ניקיטה לוין (16) מהעיר סמארה ברוסיה לא יכול להתאונן שהייתה לו חופשת קיץ משעממת.

לפני כמה שבועות הוא היה מתורגמן מתנדב מאנגלית לרוסית ומרוסית לאנגלית במשחקי גביע העולם בכדורגל, שששה מן המשחקים התקיימו בעירו, והשבוע הוא מסיים את מחנה הקיץ הבינלאומי "מקום "IL של היחידה ליהדות דוברת רוסית בסוכנות היהודית בחסות הפדרציה של ניו יורק ביחד עם 114 חניכים בגילאי 13-17 ממדינות דוברות רוסית.

"על המחנה שמעתי לפני שנתיים וזו הפעם השנייה שאני מגיע לכאן. מה החזיר אותי לכאן ומדוע רציתי להגיע לכאן? אני יכול לדבר עם צעירים ובני נוער מרחבי העולם הדובר הרוסית, בני גילי, ולטייל עימם ברחבי ישראל היפיפיה והמעניינת".

לכל אחד מן הצעירים יש משימה שהוא צריך להגשים במהלך המחנה.

מאחר וניקיטה רוצה להיות פקח טיסה באחד ממרכזי הבקרה הגדולים בעולם הוא נשא הרצאה לחבריו על המקצוע שכה מרתק אותו : בקרת אוויר.

"כשאתבגר אני רוצה להיות בקר אוויר בנמל התעופה בן גוריון או במרכז בקרת האוויר של נמל התעופה במוסקבה כי הם הגדולים ביותר מבחינתי" הוא אומר.

ניקיטה הוא אחד מבין 114 צעירים וצעירות מדהימים, מלאי חיים, שגודשים את טקס הסיום של המחנה שמסיים זו השנה התשעית תקופה מרתקת בישראל. והם- כולם –רוצים לשנות.

בכינוס, שהוא אחד מן המשתתפים בו, היו הרצאות, שולחנות דיון ופאנלים, סדנאות יצירה, מיצגים, תאטרון רחוב, פרפורמנס (הופעה תיאטרלית) וכמובן שהייתה קבוצת הפקה שפגשה אורחים וליוותה אותם במהלך הכנס.

אני ואתה נשנה את העולם

"אני ואתה נשנה את העולם", שורה משיר ישראלי מפורסם, הייתה במרכזו של מחנה הקיץ הבינלאומי לבני נוער דוברי רוסית שהגיעו לישראל מרחבי העולם ובילו חופשת קיץ עם חבריהם מכל קצוות תבל.  הכינוס אורגן על ידי היחידה ליהודים דוברי רוסית בסוכנות היהודית ובחסות הפדרציה של ניו יורק.

אנה שטיינגרט, מנהלת הפרוייקט בשלוש השנים האחרונות, אומרת: "בסיועה של הפדרציה של ניו יורק, ועם השקעה אדירה של הצוות שלנו ביחידה ליהודים דוברי רוסית בנינו תכנית חדשה לגמרי בהשוואה לכל מה שהיה בתשע השנים האחרונות שבהם הפרויקט פועל. כן, הצעירים, הדור של המחר, היו שותפים לבנייה של התכנית. נוצרה תכנית אינטראקטיבית בנושאי מנהיגות אמנות וזהות משולבים בטיולים והפעלות ברחבי ישראל וכך 114 משתתפים בגילאי 13-17 מישראל ומקהילות היהודיות ברוסיה, אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביה וארה"ב, נפגשו עם המחר ואחד עם השני והתמודדו בכל מיני אופני התבטאות עם שאלות שמציקות להן".

"היו צעירים שטענו שמה שמפריע להם הוא : שיוויון מגדרי בספורט, למשל. והם נשאו הרצאה על שוויון מגדרי בספורט כי זה מה שהדור החדש רוצה : לשנות את חוסר האיזון בין המגדרים. מה צעיר או צעירה רוצים ?! להתמודד במשך 10 ימים עם מה שמטריד אותם ובסיום לומר שהם התמודדו עם נושאים והיו שותפים להעלאת בעיות מרכזיות בפני 250 צעירים וצעירות מרחבי העולם דובר הרוסית" היא אומרת.

זו ההתחלה של שינוי העולם מבחינתם והם נרגשים מאד.

