וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת.
(בראשית ל"ג , י"ז )
העיר סוכות מצויה, כפי הנראה, בעבר הירדן, אבל המקום שממנו יצאו המרגלים לרגל אחר הארץ, טרם כניסת בני ישראל, מצוי כמטחווי קשת, או לפחות במרחק קצר מאד, מהקהילה החינוכית – התיישבותית, ניצנה, ברמת נגב. יש הסוברים שקדש ברנע המקראית מצוייה ליד עין קודיראת והישוב של היום אינו רחוק משם.
כך או כך, אווירה מקראית שורה על הקהילה החינוכית התיישבותית בניצנה, מאז יסודה על ידי אריה (לובה) אליאב, והיא מתנהלת באווירה שמקבלת את אומות העולם, בדרכו של אברהם אבינו, שישב על סף האהל, הפתוח מארבעת כיווני השמיים, וקיבל את אורחיו.
דוד פלמ"ח, מנהל הקהילה החינוכית התיישבותית בניצנה, אומר: "ניצנה מאפשרת, מאז הקמתה, רוח של סובלנות ופתיחות כלפי כל הזרמים בעולם ובישראל. זו קהילה שבה תוכל למצוא בית ספר יוצא דופן לנערים בדואיים, מכינה קדם צבאית "דרך ארץ" שמארחת מכינות לחגי תשרי, בית ספר אנתרופוסופי, נוצרים אוהדי ישראל, צעירים וצעירות מרחבי העולם שמשתתפים בתכניות הסוכנות היהודית מרחבי העולם, וכולם דרים תחת סכך של סוכה שמוקמת בניצנה, מדי שנה, ומקיימים את מצוות קבלת האורחים והקשבה ושיחה".
:ועוד הוא אומר
"לובה אליאב מייסד ניצנה אמר: "ניצנה היא מקום לאהבת האדם והמדבר".
במדבר ניצנה בונים לאורך כול ימות השנה "סוכת שלום" ובחג הסוכות בונים סוכה חגיגית בה מכנסים באופן מאגד את כול סוגי האושפיזין:
יהודים עולים, יהודים וותיקים, מתנדבים נוצרים אוהבי ישראל מצרפת שוויץ ועוד, ערבים מוסלמים מהצפון ובדואים מהדרום. בסוכה שלנו כינסנו גם פליטים אריטראים - קטינים בלתי מלווים - הפליטים הללו למדו בניצנה במסגרת כפר נוער שבנינו לכבודם: "תיקון עולם". בין יתר המשימות הציוניות והערכיות אנו מקיימים את מצוות הבסיס מהתורה של הטיפול בגר, בפליט ובנזקק.
הסוכה שלנו קשורה קשר עמוק למורשת שלנו שנתהוותה במדבר סיני הנשקף מניצנה. המקומות: סוכות וקדש ברנע וימי "מסה ומריבה" עוד מהדהדים בתודעה הקולקטיבית שלנו.
ממנה אנו יונקים. אנו מנסים להיות טובים ולהוות סוג של "אור לגויים" - אור לגויים באקטיביזם חברתי ובחינוך.
על כך יעידו מגוון התוכניות בניצנה: כפר נוער לילדי הבדואים – נווה מדבר, לצד תוכניות עולים מחמ"ע ומכינה קדם צבאית לנוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית,
שין שינים איכותיים שהם ה"שפיץ" של החברה – ממש "מלח הארץ" מההתיישבות העובדת, לצד אלה נפתח כפר נוער לילדים חרדים נושרים ועוד דברים שרק בסוכת השלום של ניצנה ניתן לאחד את כולם.
חשוב להדגיש שלכול אחד ואחת נשמרת הזהות הדתית, התרבותית והאישית אך מטפחים את ה"ביחד". זו דוגמא לרב קיומית תרבותית.
הסוכה בניצנה אינה מקום גנוז של משוגעים החיים בריחוף מנוכר בסוף העולם שמאלה, אלא סוג של "סטארט אפ" חברתי שמהווה סוג של אינקובטור לתוכניות ייחודיות שנדרש להם שיכפול והפצה לעוד מקומות.
כך בעקבות המכינה בניצנה – דרך ארץ - לילדי הפריפריה קמו עוד כ 20 מכינות מסוגה – מכינות "אופק". וכך פרויקט של גמלאים העושים שנת שירות (גש"ש = גמלאי שנת שירות) וגרים שנה בניצנה ותורמים לתוכניות הצעירים, רעיון המשכפל עצמו לעוד מקומות. וכך יתהוו עוד כפרי נוער לנוער בדואי ולנוער חרדי נושר והלוואי ונביא עוד מתנדבים נוצרים שבאים לחזק את ישראל .
סוכה היא מתכונת גאונית שניתן לחבר בה בין אנשים (כמו באוהל אירוח מדברי). אנשים מתרכזים סביב וביחד כי יש להם שיח משותף ומחבר ולא בגלל תנאי לוקסוס של נהנתנות.
מי שזכה להתכנס בסוכה של ניצנה אומנם בא לבית ארעי במקום נידח, אבל יצא עם תובנה עמוקה של "סוכת שלום" במלוא מובן המילה ובחיים של הלכה למעשה.
סוכה היונקת השראה מימי מסע ההתגבשות במדבר של "ארבעים שנה אקוט בדור" לימים אלו בהם שוב החברה הישראלית מנהלת מסע גיבוש נוסף ועכשווי ובו שבעים שנים".
ראש המועצה האזורית רמת נגב, ערן דורון : "אני שמח לברך את כל הבאים לסוכה של הקהילה החינוכית התיישבותית בניצנה, קהילה שחרטה על דגלה אקטיביזם חברתי, קבלה של מגוון רחב של אוכלוסיות, קהילה אשר חיה, כל ימות השנה, על פי הערכים החברתיים של מנהג האושפיזין".
