצרפת

    נתן רועי, נתן רועי ©
  • עולה מצרפת

    עולה מצרפת

    נתן רועי, נתן רועי ©
Aliyah

צרפת תחילה: עלייה, עלייה

אריאל קנדל, המנהל היוצא של משלחת הסוכנות היהודית בצרפת ומנהל תחום צרפת בסוכנות היהודית, הוא דוגמה חיה למי שעלה מצרפת ומכיר היטב את קהל היעד ואת ישראל, שבה הוא חי לא מעט שנים. על האירועים הטראגיים האחרונים הוא אומר: "הפיגוע שבו נרצחו 4 יהודים במרכול הכשר רק בא ומחזק את העובדה שהאנטישמיות היא היום נתון קיים בחיי היום יום של יהודי צרפת".

ראש המשלחת היוצא של הסוכנות היהודית בצרפת ומנהל תחום צרפת בסוכנות היהודית, אריאל קנדל, הוא דוגמה מאלפת לצעיר יהודי שעלה לישראל בגיל שבע עשרה ועשה את הדרך אותה הוא מנסה ללמד את את קהל היעד שלו - יהודי צרפת שנמצאים, פעם נוספת בהיסטוריה, בצומת דרכים. מילותיו באות ממקום אמין, חסר פניות, ומגיעות בעת בה יהודי צרפת מחפשים דיוק את המאפיינים הללו כשהם מנהלים את השיח שלהם על המשך החיים שלהם בצרפת.

אריאל קנדל נולד בפריז בשנת 1974, להורים שנולדו ב"שטח החופשי" של צרפת (שלא היה תחת שלטון ווישי הפרו נאצי) בזמן מלחמת העולם השנייה. הסבים והסבתות שלו היגרו מפולין, צ'כוסלובקיה, ליטא וגרמניה. כולם הגיעו לצרפת לפני השואה.אחת הסבתות שלו הגיעה לצרפת לאחר עליית היטלר לשלטון, בשנת1933. בצרפת, כך סברו, בארץ שבה נולדו זכויות האדם והאזרח, ימצאו מקלט לראשם.

אך אז פרצה מלחמת העולם השנייה והם היו חייבים לברוח לאזור החופשי של צרפת, שם, כאמור, נולדו הוריו של אריאל. "אמי נולדה במרכז צרפת ואבא שלי נולד בהרי אלפים והוסתר, יותר משנה, על ידי חסידי אומות העולם. בתום המלחמה כלהמשפחות שבו לפריז. אבא שלי גדל בקהילה היהודית ואמי לא גדלה בקהילה היהודית בפריז. לאחר שהורי בגרו ונפגשו, הם נישאו".

אתה בא ממשפחה דתית?

."לא. אני בא ממשפחה מסורתית שידעה מה היא יהדות. גדלתי בקהילה היהודית בצרפת, בבית הספר היהודי, בתנועות הנוער היהודיות בצרפת, עד שיום אחד קיבלתי החלטה עם אחי לקיים תורה ומצוות"

ממה זה נבע?

זה נבע מהנסיבות של גידולנו - ברגע שאתה גדל בחברה קרובה לישראל ומסורתית והוריך מחליטים שאתה תגדל במסגרות כאלה, מכל המסגרות היהודיות, אז ברור שהזהות היהודית שלך תהיה מאד חזקה. מתברר גם שהמוסדות" הללו מעניקים הרבה אהבה לישראל, וכך גם אחי וגם אחותי החליטו לעלות לישראל והיום כולנו מתגוררים בירושלים".

הצמיחה שלך בפריז הייתה בגדה השמאלית או הימנית?

"גרנו ברובע התשע עשרה, שהיום יש ברובע הזה 60 אלף יהודים. כשאנחנו גרנו שם עם הורי היינו המשפחה היהודית השלישית, ואני מדבר על לפני 45 שנים לאחור. למדנו אז בבית ספר "לוסיאן דה הירש", , שהמנהלת שלו גברת פיקאר, הוסתרה בכפר שבו אמא שלי נולדה בזמן מלחמת העולם השנייה". המנהלת 'עלתה' על הפרט הזה כשאימא שלי רשמה את אחי לבית הספר ובכתובה שאמי מסרה נרשם שם הנעורים שלה. מנהלת בית הספר שאלה את אמי: 'איפה נולדת?' ואמי השיבה לה וכך נתגלה ששתיהן נולדו באותו הכפר.

