• עולים ראשונים מסוריה ולבנון לאחר הקמת המדינה

    עולים ראשונים מסוריה ולבנון לאחר הקמת המדינה

    , ארכיון ציוני מרכזי ©
  • ד"ר נתן חביב עלה מסוריה וחי בישראל

    ד"ר נתן חביב עלה מסוריה וחי בישראל

    , נתן רועי ©
  • יו"ר ארגון עובדי ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית חנן מור, ראש וועדת מורשת והנצחה ברוך קושצבה ועוזרו של יו"ר הארגון שי שינקמן מעניקים ליוסי שרגא תעודת הוקרה על פעלו

    יו"ר ארגון עובדי ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית חנן מור, ראש וועדת מורשת והנצחה ברוך קושצבה ועוזרו של יו"ר הארגון שי שינקמן מעניקים ליוסי שרגא תעודת הוקרה על פעלו

    , נתן רועי ©
Aliyah

למען יהודי סוריה

הפגישה בין יוסי שרגא-מי שהיה מנהל דסק המזרח התיכון בסוכנות היהודית בעבר, לבין עובדי הארגון היוו עילה להצגת חלקה של הסוכנות בסיוע לחילוץ יהודים מארצות מצוקה;זו הייתה הזדמנות להיזכר במה שקרה לי בעת שסיקרתי את היציאה של היהודים באמצעות גורמים שונים ובהם הסוכנות היהודית שאף קלטה אותם בישראל.

 

בקיץ של שנת 1981 הצטרפתי כעיתונאי לקבוצת עיתונאים שטסה קרטאחנה דה אינדיאס, אחת מערי צפון קולומביה, שנודעה בעולם כשער לסיפורים של גבריאל גרסיה מארקס. ארקטאקה (מקונדו הבידיונית)  שלו הינה עיירה הסמוכה לקרטאחנה אבל במטוס הקטן שטס מבוגוטה לקרטאחנה התאכזבתי כשלא ראיתי את מארקאס ושמחתי כאשר הבחנתי בסופר הפרואני מאריו וארגאס יוסה הנודע.

העיתונאי שישב לצידי במטוס היה עיתונאי גבה קומה שבא לסקר את וועידת התנועה של סאן מיונג מון, כומר קוריאני עשיר, שהיה גם המו"ל של העיתון שבו עבד העיתונאי – ה"וושינגטון טיימס". בטיסה הזאת נפתח לי שער לעולם כיסוי העם היהודי, פעילותם של גורמים ממלכתיים בארץ ובעולם, וגורמים בלתי ממלכתיים ובעלי משקל גדול – הסוכנות היהודית לא"י.

נזכרתי בטיסה זו, בעת שהקשבתי לפני שבוע, להרצאה שנשא ראש דסק המזרח התיכון של הסוכנות היהודית בדימוס, יוסי שרגא, ביוזמת ארגון עובדי ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית. הוא פתח צוהר לחילוץ יהודים על ידי גופים ממלכתיים והסוכנות היהודית, שעוד לא הגיעה העת להסיר את הלוט מעליהם, וגרם לי להפליג לתקופה רבת שנים של כיסוי החילוץ של יהודי סוריה , שאפשרה לי לצפות כעיתונאי בפועלם של גופים ממלכתיים ובפועלה של הסוכנות היהודית למען היהודים שחיו למעלה מאלפיים שנה בגטו העתיק ביותר בעולם, עד אז, חארת אל יהוד- הרובע היהודי בדמשק.

מטעמי קולגיאליות לא אחשוף את השם של העיתונאי האמריקני שסיפר לי על מסעו האחרון לליבו של הגטו היהודי בדמשק ואף צילם את המראות שם. הוא העביר לי את העיתון והבטיח לשגר תמונות. בנוסף סיפר מה שלא יכול היה לכתוב ובמיוחד עניינים שקשורים למצב היהודים.

השיחה ביני ובין העיתונאי האמריקני התגלגלה לרוצח הנאצי אלואיס ברונר, מעוזריו של אייכמן, שמצא מקלט בדמשק ולסיוע שלטונות מפלגת השלטון הסורית הבעת'. העיתונאי הבטיח לבדוק שוב ושוב פרטים אודות יהודי סוריה ובעצם מאז נפתח ציר מידע ראשוני ביני לבין הקהילה היהודית בסוריה.

מכאן ועד לסיפורים שאספר כאן לראשונה בחיי היה המרחק קצר אך מרתק.

הצעת נישואין ליהודיה סורית

לאחר שפרסמתי את הכתבה על מצבם של יהודי סוריה נכון לראשית שנות השמונים התקשר אלי חבר הכנסת מטעם "הליכוד" מנחם ידיד, שביקש פרטים נוספים, ובשל המחויבות שלי למקור המידע הראשוני שעמו עבדתי, נאלצתי למסור את הכתבה כמקור יחידי.

