מלח הארץ, כמאמר הפתגם, נוגע לאנשים.
וכשאתה מאתר את המלח הזה בבני זוג, שהכירו ויצאו יחדיו לשליחות זוגית בקהילה יהודית, אתה מגלה שמלח הארץ מגיע לכל פינה ביקום. גם בזכות האהבה וגם בזכות הסוכנות היהודית.
השליחים: חרות גז, ילידת הארץ, ומיכאל פלוטקין, שעלה לישראל מבריה"מ, עם אביו מסורב עליה ואמו, היישר לבית שמש.
וכשאתה מדבר עימם בת הזוג חרות אומרת : "אנחנו כלים שלובים".
והוא עונה : "ברור, נסענו בני זוג, שבנו מאורסים, ועדיין לא סגורים על תאריך של חתונה".
בוגרת מכינה מתוודעת לעולם היהודיחרות גז היא בוגרת מחזור י"א ומדריכה במחזורים ט"ו-ט"ז במכינה הקדם צבאית נחשון. כשיצאה לשליחות הזוגית הארוכה היו ברור להם שהם יהיו באותה קהילה, קהילת יוסטון-טקסס.
"באנו לעבוד יחד עם כל הזרמים היהודיים ברחבי ארה"ב כי הקהילה ביוסטון טקסס היא קהילה שבה כל הזרמים עובדים יחדיו, עובדה שאפשרה לנו לעבוד יחדיו עם כולם ולהכיר אותם" הוא מספר.
חרות גז, כתבה בבלוג שפרסמה סמוך להגיעה לקהילה :
"נחתנו בדיוק לתקופת החגים שעמוסה באוכל ובהזדמנויות לפגוש אנשים חדשים, להתערבב בקהילה, לחוות בתי כנסת עם גישה שונה מהמוכרת וללמוד על תפיסות מגוונות של היהדות. כבוגרת מכינה המפגישה בין דתיים וחילוניים ומאפשרת לגעת ביהדות בצורות מגוונות, התנסיתי בחווית בית הכנסת ובניגונים השונים יותר מאשר החילוני הממוצע בישראל".
"ההתנסויות השונות פתחו לי צוהר ליהדות כמקור לערכים ולתרבות וכשורשים שלא שייכים לאדם דתי בלבד. כך, הגעתי לחווית השליחות בתחושה שאמנם לא גדלתי בבית דתי, אבל הי! היהדות לא זרה לי והזהות היהודית היא חלק ממני".
"כך יצאתי למסע והחגים היו הזדמנות לחוות את בתי הכנסת בקהילה. הביקור הראשון בבית הכנסת היה בערב ראש השנה. מיקרופונים, להקת א-קפלה ומסכי ענק שמאפשרים ליושבים מאחור לצפות בהופעה. בבית כנסת אחר בערב יום הכיפורים, נחשפתי לנשים עם כיפה, נשים עם טלית, גברים ונשים שיושבים יחד ואפילו שמים יד אחד על השניה. בבית כנסת נוסף ביום הכיפורים, פגשתי בבני ובנות נוער המובילים את התפילה, שרים וקוראים בתורה. לסיום, תפילת נעילה: משפחה, זוג או יחיד, כל אחד יכול בתורו לגשת לארון הקודש ולשאת תפילה או מילים"
"גם אני בחרתי לגשת ולהתנסות. חווית החגים בבתי הכנסת ביוסטון הייתה עבורי התנסות ראשונית ומיוחדת. חוויה שונה מהמוכר לי, מקבלת ומאפשרת, כך שהצלחתי להתחבר וללמוד על גוונים חדשים של היהדות".
"אקורד הסיום של החגים ושל הבלוג התרחש בסוכות. הוזמנו כאושפיזין למשפחה בה המסורת דומה לשלנו. תחושה של מוכר, של בית. תחושה שבקהילה יש מזה וגם מזה, יש בה שניהם. אין ספק שחווית השליחות מלאה בתהליכי למידה, על יהדות, על ישראל מרחוק ומקרוב ועל עצמנו".
חוויה דומה עברה על בן הזוג, מיקי, שסיפור השליחות שלו היה ארוך יותר עד להגיעו לארה"ב.
מיקי מכיר את המערב"הכרתי את עולם השליחות לפני שבע שנים, במחנה תל יהודה, בארה"ב. זו הייתה שליחות קצרה. התנסיתי בקשר עם יהודים דוברי רוסית שמתגוררים בארה"ב. ואז שבתי לישראל כדי לעבוד עם היחידה לחמ"ע בסוכנות היהודית ונסעתי לפגוש צעירים וצעירות יהודיים בלטביה, בסיביר, בסמרה – ארצות, חבלי ארץ וערים"
"לאחר ששנינו, אני וחרות, סיימנו את התואר יצאנו יחד לשליחות"
"איך הכרנו ? הכרנו באוניברסיטה העברית" אומר מיקי וחרות ממשיכה : "הכרנו בשיעור אנגלית. ומאז אנחנו חמש שנים ביחד ולא היססנו לצאת יחד לשליחות זוגית. אני עבדתי בפדרציה של יוסטון ומיקי עבד בארגון "הלל" וב JCC ".
"אנחנו ממש כלים שלובים בהתנהלות שלנו" אומרת חרות גז שמאחוריה עבודה עמוסת הישגים ותארים בעולם המכינות "הייתי במכינת נחשון ואחרי השירות הצבאי שבתי על מנת לרכז את המכינה הקדם צבאית בשדרות. לאחר מכן, התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים והייתי רכזת מכינות קדם צבאיות בעירית ירושלים. בשליחות הזוגית למדנו יחד, התנסינו יחד, ואנחנו מכירים את העולם בצורה מעמיקה יותר ממה שהכרנו לפני שיצאנו" היא אומרת.
שליחות לכל החיים"שנינו, גם אני וגם מיקי, מבית חילוני-ישראלי : עושים קידוש בליל שבת וצמים ביום כיפור ומיקי מבית חילוני שעבר את השלטון הסובייטי ואביו מסורב עליה מהעיר הרוסית בריאנסק בגבול בין רוסיה אוקראינה ורוסיה הלבנה" חרות אומרת.
"עם מה חזרנו לישראל? עברנו תהליך למידה ופיתוח מאד עוצמתיים תוך כדי לימוד שפה ותרבות שנחשפנו אליהם" אומרת חרות.
מיקי : "אני הכרתי ולמדתי על מודלים של דת שלא הכרתי בבית שמש. לא למדתי את הגישות שראיתי שם".
"ואיך החוויה הגדילה את ההכרות? הבחירה שלי ואני חושבת של שנינו היא בחירה שאני ומיקי עושים יום ביומו".
"מה נעשה, כעת, כשחזרנו ? היינו שליחים במשך שנתיים ואנחנו נשאר שליחים לכל החיים : הבאנו במשך שנתיים את ישראל לקהילה ועכשו אנחנו נביא את יהדות ארה"ב למדינת ישראל, לכל המעגלים שאנו נמצא בהם – לחברים, למשפחה, ונמשיך את העשייה החברתית שאנו שותפים לה במסגרות הציוניות שהיינו חלק מהן" אומרת חירות.
"ומה באשר להצעת האירוסין שמגולמת בטבעת שאתה רואה על אצבעי ? טוב על זה עוד ידובר כשנקבע תאריך" מחייכת חרות.
0