"אני זוכר אותנו, כמשפחה, כמיעוט ברובה ה-19. בשנת 1991 היתה ברובע מסעדה כשרה אחת ואילו היום ברובע הזה יש יותר מסעדות כשרות ממסעדות לא כשרות. יש גם אינספור חנויות לממכר מוצרים שמנוהלות על ידי יהודים. פעם זה לא היה כך".

העלייה לישראל 

עלית לישראל ומה עשית כאן?

"עליתי לישראל בגיל 17, בשנת 1991, כשאחי כבר היה כאן ולי היה ברור שאני צריך להגיע לישראל. ההורים שלי התגרשו ואמא שלי הבינה שיש לה הזדמנות למצוא עבודה בישראל "ולהינשא בשנית", הפעם עם מדינת ישראל! אני הגעתי לישראל עם אמי ואחותי והיום אמא שלי איתנו.

"סיימתי את התיכון הצרפתי בכפר מיימון שם הייתה אפשרות להשלים בגרות צרפתית. הייתי חבר במח"ל-הסדר: למדתי בישיבת הסדר שנה בערך (בישיבת "היכל אליהו" - ראש הישיבה, הרב משה בוצ'קו זצ"ל, היה רב במונטרי שבשוויץ וכל הישיבה שלו עלתה בשעתו לישראל). אחר כך התגייסתי לשנה לצבא והייתי ב"גולני", החל מחודש אוגוסט 1993.

"בשנה השלישית, בגיל 21, שבתי לקהילה כדי להיות שליח קהילתי בקהילה שממנה הגעתי. זה היה ב-1994 והייתי מורה בבית ספר ואחראי על כל סניפי "בני עקיבא" בפריס. הייתי חבר במשפחה ששמה בוגרי תנועות נוער. היו כאלה שהיו מ"הבונים דרור" או "השומר הצעיר" ששבו אז לצרפת והם היו פחות דתיים - כל אחד פעל על-פי השקפת עולמו.

"היום, רוב החבר'ה שמגיעים עושים תכנית של שנה במסגרת פרוייקט "מסע" יחד עם שירות לאומי ואז עולים לישראל. השנה אנו קולטים יותר מ-1,300 חבר'ה לתכניות "מסע" של הסוכנות היהודית. מתוכם הרוב הגדול עולה לישראל. אגב, החבר'ה רואים בשנת "המסע" מעין הקדמה לעלייה לישראל.אנחנו ידענו שעלינו לשוב לשנת שליחות בקהילה בצרפת ואז היינו שבים חייבים לשוב לישראל כדי להתחיל את הלימודים הגבוהים בארץ".

יש תחושה שיש ערנות מוגברת לקראת עלייה לישראל, כך זה מתואר, מה המצב כעת בקהילה בצרפת?

"צריך להבין מה הקהילה היהודית צריכה ורוצה היום. אנחנו צריכים לדעת להקשיב להם, לבוא אל הקהילה, אל השטח עצמו, להקשיב לרצונות של האנשים. זה אומר להקשיב לבני נוער, סטודנטים, משפחות צעירות, פנסיונרים וקשישים. אחרי שאתה מקשיב לאנשים אלה אתה מגיע למסקנה מסויימת:

"יש שתי אפשרויות לצעיר לא להתבולל - או להתחזק מבחינה דתית, וזה לאו דווקא תפקיד הסוכנות היהודית, והאפשרות השנייה – לחזק את הקשר שלו עם ישראל. בצרפת, בקרב הצעירים, יש יותר ויותר רצון שלא להתבולל והם מחזקים את זהותם גם דרך הקשר עם ישראל.

אנו בסוכנות היהודית צריכים לבנות עוד ועוד תכניות קצרות או ארוכות, סמינרים בצרפת על ישראל ועל הקשר עם ישראל ולא לדבר רק על עלייה - אלו פעולות במישור של חיזוק הזהות דרך ישראל.

"אנו רואים בשנתיים האחרונות, בצרפת בפרט, ובאירופה בכלל, משהו מעניין – קרבת דם כרכיב מאחד. טול את יהודי צפון אפריקה, שחלקם עלו לארץ בשנות השישים והחלק השני שנותר הגיע לצרפת - לרוב היהודים היום יש קרבה ראשונה לקרובים שעלו לישראל מצפון אפריקה כשהם נשארו והגיעו לצרפת לאחר שעזבו את צפון אפריקה בשנות השישים - זה עושה אותם לציונים. הם ציונים כי לכל אחד יש סבא סבתא אמא אבא דוד דודה בישראל. כשקורה משהו בישראל הם דואגים לבני המשפחה בקרבת הדם הראשונה".

