• יאלטה ואן דריל בצה"ל

    יאלטה ואן דריל בצה"ל

    , הסוכנות היהודית ©
Aliyah

עשור לתכנית "כנפיים"

עשר שנים לאחר היווסדה של התכנית המצליחה בסוכנות היהודית מתראיינת יוזמת הרעיון מירה קידר ועימה דניאלה מור וכמובן גם אחת מהבוגרות יאלטה ואן דריל, עולה חדשה מהולנד

ילטה ואן דריל, שעלתה מהעיר חרונינגן בהולנד, אומרת שהוריה גאים בצעד שלה לעלות לישראל ולהאבק כדי להצליח כאן. והיא, לא שוכחת את הסיוע של אנשי תכנית "כנפיים" שסייעו לה לאורך כל הדרך, מאז עלתה ועד עצם היום הזה.

היא עלתה לישראל בגיל 17 לפני הגיוס לצה"ל,למדה באולפן קיבוץ צובה והתגייסה לצה"ל. היא הייתה מדריכת "שראל" למתנדבים שהגיעו מחו"ל כדי להתנדב ביחידות צה"ל אבל אחרי שמונה חודשים היא הודיעה למפקדיה שהיא רוצה להיות חיילת קרבית.

היא שירתה כמדריכת חי"ר בחטיבת הצנחנים. יאלטה נאבקה להיות חיילת קרבית .היא השנייה במשפחתה שעושה מסלול קרבי. הראשון היה אחיה שעלה לישראל לפני עשר שנים, שירת בחטיבת "גבעתי". " רציתי ללמוד מה הצבא עושה ומה זה לוחמים בצבא. לחמתי על מנת להתקבל למסלול הקרבי והצלחתי".

היום - היא משוחררת מצה"ל תשעה חודשים עובדת וגרה בגבעתיים ולומדת במכינת עולים באוניברסיטת בר אילן. "אני קשורה ל"כנפיים" מאז עליתי. היום אני בקשר עם היועצת שלי, שהיא יועצת של "כנפיים", שסייעה לי בבחירת מסלול הלימודים שלי שאותו אני עושה היום" היא מספרת.

הסיוע של "כנפיים" כלל מאז צורפה לתכנית יעוץ כלכלי וחברתי הדוק." למשל, התפטרתי מהעבודה שלא הייתה טובה והיום אני מרגישה מסודרת וערה לזכויות שמגיעות לה כעולה חדשה" קיבלתי כיוון עזרה ויעוץ ואני בקשר עם היועצת ובמקביל אני לומדת ועובדת".

היא מתגעגעת להורים ולמשפחה בהולנד. "מתגעגעים כשמגיעים שבת וחגים או כשצריך לקבל עזרה ואי אפשר לבוא הביתה. אבל אני רגילה מאז שהגעתי לישראל לחוש כך. ההורים שלי מאד גאים בי, על המסלול שלי ועל כך שהתחלתי את הלימודים. כן, הם מחכים שאני אשוב הביתה כי הם מתגעגעים מאד אבל יודעים שאני בידיים טובות ועושה מה שצריך לעשות כדי להצליח".

ילטה,כמו רבים ממשתתפי תכנית "כנפיים",השתתפה בסמינר שמארגנת תכנית "כנפיים" למשתחררים מהצבא על מנת לתכנן בצורה אופטימלית את "היום שאחרי".

בסמינר למדה, בין היתר, איך לכתוב עמוד של קורות חיים כדי להתקבל למקום עבודה, לראשונה מאז עלתה למדה על הביטוח הלאומי,ועוד. היא חולמת, כעת, להביא את האופנה הישראלית להולנד אבל עד אז היא מנסה ללמוד ולרכוש ניסיון.

עשור ל"כנפיים"

הסיפור של ילטה ואן דריל הוא אחד ממאות סיפורים של צעירים שעלו לישראל כבני נוער,התגייסו  לצה"ל, וכשסיימו את השירות הצטרפו לתכנית "כנפיים" מיסודה של הסוכנות שחגגה החודש עשור לקיומה והיא התכנית היחידה שפעילה בשיתוף עם צה:ל.