חבר הכנסת מנחם ידיד העלה את זעקתה של יהדות סוריה מעל במת הכנסת, עשר שנים לאחר הודעת הממשלה לכנסת, על מצבה הקשה של יהדות סוריה, והצגת המצב של היהדות שמעבר לגבול גם על ידו.

למעלה מארבעת אלפים יהודים היו סגורים ומסוגרים בתנאים קשים, הוגבלה תנועתם, נשדד רכושם, ומי שניסה לצאת מהרובע היהודי הושלך לידי שלטונות המוחבראת (שירות הביטחון של הסורים שסניף שלו בראשותו של עיסא אל אסאד ישב ברובע עצמו וידע על תנועה של כל יהודי ).

"לאחר הקמת המדינה היו בסוריה ארבעת אלפים יהודים שהוגבלה התנועה שלהם ברחבי המדינה" סיפר יוסי שרגא – ראש הדסק המזרח תיכוני של הסוכנות היהודית באותה עת בשיחה עם העובדים של הסוכנות.

"למרות ההגבלה הזאת יהודים הבריחו את הגבול טיפין טיפין, ואף היו, במרוצת השנים, פניות לממשלת ארה"ב לאפשר לרווקות יהודיות שביקשו לצאת מסוריה על מנת להינשא" סיפר שרגא.

 
בעת שיוסי שרגא דיבר על הרווקות הלכתי למחברות העבודה שלי כעיתונאי יותר משני עשורים וגיליתי את הפרטים הבאים שזכורים לי היטב.

עם פרסום הידיעה והעלאת פרטי הכתבה בכנסת התקשר אלי יוסף קלאש – המזכיר הכללי של עדת יהודי דמשק – סוריה בישראל (ארגון יוצאי דמשק בישראל) שמקום מושבה היה בבית הכנסת הוותיק של העדה בתחנה המרכזית בתל אביב. הוא ביקש לפגוש אותי בבית הכנסת של בני העדה.

הפגישה ביננו התקיימה בנוכחות המזכירה הוותיקה של הארגון, הגברת שרה, ובמהלכה סיפר יוסף על הקליטה של היהודים שהגיעו לישראל בחשאי "אילולא הגברת ציפי פינקוס – מי שהינה (הייתה אז) מנהלת התאחדויות העולים בסוכנות היהודית ואנשי המחלקה לעלייה וקליטה– הייתי מתקשה לקלוט את העולים שמגיעים. בסיועה, כל עולה שמגיע לשדה התעופה מתקבל על ידי מתנדבים של הארגון ומובל למרכז קליטה או לבית שהוכן לו מבעוד מועד".

לימים הכרתי את ציפי פנקוס והבינותי כי הכספים שהועברו על ידי הסוכנות היהודית והסיוע בקליטה הם רק קצה הקרחון בסיועה של הסוכנות לעולים מסוריה. כל הפעולות התנהלו בפרופיל נמוך אבל מאד אפקטיבי עם צינורות שהלכו לגופים ממלכתיים על כל צעד ושעל כשהסוכנות היהודית היא זרוע מבצעת של המוסדות הממלכתיים.
ואז, באחת הפגישות ביני ובין יוסף קלאש, הוא הציע לי הצעה שהיה לי קשה לסרב לה. הייתי אז רווק והוא הציע לי לכתוב מכתב של הצעת נישואין לצעירה יהודיה דמשקאית כדי לאפשר לה לצאת מסוריה לישראל. המכתב אמור היה להשלח, בשפה האנגלית, עם תמונתי, אליה, לאחר שהתקבל מכתב ותמונה ממנה, מהרובע היהודי בדמשק.

ישבנו וכתבנו את המכתב, שרה המזכירה הנאמנה הייתה נוכחת, והמכתב יצא לדרכו.

"אני זוכר שהייתה יציאה של כמאה רווקות יהודיות מסוריה וחלקן אף הגיעו לישראל ושוכנו במרכז הקליטה גילה בירושלים" סיפר על היציאה של הרווקות היהודיות מדמשק וחלב בשיחה עם העובדים של הסוכנות היהודית.

לי לא הייתה האפשרות להינשא ליהודייה הסורית כיון שמיד עם הגיעה לישראל היא התחברה למשפחה שלה בבת ים, לאחר תקופת מה במרכז הקליטה, לימוד עברית, והשתלבות בחיי הקהילה. וביום אחד, היא הגיעה לבניין של ארגון יוצאי דמשק בתחנה המרכזית בתל אביב, והכירו לי אותה ואפילו סיפרו לי כי היא עומדת להינשא עם בן העדה. שמחתי, מיותר לציין, כיון שגם לי היה חלק קטן בנישואין אלה.