בכמה אחוזים מדובר? אשכנזים? ספרדים?

"שמונים אחוז מבני הקהילה בצרפת הם ממוצא צפון-אפריקני, הם ספרדים. 20 אחוז אשכנזים.עד שנות השישים זה היה הפוך". 

אנטישמיות בצרפת

ומה על האנטישמיות?

"הדבר הנוסף שקורה בצרפת זו תופעת האנטישמיות וזה לא חדש. היום, האנטישמיות בצרפת יותר פתוחה ויותר "קולית" ( חביבה וטרנדית, כביכול). אם לוקחים את הבדרן דיודונה כדוגמה, אז הוא נתן אפשרות בזמן האחרון לכל מיני אנשים להיות אנטישמיים לא באופן אלים אלא באופן 'קולי' (cool)".

ויש תופעה נוספת.

"מה שקרה החל מהקיץ האחרון – בעת מבצע צוק איתן – היו הרבה הפגנות אנטי ישראליות בצרפת והלא יהודים לא יצאו להפגנות נגד המוחים בהפגנות הגדולות. גם ההפגנות שהתקיימו בפריס אחרי הפיגוע במרכול הכשר לא היו הפגנות תומכות בקהילה היהודית. זו תופעה שמדאיגה מאד את הקהילה היהודית בצרפת, כי העובדה שאין תגובה על דיודנה ועל ההפגנות נגד ישראל, על הפיגוע בהיפר-כשר, זה משהו מאד מדאיג.

"פעם זה לא היה כך בצרפת ויש בסיס לדאגה זאת. קח לדוגמה את ההפגנות לשחרור נתן שרנסקי ממאסר בכלא - היו הפגנות ענק של לא יהודים ואני זוכר את ההפגנות למען יהודי בריה"מ כילד.

"היה גם סיפור של ניאו-נאצים שהוציאו, לפני שנים רבות, עצמות גופות של יהודים מקברם ויצאו בעקבות כך הפגנות של עשרות אלפי לא יהודים שהתגודדו והפגינו מהבסטיליה עד כיכר ה"לה רפובליק" בפריז. אנשים יצאו כי הזדעזעו. היום זה לא קורה, או שהעם הצרפתי מפחד או שהוא אדיש. כל הסיפור הזה, בכל מקרה, מפחיד את הקהילה היהודית בצרפת".

והמצב הכלכלי?

"המצב הכלכלי הוא פרט לא שולי בתמונה. מי שמבקר בפריז רואה את מגדל אייפל, עיר האורות ונדמה לו שהוא מבקר במקום מאד מתפתח. אינך יכול להבין שזה מצג מתעתע כי המצב הכלכלי בצרפת גרוע. כל המספרים של הכלכלה הינם כקליפת אגוז: צרפת מצויה באפס אחוז צמיחה, אבטלה של כמעט עשרה אחוז, כשמדובר ב-24 אחוזים מתוכם בקרב הצעירים. זה גורם לכך שהצעירים בכלל עומדים לעזוב את צרפת ולא רק יהודים.

"ההבדל בינם לבין היהודים הוא שיש ליהודים מקום נוסף להגר או לעלות אליו וזוהי מדינת ישראל. אם צרפתי לא יהודי יהגר, מבחינת הזהות שלו הוא לא יתחבר לארץ ההגירה שלו כי אין לו שייכות של זהות לאוכלוסיה שם כמו לעולה לישראל. ליהודי יש יתרון כשהוא מגיע לישראל כי הוא מזוהה עם ישראל.

"בשנת 2014 עברנו את "רף" שבעת אלפים עולים ולקראת השנה הבאה נתקרב לתשעת אלפים עולים. כשאתה מוסיף את אותם 1,300 שמגיעים דרך תכניות "מסע", תוכל להגיע למספרים די גדולים".

והתפקיד של הסוכנות נגזר מכך?

"זה אומר שהתפקיד שלנו הוא להגיד לאנשים 'אם אתם רוצים להתחזק מבחינת הזהות שלכם באמצעות ישראל, אז אנחנו כאן'. ואם הם מתעניינים בעלייה, אז אנחנו גם כאן. אבל אנחנו גם צריכים להגיד להם, וחייבים אפילו, להסביר להם מה המשמעות של חיים בישראל.