"הרעיון של הפרויקט נולד בראש שלי לפני יותר מעשר שנים לאחר שזיהיתי שחיילים (מדי שנה עולים לישראל 2500 חיילים בודדים) עולים בודדים הגיעו למצב קיצוני וחשו קושי גדול להמשיך את המסלול בישראל. מצד אחד, ראיתי פוטנציאל מאד גדול ומצד שני ראיתי נפילה , שבירה, והייתי חייבת לעשות משהו על מנת לבלום את המגמה הזאת ולעשות הכל כדי לסייע לחיילים בודדים בעלי פוטנציאל לממש את יעודם בעולם" מספרת מירה קידר, מנהל אגף רוחה והתמודדות ביחידה לעלייה קליטה ותפקידים מיוחדים.

היא פנתה בהצעה לחיל החינוך לקיים את הליווי לחיילים בודדים שעומדים להשתחרר מהצבא."בדקתי עימם היתכנות לממש תכנית כזאת לחיילים שמשתחררים ובחיל החינוך התלהבו מאד מהרעיון  והתקיימה תכנית ניסוי ראשונה (פיילוט). בסמינר הראשון היו חניכי סל"ה (סטודנטים שהגיעו לישראל לפני הוריהם והיו חיילים בודדים). קיימנו עם הצבא מכינת הכנה לשחרור ל 12 חיילים עולים בודדים בוגרי סל"ה".

הסדנה הראשונה התקיימה באיבים ליד שדרות. במקביל, נערכו קבוצות מיקוד עם חיילים עולים בודדים משתחררים ולפני שחרור כדי להבין את הצרכים שלהם. "בדקתי את הנתונים והצלבתי עם הנתונים של מנהל הסטודנטים וראיתי שוקת שבורה: מאה אחוז מהצעירים והצעירות הם עם תעודת בגרות מלאה ורק פחות משלושים אחוז הגיעו למסלול להשכלה גבוהה. זה חיזק לי את הדעה שיש כאן מצב משברי ששואב את הצעירים לתוכו. כלומר: אם צריך להחליט בין לשכור דירה וללמוד אז שכירת הדירה קודמת וחייבים לצאת לעבוד. זו הפעם הראשונה שהחייל העולה הבודד נמצא לבד וצריך לקבל החלטות קריטיות לחיים והוא חייב לפרנס את עצמו. ולכן אתה רואה עולים רבים שנותרו מאבטחים כי הם חשבו שאלה יהיו תחנות ביניים לקראת הלימודים ונשארו מאבטחים" מספרת מירה קידר.

כניסת התורם דייויד מיראז'

"במלאת שנתיים לתכנית עניינתי את הנדבן היהודי דייויד מיראז' לתמוך בתכנית. הוא החל עם תרומה קטנה באופן יחסי וכשראה שהתכנית מצליחה ומאד יעילה ומקדמת את החיילים הבודדים הוא הרחיב את התרומה שלו. "הוא בדק אותי היטב והוא נשבה כי הוא מחובר רגשית לתכני התוכנית כי הוא באופן אישי הגיע לארה"ב כצעיר בודד ואיש לא סייע לו. בנוסף לכך הוא ציוני חם שרואה חשיבות בסיוע לחיילים בודדים. אנחנו שמונה שנים ביחד והתכנית יכולה לרשום אלפי צעירים וצעירות שנסתייעו על ידי התכנית שבמידה רבה סידרה להם את החיים" אומרת מירה קידר.

"בשנים האחרונות מנהלת את התכנית מטעמו של דייויד מיראז'- עדי בובליל ואנחנו עובדות יד ביד, והוא השותף האסטרטגי   האמיץ . התכנית ידעה עלייה ומורדות מבחינת גיוס משאבים , עשר שנים זו תקופה ארוכה, ולא מובן מאליו שתכנית כזאת פעילה עשר שנים".

"כרגע אנחנו בנקודה טובה כי הרחבנו את התכנית לכל החלקים שלפני השירות הצבאי. יש מרכז הכוון שפועל בכל התכניות שלנו ואחרי השירות הצבאי וחיברנו אותו לתכנית ל"כנפיים" " מסבירה מירה.

התכנית הינה מרכיב חשוב מאד ברצף הקליטה של החייל הבודד , מהרגע שהגיע לסוכנות היהודית בעלייה שלו ועד שהוא מסיים את הלימודים שלו – זה אורך לעיתים קרובות שבע שנים.
"יש פרישה של כנפיים מאד רחבות – יותר משבע שנים על כל התהליך שמתבסס על גיוס תרומות" אומרת דניאלה מור, מנהלת היחידה לקשרי תורמים עם היחידה לעלייה קליטה ותפקידים מיוחדים שעוסקת, בין היתר, בגיוס המשאבים לתכנית.