אחד מן האושפיזין שיגיעו לסוכה הוא הרב שמעון גונן.
תלמידי ישיבות בניצנההרב שמעון גונן, מי שינהל את המסגרת החינוכית החדשה לתלמידי ישיבות שנשרו מן הישיבות ואמורים להגיע למסגרת החדשה והמקבלת בניצנה, אמור להגיע לביקור בניצנה ערב פתיחת המסגרת ולהשתתף כאושפיזין בסוכה.
הרב גונן היה רב צבאי במשך שנים רבות והוא אמור לנהל מסגרת חדשה לגמרי. "הרעיון הוא לאסוף נוער חרדי שהמסגרת של הישיבה הקטנה ( ישיבה תיכונית) קשה להם ואנו נקבצם ונאפשר להם לקבל חינוך תורני ולימוד מקצוע לחיים כדי שיהפכו לאזרחים טובים וחלק מן המארג החברתי המועיל במקום שיצאו לחיי בטלה. ברוך השם שיש לנו זכות להגיע לניצנה, שהיא אכסניה איכותית ובה אנשים מעולים, מלח הארץ, ואנו מקווים שזו תהיה סנונית שתוביל למסגרות דומות בכל רחבי הארץ".
"אנו פותחים את המסגרת שבוע לאחר סוכות, בראש חודש חשוון, ומקווים ליצור קבוצה איכותית שתתחיל להכיר את ההתפתחות הטכנולוגית, מחד, מבלי לזנוח את עולם התורה מאידך. אי אפשר להשאר בסוג של בידוד כשהעולם מתפתח ויש ליצור שפה משותפת ומבחינה זו ניצנה היא מסגרת מאפשרת" הוא אומר.
חברי האושפיזין הנוספים הם מנהלי התכניות בניצנה שיגיעו לסוכה של ניצנה שמאורגנת על ידי מכינת "דרך ארץ" חנינא בלוט.
אושפיזין של ניצנהערב יום הכיפורים הגיעו למכינת "דרך ארץ", אשר יושבת בקהילה החינוכית התיישבותית בניצנה, כדי לקיים את הכיפורים ביחד. בתום יום הכפורים התארגנה המכינה לקבלת האושפיזין שיגיעו לסוכה.
"האושפיזין שלנו יהיו מנהלי התכניות של ניצנה, שיגיעו על מנת לספר על התכניות, זה שבוע הכרות עם ניצנה והאיזור כולו".
"אנו מזמנים את האושפיזין שהחניכים אינם מכירים ובהם איליה סגל, שמנהל את תכנית סל"ה – מיר, חניכים שמגיעים מחבר המדינות כדי ללמוד ולהתגורר, שיספר על התכנית ועל מה שהיא מציעה לחניכים ומאפשרת להם; יגיע אלון צדוק שיספר על הישוב קדש ברנע השכן, ועוד אנשים ואישים מניצנה והאזור".
ויש גם את הנוצרים אוהדי ישראל שמגיעים על מנת לסייע, בהתנדבות, לקהילה החינוכית התיישבותית בניצנה.
מייסדי פארק התנ"ךלור ודוד טוביאס, נוצרים אוהדי ישראל מחבל בריטניי בצרפת, חיים בניצנה ומסייעים בהתנדבות להקמת פארק התנ"ך ברוח המקרא, בתוככי ניצנה. עבורם, ועבור בני המשפחה שחיים עימם בניצנה, זו מצווה גדולה להתגורר בניצנה ולסייע לפעילותה.
לור טוביאס : "אנו משתתפים בסוכות בטקס שנערך בסוכה המרכזית של ניצנה, ביחד עם כל חברי התכניות שמצויות בניצנה, ועם המתנדבים שבאים לכאן, ואנו רואים חשיבות בטקס המאחד הזה".
"בימים אלה אנו מסיימים את החלק בפארק התנ"כ, שהוא פרוייקט בתוך ניצנה, שמנציח את האווירה של התנ"כ תוך ניצול האווירה והמיקום. סיימנו לעצב את האתר שקרוי "זמן אברהם" – אוהל וכל מה שקשור אליו ואנו רוצים לערוך השקה של האתר הזה לציבור הרחב, תלמידים והציבור הרחב, כדי שילמדו על תקופתו של אברהם תוך קיום פעילויות חינוכיות שונות" היא אומרת.
ומי שעורך הכרות אף הוא ונמנה על האושפיזין הם הנערים הבדואים שלומדים בבית הספר הפנימייתי בתוככי ניצנה, ומנהל בית הספר, סלע נופר.
בדואים מכירים את הסוכהערב הסוכות, כמה ימים לפני, קיים סלע נופר, מי שמנהל את בית הספר הפנימייתי הצומח לילדי הבדואים, נווה מדבר – ניצנה, מפגש עם התלמידים הבדואים על מנת לספר להם על חג הסוכות שהיהודים מקיימים.
כפר הנוער נווה מדבר – ניצנה, הינו כפר הנוער הראשון והיחיד מסוגו בישראל שנועד לבני נוער בדואים מהדרום. הכפר כולל בית ספר תיכון (מגמה עם תעודת בגרות בסביבה וחקלאות), משק חקלאי ופנימייה שבה הנערים שוהים במהלך השבוע. המטרה היא העצמה של הנערים וחיזוק תחושת השייכות שלהם לחברה הישראלית. הכפר הוא בפיקוח המנהל לחינוך התיישבותי של משרד החינוך ובו סגל מורים ומדריכים יהודי וערבי.
עוד דרך לקרב את הצעירים הבדואים לחברה הישראלית על כל גווניה והכל באווירה שמחה של סוכות בניצנה.
0