"לא צריך להיות צבר, כדי להבין שהמצב בארץ לא פשוט. אסור לשכוח שצרפת היא מדינת רווחה שנותנת לאזרחיה הכי הרבה מכל מדינה בעולם - כולל למובטלים, כולל אוניברסיטה בחינם, כולל טיפולי שיניים ומשקפיים, כולל שלושים וחמש שעות עבודה בשבוע, כולל 5 שבועות חופש בשנה. אנחנו באים היום לאנשים ואומרים להם שהרבה דברים ממה שתקבלו כאן, בצרפת, לא תקבלו בישראל, וזאת משתי סיבות: אין למדינת ישראל את היכולת לתת את מה שהם מקבלים בצרפת, ועניין נוסף הוא שהמנטליות שונה. כאן תגיע למדינה שבה אתה חייב להפעיל את החריצות שלך, את היוזמה שלך, אתה צריך לעבוד קשה ולרצות לחיות כאן.

"בצרפת קיימת "תרבות של נתמכים" ובארץ זה לא קיים. זה לא נהדר כפי שזה נשמע (אתה יושב ומקבל תמיכה), זה 'דופק את הראש' ופוגע ביצירתיות, והעם הצרפתי מגיע בגלל זה לשפל כלכלי שלא היה בהיסטוריה.

"חשוב להגיד לאנשים שכאן, בישראל, לא יהיה כמו בצרפת. אנשים שגרים בצרפת סבורים שאנשים בכל העולם חיים כמוהם, שבני אדם מקבלים כך בכל העולם, בלי לעבוד. לשמחתי, כשאתה אומר לצעירים יהודיים שמתעתדים לעלות כי כאן בישראל אין "תרבות נתמכים" וכי יש אתגר לגור בישראל, הם מבינים".

ישראל לצעירים ולמבוגרים

האם ישראל טובה יותר לצעירים מצרפת?

"לצעירים מצרפת, ישראל היא מדינה טובה בתנאי שמפנימים שאתה צריך להתאמץ ואז תצליח. רוב הצעירים שמגיעים לכאן בגיל צעיר יכולים להצליח, וגם לפנסיונרים זה מקום טוב כי הם חיים בשמש ויש להם פנסיה".

למשפחות עם ילדים קטנים זה יותר מאתגר?

"כשהילדים קטנים הם מסתדרים, אבל כשהילדים יותר גדולים זו בעיה. למשל, בגיל חטיבת הביניים. אם אתה בא עם ילד מבוגר בגיל חטיבה זה יותר קשה, ויש החלטות מאד קשות למשפחות כאלה. בכל מקרה,אם אתה בא מצרפת ואתה חושב שאפשר לא להתאמץ, לא תחזיק מעמד יום אחד. כל הזמן תהייה בעמדה שאתה צריך לקבל ולא תקבל. תיאורטית, קל להסביר, אבל בפועל זה קשה כי זה לעמוד מול הרגל של עשרות שנים.

"אגב, במשרד של הסוכנות בפריז היה כתוב על אחד השלטים: 'לא מצפה לך גן של שושנים'. בכל פעם שהגיעו עיתונאים לא יהודיים הם היו מצלמים את זה והייתי מסביר להם שהתפקיד של הסוכנות להגיד את האמת שניתן לחזק את זהותך ולעלות לארץ, אבל, עליך להתאמץ!".

מה לגבי המצב הביטחוני של היהודים בצרפת?

"הבחור שהותקף באחרונה בצרפת עם חברתו הוא בן דוד ראשון של אשתי. אבא שלו הוא אח של אבא של אשתי ואני מכיר אותו שנים. אני חייב לומר שבכל יום יש התקפות. כל  יום זה קורה. הפיגוע שבו נרצחו 4 יהודים במרכול הכשר רק בא ומחזק את העובדה שהאנטישמיות היא היום נתון קיים בחיי היום יום של יהודי צרפת".

מה השתנה בקהילה?

"השיח השתנה והוא כעת סביב השאלה 'איפה נגור בעוד שנה, שנתיים, חמש או עשר שנים'. השיח הזה, וזה מדהים, רווח גם בקרב הלא יהודים. בשנה שעברה הגיעו לערבים של הסוכנות בפריז 13 אלף איש. זאת אומרת שיש היום בפריז 30 אלף יהודים (חלק מאלה שהגיעו לישראל רווקים וחלקם בעלי משפחה) שלא רק מדברים על עלייה, אלא עשו את הצעד לבוא לסוכנות כדי לשמוע על עלייה. כל זה לא מתוך הסטריה, אלא מתוך התעניינות אמיתית לשפר את חייהם.