מהזווית שלי כמגייסת כספים זוהי תכנית מאד יחודית שבה יש נדבן בכיר שמשקיע בתכנית ברציפות במשך שמונה שנים. הוא נשאר עם התכנית ומעורב בה בכל מובן ונכון לסייע לגיוס הכספים שלה, לשיווק שלה. זו מחויבות יוצאת דופן וראויה להערכה" אומרת דניאלה מור.

הן מירה קידר והן דניאלה מור תמימות דעים כי זוהי תכנית שמקנה כלי התמודדות אפקטיביים לצעירים שהסוכנות היהודית החלה לעבוד עימם עוד לפני העלייה עוד בארצות מוצאם ועם שחרורם מהצבא היא ממשיכה ללוותם אותם עד לסיום הלימודים האקדמיים.

אחוז גדול מהם מגיע למוסדות הקליטה שלנו ומירה קידר והצוות שלה עוזרים להם בהכנה לצבא. במהלך השירות מירה והצוות שלה הם מענה בצבא בכל הקשור לטיפול בחיילים הבודדים וגם בערוצים רשמיים וגם בערוצים מעצימים עם בוגרי המסלול הזה.

"קשה לאתר תכנית שבה יש רצף טיפול שכזה הן מבחינת ציר הזמן והן מבחינת עומק הטיפול - מכינה לשחרור והמשך הליווי עד שנתיים ויותר וזה נוגע להיבטים מאד אישיים שנוגעים לחיי היומיום. יש להם "מנטורים" שמלווים אותם לכל אשר יפנו. בנוסף לכך, הסוכנות היהודית היא בעלת הבלעדיות לטיפול ביחד עם הצבא. לשמחתנו, יש ארגונים אחרים שרוצים לחבק חיילים בודדים בעת השירות אבל שוכחים שאחרי השחרור החיילים היו נותרים בודדים אילולא פעילותה של תכנית "כנפיים" שנותנת כלי הגשמה לשאיפותיהם ומסייעת להם מאד" אומרת דניאלה מור.

ואכן, מסקר שנערך לקראת אירוע העשור ל"כנפיים" עלו הממצאים הבאים:

90% מהחיילים הבודדים שהשתחררו מהשירות הצבאי רואים את המשך עתידם בישראל ו- 62% מדווחים על עליית בני משפחה בעקבותיהם
המחקר נערך בקרב עולים ששירתו כחיילים בודדים וגרים היום בישראל, אשר קיבלו בעבר ליווי של תכנית "כנפיים" והוא נועד לבדוק את האתגרים עמם מתמודדים החיילים הבודדים לקראת השחרור ולגבש כלים נוספים שיקלו על השתלבותם בחיים האזרחיים.

==

 

הודעה לעיתונות שנתפרסמה בסמוך לאירוע העשור ל"כנפיים"

החיילים הבודדים נשארים בארץ:
סקר בקרב עולים ששירתו כחיילים בודדים: 90% רואים את עתידם בישראל, 62% מדווחים  על הגעת בני משפחה בעקבותיהם
אירוע הצדעה ענק לחיילים הבודדים ייערך ביום חמישי 03.12 בשעה 19:30 בתל אביב, ביוזמת הסוכנות היהודית וקרן מיראז', במלאת עשור לתכנית "כנפיים" (באודיטוריום סמולארש באוניבסיטת תל אביב)

90% מהחיילים הבודדים שהשתחררו מהשירות הצבאי רואים את המשך עתידם בישראל ו- 62% מדווחים על עליית בני משפחה בעקבותיהם, כך עולה ממחקר שערכו הסוכנות היהודית וקרן מיראז' באמצעות חברת הייעוץ 'ארגו' במלאת עשור לתכנית כנפיים. המחקר נערך בקרב עולים ששירתו כחיילים בודדים וגרים היום בישראל, אשר קיבלו בעבר ליווי של תכנית כנפיים. הוא נועד לבדוק את האתגרים עמם מתמודדים החיילים הבודדים לקראת השחרור ולגבש כלים נוספים שיקלו על השתלבותם בחיים האזרחיים.

