• מפגש בין ילדים במרכז קליטה גלבוע

    מפגש בין ילדים במרכז קליטה גלבוע

    , יסמין ז'אק ©
Aliyah

המפגש המרגש של מעיין ז'ק

אני מאד מתרגש לדבר על כך כי אין לי כל כך הרבה הזדמנויות למפגשים כאלה,אומר מעיין מבית הספר פלגים במועצה האזורית מגידו שפגש ילדים בני גילו במרכז הקליטה גלבוע. הילדים ממתינים למפגש המשך של כיף משותף.

 

מעיין ז'ק, תלמיד כיתה ג3 בבית הספר פלגים שבמועצה האזורית מגידו, היה נרגש מאד לדבר על המפגש שלו עם ילדים בני גילו מהעדה האתיופית. בשבילו זה היה אירוע שהיה רוצה לחזור אליו כל פעם שיאפשרו לו.

"אני מאד מתרגש לדבר על כך כי אין לי כל כך הרבה הזדמנויות למפגשים אלה. הייתה לי הזדמנות להגיע למרכז הקליטה בגלבוע כדי לפגוש ילדים בני גילי שעלו מאתיופיה וזה בהחלט היה לי כיף. ללכת לראות אותם, לדבר איתם, לשחק איתם כדורגל, לאכול ביחד, כאילו אנו החברים הכי טובים בעולם, מאז ומעולם, זה ממש דבר מרגש" הוא אומר.

"אתה יודע, שמיד כשהגענו למרכז הקליטה כאילו שאנחנו מכירים זמן רב, חברים טובים המון זמן, שמכירים טוב האחד את השני, משחקים אחד עם השני ועושים כיף אחד עם השני" הוא מסביר בהתרגשות.

מה למדת מהמפגש הזה ?

"כשאנשים זרים ולא מכירים קל להכיר אותם ולהיות חבר טוב שלהם. אני שמתי לב שלא מסרו לי במשחק הכדורגל והיה ילד אחד, סורפל טפסהון, שמסר לי, הוא היחיד שמסר לי, ועודד אותי מאד, ואמר לי שאני משחק כדורגל נהדר. כל איזה דקה או חצי דקה הוא אמר לי שאני שחקן טוב וזה דבר מאד מעודד. ולפני המשחק לא הכרתי אותו בכלל".

איך זה משתלב בפעילות של בית הספר?

"לפני כמה זמן דיברנו בבית הספר על ההבדל בין אנשים שונים, האחרים, דיברנו על השונה. אני יודע שלא לא ממש העריכו אנשים חומים ועכשיו כיף איתם. הם בני העם שלנו שהגיעו מחוץ לארץ. נראה לי שדי טוב להם לעלות לארץ כי זו ארץ מולדתם אבל גם קצת היה קשה לעזוב את המשפחה והחברים ולהגיע לארץ שזרה להם ואתה בכלל לא מכיר. זה אומר שלמדנו שההגעה היא כרוכה בקשיים".

יצאת מאד מרוגש מהמפגש ?

"ברור"

תהייה במרכז הקליטה עוד פעם?

"בכל הזדמנות שיתנו לי אני אהיה שם. ברור".

האמא מדברת

יסמין ז'אק, האמא של מעיין, נכחה אף היא במפגש שבין ילדי כיתה ג' ובין ילדי מרכז הקליטה גלבוע.

"ההתרגשות בקרב הילדים החלה כמה ימים לפני המפגש. כל השנה הזאת הם מדברים על האחר, על השילוב בחברה, על קהילות וחברות, על דתיים וחילונים, על מה שהם לא מכירים כילדי כיתה ג'. משם צץ הרעיון לעשות את המפגש המשותף בין ילדים בכיתה ג' בבית הספר לבין ילדים במרכז הקליטה גלבוע".

"כמה ימים לפני דיברו עם הילדים על מרכז הקליטה. ביום שלפני המפגש הגיעה לכיתה ג' בבית הספר רויטל לוי- רונן, מנהלת קליטה צפון של הסוכנות (פרוייקט אתיופיה), שנתנה לילדים מושגים ראשונים על ילדים עולים מאתיופיה ועל אתיופיה בפרט. אחר כך היה משחק והילדים שיתפו פעולה והיו מאד נרגשים לקראת המפגש", היא מספרת.

"ביום המפגש, בני הסתכל בשעונו, כל דקה, כדי לראות מתי יוצאים למפגש במרכז הקליטה.  הוא היה מאד נרגש. הילדה שאספתי למפגש "הייתה על קוצים" וציפתה מאד למפגש הזה. הילדים מאד מאד התרגשו".

"יצאה שיירה של כמה מכוניות לעבר מרכז הקליטה עם ילדים. כל ילד הביא כיבוד- סלט, ירקות, מטעמים, והגענו לשם. כשהגענו, הילדים משני הצדדים היו נרגשים והייתה שמחה בלתי מוסתרת. התקיימה פגישה בחדר אחד שבו ישבו כל הילדים".
ואיזו פעילות התקיימה ?

"הקשבנו לספור עלייה של אחד הילדים. עשינו סבב הכרות והילדים חלקו מתנות זה לזה. הילדים הכינו מתנות מבעוד מועד. היה משחק משותף "החבילה עוברת" לשבירת הקרח. ואז התישבנו במעגל והיה נחמד מאד לשמוע זה מזה על החיים של כל אחד".

"הילדים יצאו מהחדר והתקיים משחק כדורגל. אחרי המשחק התכבדנו בכיבודים שהובאו. הילדים לא רצו לעזוב. שיחקו כדורגל כי כדור הוא גורם מאד מאחד אצל ילדים. הם שיחקו הרבה זמן".

"הייתה גם הצתה של מדורה משותפת. ועל המדורה הניחו מרשמלו. כל הזמן הייתה ברקע מוסיקה אתיופית והילדים לימדו את הילדים שלנו איך להזיז את הכתפיים בריקוד".

יהיה לזה המשך?

"אני מקווה שכן. הילד שלי ביקש שנסע לשם עוד פעם כמשפחה. והוא אמר לי: אולי כשאהיה גדול אעבוד במרכז קליטה".

איך הייתה הפרידה?

"הייתה התרגשות. אני מקווה שיהיה לזה המשך. אני מקווה לארחם בחזרה או לעשות אירוע משותף בקיץ. זה אירוע בעל משקל והשפעה שחבל להשכיחו. צריך להמשך ולהפגש".

 

11 מאי 2015 / 22 Iyar 5775 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.