"אין היום משפחה אחת שלא חושבת על השאלה של מקום המגורים בעוד חמש או עשר שנים, בישראל או לא בישראל, וזה שינוי גדול מאד. אני יכול להגיד שלפני כמה שנים לא ניתן היה לומר דבר כזה, אבל כעת אתה שומע את זה בכל משפחה בפריז. היום המצב שונה, אם יש לך תיק שכתוב עליו בעברית, אתה צריך לחשוב אם אתה הולך אתו או לא, ואתה צריך לחשוב אם אתה רוצה או לא רוצה לדבר עברית במטרו.

"יש אנשים שקמים בבוקר ושואלים את עצמם: 'האם המקום שבו אני מתעורר הוא באמת הבית שלי'. התחושה של יהודי צרפת, ברובם, היא שצרפת היא כבר לא הבית שלהם. ליהודים יש הרגשה שהם לא בבית כשדיודונה עורך הופעותיו והציבור הלא יהודי לא מגיב, או כשנרצחים יהודים וההפגנות ולאחר מכן לא באות קריאות הזדהות עם הקהילה היהודית. אדם יהודי חש שהוא לא בבית לנוכח תופעות כאלה".

התקדמות בישראל 

ומה לגבי החסמים בישראל שעוצרים עלייה לישראל?

"ממשלת ישראל פועלת להסיר את חלק מהחסמים. יש מקצועות שקשה לקבל רישיונות עבורם, כמו: עריכת דין, רפואת שיניים, ראיית חשבון וכדומה. אבל המדינה צריכה לבוא לקריאתם. לי ברור שאם ליהודי צרפתי תהייה אפשרות לקבל עבודה, יהיה יותר קל לקבל החלטה לעלות. הממשלה, ביחד עם משרד העלייה והקליטה, חייבים לשפר כל הזמן את הליווי של אלה שמתעניינים ורוצים לעלות לישראל".

היכן בוחרים להתגורר יהודי צרפת כשהם מגיעים לישראל?

"פעם היו מגיעים לנתניה ואשדוד והיום גם לת"א, ירושלים ורעננה. היום אתה רואה יהודים מצרפת שמתחילים להגיע גם לפריפריה כדוגמת חדרה. זה חדש. זה אומר שיהודי צרפת מבינים היום שכדי לעלות ולהצליח בישראל כדאי גם לחשוב על פריפריה. אם יהודי צרפת יתפשרו על מקומות מגורים, ירצו לבוא ולעבוד פה קשה, אז המדינה, כך אני מקווה, תבוא אל האמצע ותקל עמם כי יש אינטרס שהם יעלו. אני מאמין שבקרב הצעירים ישראל היא מקום נהדר להצליח בו. אם הצעיר ישקיע, הוא יצליח!"

היתרונות של יהודי צרפתי על פני עולה אחר. יש דבר כזה?

"ליהודים מצרפת יש יתרונות - אני גדלתי בבית הספר היהודי.שאלו אותי, כשעליתי, באיזה בית ספר למדתי, דתי או חילוני? ואני זוכר את עצמי, בגיל 18, לא מבין את השאלה, כי אנחנו למדנו באותו בית ספר, כולנו והכוונה היא לכל מיני חבר'ה, דתיים, חלוניים - וזה היה נראה לנו טבעי. חשבנו שזה כך בכל העולם. גדלנו על פתיחות ואחדות. מימיני ישב בחור חרדי ובצד השני יהודי שלא אכל כשר. את המכנה המשותף היה לנו קל למצוא. כאן לצערנו זה לא כך, לכן העלייה מצרפת יכולה לתרום לקירוב לבבות.

"למדתי בארץ תואר ראשון בחשבונאות ומנהל עסקים ובעקבות החינוך שקיבלתי (למדתי תואר שני בחנוך יהודי), כשחיפשתי את עצמי, היתה לי שאיפה למצוא מקום עבודה שבו אוכל לתרום לאדם אחר. כך הגעתי לסוכנות היהודית, כדי שאוכל להגיע ליהודים אחרים ולהסביר את עצמי. גדלתי על האחדות הזאת, על הגישה התומכת של האחד בשני, וגישתי גם היום היא להמשיך בדרך הזו.

"מכאן אתה מבין ומתחבר לתפקיד של הסוכנות היהודית: להביא את ישראל לתפוצות ואת התפוצות לישראל ולאחד בין היהודים. אין כמו הסוכנות היהודית לעשות את החיבור בין ישראל לתפוצות ולקרב בין היהודים. זה הדבר היפה בפעילותנו מול חלון ההזדמנויות שנפתח ממערב, מצרפת בפרט ואירופה בכלל".

03 מאי 2015 / 14 Iyar 5775 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.