מהמחקר עולה כי הרוב המכריע של החיילים הבודדים מרגישים שהצליחו להשתלב בחברה הישראלית לאחר השחרור מצה"ל: 58% מהנשאלים במחקר הגדירו את עצמם בראש ובראשונה כ"ישראלים" לעומת 29% בלבד שהגדירו את עצמם כ"עולים" ותיקים או חדשים; 78% דיווחו שהם מרגישים כי לישראלים אכפת מהם; 78% דיווחו שיש להם חברים טובים - ישראלים ועולים חדשים; ו- 78% ציינו שהם מרגישים מעורבים בנעשה בישראל. עוד עולה מהמחקר ש- 90% מהעולים הבודדים מרגישים שהם שולטים בשפה העברית באופן שמאפשר להם להסתדר בקלות בישראל.

יחד עם זאת, מהמחקר עולה שהחיילים הבודדים נאלצים להתמודד עם חוסר ודאות בתחום הכלכלי והמקצועי לאחר השחרור מצה"ל: 54% מהנשאלים דיווחו כי האתגר הכי גדול ממנו חששו לקראת השחרור היה הבחירה מה עליהם ללמוד באקדמיה; 36% ציינו שחששו בעיקר מהיכולת להתנהל כלכלית ו- 34% ציינו כי חששו בעיקר מהיכולת למצוא מקום תעסוקה. עוד עולה מהמחקר ש- 19% מהחיילים הבודדים שהשתחררו מצה"ל והשתתפו במחקר מקבלים כיום תמיכה כלכלית מהוריהם.

המחקר מלמד שהליווי שמוענק לחיילים הבודדים לקראת השחרור מצה"ל והתמודדותם עם ההשתלבות בחיים האזרחיים הוא משמעותי: רוב העולים הבודדים דיווחו שבעקבות השתתפותם בתכנית ''כנפיים' התגברה בהם התחושה שלישראלים אכפת מהם והתחזק הכיוון שלהם בחיים בתחום הכלכלי, התעסוקתי והאקדמאי. "הייתי יכולה להיות עוד יותר בודדה בחיי היומיום וגם בהחלטות. ידעתי שתמיד יש לי טלפון ואני יכולה לפנות ושם יבינו אותי, ייתמכו, ייעצו איך לפעול", מספרת אחת המרואיינות.

בצה"ל משרתים מדי שנה כ- 3,000 חיילים עולים בודדים שעלו לבדם לישראל מכל רחבי תבל כדי לבנות כאן את עתידם. תכנית כנפיים, המופעלת על ידי הסוכנות היהודית וקרן מיראז' בשיתוף עם צה"ל,  מלווה את העולים הבודדים במהלך השירות הצבאי ומסייעת להם כשנתיים ימים לאחר השחרור כדי להקל על השתלבותם באזרחות ולהכינם לחיים עצמאיים באמצעות ליווי של אנשי מקצוע ומתנדבים והכוונה כלכלית, תעסוקתית ואקדמאית. הפרויקט נתמך על ידי גופים שונים ובהם קרן היסוד, נשות אריה יהודה, ארגון רוטרי, עמותת אח גדול ועוד.

נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית: "הצעירים והצעירות האלו שבחרו לעזוב את משפחותיהם, לעלות לישראל ולהשתלב בצורה הכי אקטיבית בחיי המדינה, הם חלוצים של עם ישראל היושב בציון והם העתיד שלנו. החברה הישראלית צריכה להירתם למשימה הלאומית של קליטת עליה ולסייע לצעירים האלה להשתלב בכל תחומי החיים בישראל"

דייויד מיראז', מייסד קרן מיראז': "ההשפעה שיש לתוכנית כנפיים על חיילים בודדים ובני משפחותיהם היא מעוררת השראה. התוכנית הוקמה מתוך זיהוי הצורך ללוות חיילים בודדים אל תוך האזרחות, ואני מאוד גאה כי במקביל לכך שכמות החיילים הבודדים עולה התוכנית שלנו מתרחבת גם היא ועונה על צרכיהם".

סרטון על כנפיים
https://www.youtube.com/watch?v=TYiFy9vopFA&list=UUPQoblV27SLpgY8usngMpow
 

14 דצמ' 2015 / 2 Tevet 5776 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.