"החיים לפני והחיים אחרי"

אנטון ראף (15) מקרסנודר שברוסיה : "זו הייתה חופשה בלתי נשכחת, אוירה נהדרת, ואני יכול לומר שיש חיים עד למחנה קיץ ב"מקום IL " ויש חיים אחרי כי אני באמת יכול לומר שדרך החשיבה שלי השתנתה לטובה והמפגשים היו יוצאי דופן באיכויות שלהם".

ליאון טטרש (14) מאשדוד, שמתרגם את דבריו ועומד לידו אומר: "בתחילת המחנה התביישתי ולא ידעתי מה יקרה וכשהגעתי לכאן הרגשתי שהגעתי הביתה ומדי יום ביומו זכיתי בחברים חדשים".

אל כנס בני נוער הגיעו לא רק הורים ובוגרים, אלא גם אורחים שרוצים לדעת על המסר של הדור הצעיר, ולא רק על המחנה.,

הכינוס כלל הופעות ומיצגים שבני הנוער הכינו במהלך התקופה ששהו כאן, הגיעו בוגרי התכניות, הוריהם של הילדים, ואף כאלה ששמעו על המחנה והחליטו להגיע כדי להשתתף באירועי הסיכום בלב שכונת מורשה (מוסררה) על קו התפר בירושלים.

את שרון מאירזון (18), שעומדת לפני גיוס לצה"ל, פגשנו באירוע הסיום, כשהיא פוגשת בחבריה מן המחנות שבהם הייתה בשנים האחרונות, כחניכה. "מדוע הגעתי? הייתי במחנה במשך חמש שנים, מגיל 13 ועד גיל 17 וכל מה שרציתי הוא לבוא ולפגוש את החניכים והמדריכים כי המחנה הוא עבורי ועבור רבים מבין הבוגרים בית ומשפחה שנייה. כל הבוגרים המושבעים, המחוייבים, הגיעו כדי להיפגש וכדי לפגוש את הדור הבא".

ההורים והילדים חוגגים

במהלך טקס הסיום נכחו גם ההורים וגם הילדים. הם צפו במופעים, העלו הצגות, חגגו.

והיו גם כאלה שהגיעו לרחבת ההופעות על מנת לשמוע מפיה של מגדת עתידות לאן מועדות פניהם בעתיד הקרוב.

יוליה פרשטיין (15) שנולדה בישראל ניבאה לנו : "אתה תהנה כאן היום ואני מאחלת לך שמה שאתה מאחל לעצמך יקרה בחייך" היא אומרת כמעט לכל אחד.

"מה שמאפיין את הכינוס שלנו הוא אווירה נפלאה של יצירה. ויש אנשים מכל פינה של דוברי רוסית בעולם".

סשה בן ארי, מן המובילות של הכינוס : "בכינוס זה יצרנו עירוב של הילדים ובני הנוער מכל העולם דובר הרוסית. הילדים מישראל והילדים מרוסיה חיו יחדיו ויצאו יחדיו מגבולות המחנה. זה כינוס אמיתי שמוקדש למה שהדור הזה רוצה שיקרה. כל אחד ואחת מהם מעלה, באמצעות טכניקות שונות ובנות ימינו, את הדרך שהם רואים כנכונה. לימדנו אותם להעלות ולהציג את הבעייה ואת הפתרון בשיטות שונות וזה מייצר חוויה מכוננת מבחינתם".

"ההתמקדות בדור הבא וברצונות שלו היא יותר ממוצדקת כי פגשנו כאן צעירים וצעירות, בני נוער, שהם בוגרים מאד, ולעיתים יש תחושה שהם מבוגרים אף מאיתנו בצורת החשיבה שלהם".

אלה (אליאונורה) סיגל (15) מסמארה : "אנו לומדים תחומים שלא היינו מורגלים בהם. אני, למשל, רציתי מאד ללמוד תאטרון ולהציג ואני עושה זאת כאן".

אווירת הקרניבל במרכז הצעירים מוסררה בלב שכונת מורשה בירושלים לא שוכחת עד לשעות הערב המאוחרות ויש כאלה שמתכננים כבר את ההשתתפות בכינוס הבא.

הבוגרים מן השנים הקודמות, שעומדים להתגייס לצבא או לשוב לארצותיהם מתכנסים כדי לגלגל בניהם סיפורים על מה שארע להם בשנה שחלפה, כי כאן הם חשים אווירה בטוחה של בית, שתלך עימם גם בשנים הבאות.

והצעירים?! הם מסתובבים בעיניים בורקות כדי לקדם את העתיד בהתלהבות.