כמעט נישאתי ליהודיה סורית

היציאה של הנשים הרווקות התנהלו בשקט ובתיאום עם ראש הקהילה אברהם חמרה שהיה בקשר עם גורמים שונים ובהם, כמובן, ראשי העדה היהודית בניו יורק מכסיקו וישראל. אבל גם עם גורמים ממלכתיים שהתנהלו מולו בצורה מאד מאד סודית.

אשת הקשר המרכזית אליו, כפי הנראה, הייתה גברת יהודייה – קנדית בשם ג'ודי פאלד קאר. היא עסקה, באמצעות קרן שהקימה בטורונטו-קנדה, בתשלומי שוחד ובסיוע לחילוצם של יהודים סורים מסוריה לניו יורק ומשם לישראל או לאן שרצו להגיע. כולם, נחתו בניו יורק ומשם החליטו לאיזו תחנה סופית להגיע.

מרבית היהודים שיצאו הוברחו. "ההברחות התנהלו תחת עיני ה"מוחבראת" – שירותי הביון הסוריים -שאף הדיח כמה מן העולים להבריח את הגבול ועצרו אותם" סיפר יוסי שרגא לעובדי הסוכנות היהודית.

את פאלד קאר הכרתי בכינוס השנתי של ההסתדרות הציונית העולמית בבנייני האומה בירושלים במחצית שנות השמונים. הגעתי לשם כעיתונאי ונציג של ארגון הסטודנטים היהודיים הציג אותה בפני לאחר ששאלתיו על זהות מחבר החוברת שנשא את השם : דמשק – הגטו העתיק בעולם.

פאלד קאר שיתפה פעולה והוברר לי שהיא חותרת לכיוון מסוים מאד לאחר שנועצה עם מי שהתייעצה לגבי זהותי.
תוכל לערוך הכרות ביני ובין מזכיר הארגון של העדה היהודית – סורית בישראל?

-בוודאי

נועצתי עם יוסף קלאש-מזכיר הארגון והוא כמובן הסכים להיפגש עמה. הפגישה התקיימה בביתה של ג'ודי פאלד – קאר ובעלה עורך הדין היהודי-קנדי קאר.

היא ניסתה, במהלך הפגישה, ליצור מסלול עבודה עם הארגון כך שכל עולה שיגיע בסיועה ובסיוע הגופים הממלכתיים – מיותר לציין – יעבור למרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית שעימם יוסף קאלאש עמד בקשר או לכל מסגרת שיוסף יאתר עבורה.

זה כמובן קרה וכשהכל החל לפעול היא ניתקה כל קשר עימי הגם שיחסי עם יוסף קלאש לא פסקו עד יום מותו. אני הייתי האיש שחיבר בעבורו את שני ספריו על יהודי סוריה וחילוצם – זיכרונות שלו – שנושאים את השם : "מדמשק לירושלים" (ביוגרפיה של חייו מאז עלה בשנת 1946 לארץ ישראל לרבות מאבקיו למען יהודי סוריה ) ו"מדמשק לירושלים ביסורין" על המאבק של היהודים שהוכרו כאסירי ציון בעקבות פעלו ופעל הסוכנות היהודית שסייעה לארגון אסירי ציון ולוועדה שהכירה ביהודים שסבלו עינויי תופת במדינות ערב בשל יהדותם.

בין שמיר לגורדון

המאבק למען יהודי סוריה לא פסק לרגע בסוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים עד לעלייה הגדולה של היהודים מסוריה.

ידעתי היטב מתי מגיע הרב אברהם חמרה , ראש העדה, לביתה של ג'ודי פאלד קאר בקנדה, ומתי הוא טס למפגש עם ראשי העדה בניו יורק. בניו יורק היה עליו לשמור על צעדיו כיון שהיו בקהל מודיעים של עיסא אל אסאד – ראש המוחבראת ליהודים בסוריה.

בשיחות שהיו לי עם ראשי המחלקה לעליה וקליטה באותה עת הבינותי שיש ערוץ חשאי שפועל בין ארנון מנטבר – המנכ"ל של המחלקה לעלייה באותה עת ובין הארגונים הממלכתיים כאשר יוסי שרגא היה האיש "המוציא והמביא" בארגונים הממלכתיים. הוא ידע על הברחות גבול והוא ידע על מאסרם של יהודים לא זהירים שהיה צריך לפעול לחילוצם.

המחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית הייתה בעלת הניסיון הגדול ביותר בהעלאת יהודים מארצות מצוקה בכלל וסוריה בפרט.

הסוכנות הבריחה יהודים את גבול סוריה וארץ ישראל משנת 1946 כשהגיעה לארץ קבוצת הילדים שחלקה הקימה את מושב ניצני עוז וחלקה הלך לקבוצת נוער ביסוד המעלה

וחולתא. והסוכנות היהודית הייתה גם זו שלימדה עברית בסוריה המנדטורית באמצעות מורים לעברית ששיגרה לדמשק ובהם הסופרים יהודה בורלא ויצחק שמי, למשל.והסוכנות ביחד עם הגורמים הממלכתיים עסקה בחילוץ יהודים וקליטתם בישראל במשך עשרות בשנים.

עד שקיבלתי טלפון מראש המחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית אורי גורדון שביקש לקיים מסיבת עיתונאים עם ראשי העדה , שכולם היו חברים קרובים שלי במרוצת השנים, כדי לזעוק את זעקת היהודים בדמשק.

המפגש הזה התקיים, בתיאום שנעשה עם עוזרו של אורי גורדון באותה עת – בועז שוויגר, ותפקידי היה להביא את ראשי העדה. הם הגיעו ועימם הגיעו עיתונאים שכיסו את העולם היהודי.

מסיבת העיתונאים התקיימה ערב וועידת מדריד (1991) שבמהלכה דרש ראש הממשלה דאז יצחק שמיר להוציא את יהודי סוריה מהגטו ולאפשר להם לצאת.
"ערב פתיחת וועידת מדריד (1991 ) ראש הממשלה יצחק שמיר ביקש מהסורים לפתוח שערים בפני היהודים כמחווה וולונטרית וזאת לאחר פנייה של ראשי הקהילה היהודית של יוצאי סוריה ובהם השגריר משה ששון" סיפר יוסי שרגא.

אני זוכר היטב את המפגש שנערך בין ראשי העדה, שגם אני השתתפתי בו, בחדר אחורי בקולנוע "רינה" בחולון, שאליו הגיע ראש הממשלה להופעה בפני קהל רב. "אנו רוצים שתקראו ליציאת היהודים" אמר השגריר משה ששון-מראשי העדה לראש הממשלה יצחק שמיר.

"הנשיא חאפז אל אסאד התנה את ההגירה בשני תנאים :  יציאה לתיירות, יציאה לארה"ב ולא לארץ אחרת" אמר יוסי שרגא בעניין זה בהופעה בפני העובדים.

ואכן, היציאה לא התאחרה להגיע והיא קרתה באחת : השערים נפתחו בראשית שנות התשעים.

בסוכנות היהודית נערכו למבצע היציאה הזה בצורה מאורגנת מאד בעת שיהודים החלו לצאת לארה"ב. "יצאתי לארה"ב כדי לפגוש את חברי הקהילה ואת רבה של הקהילה, הרב אברהם חמרה ובדרך זו יכולתי ללמוד על היהודים שיוצאים, על הלכי הרוח, ועל היחס שהם זכו לו מחברי הקהילה היהודית-סורית בצפון אמריקה" סיפר יוסי שרגא.
"יהודי סוריה שהגיעו לניו יורק זכו לסיוע מאד משמעותי מבני העדה היהודית סורית בניו יורק, לכל אחד מהיהודים שהגיע היה סיוע ישיר ומעטפת חברתית מלאה ואנו, בסוכנות היהודית, היינו צריכים לתת לזה מענה כדי שיגיעו לישראל ויקלטו כאן בהצלחה והם הגיעו לכאן במספרים גדולים" סיפר יוסי שרגא.

ואכן, לאחר פעילות גדולה של הסוכנות היהודית הגיעו לישראל 1800 יהודים שרובם ככולם נקלטו בישראל. "רק 20 יהודים יושבים היום בסוריה, אומר יוסי שרגא, והם יכולים לצאת אבל הם אינם רוצים לצאת".

הקשר שלי עם בני העדה ממשיך גם היום. במשך שלוש שנים ברציפות התפללתי בבית הכנסת של בני העדה בבת ים, שמנוהל על ידי הרב שלמה באסו, ובניו החזנים המופלאים שאחד מהם נושא את שם הסבא, שחאדה (נתן) באסו, שעונה על ידי השלטונות הסוריים ומת ביסורין בישראל.

קרא עוד:
 עולה שהתפרסם באתר הסוכנות היהודית ד"ר נתן חסוואה
http://www.jewishagency.org/he/blog/7606/article/30861

קישוריות

 סרטוני וידאו של יהודי דמשק ובהם סרטונים מתוך הגטו היהודי היום
http://www.misham.org/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94/%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%94/

 

 

24 ינו' 2016 / 14 Shevat 5776 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.