נוף ירוק ויפיפיה נשקף מחלון מפעל "טחינא" בעמק האלה, שזכה לכינוי טוסקנה של ישראל,  בעת שאורזים כאן את המוצר הנחשק והיוקרתי שעונה לשם : טחינא.

מיכל מלמד, מי שיזמה את יצורה של הטחינא, מסבירה:

"במשך שנים פיתחתי שיטה לטחינה של שומשום שלם וחי, שעבר טרום הנבטה, נשטף רק במים, ללא מלח או חומרים אחרים, שמסייעים לקילופו, והמוצר שמתקבל הוא שומשום שנטחן כשאין הפרדה בין הקליפה והגרעין כך שמירב הערכים התזונתיים נשמרים"

השם של ישראל "אומת הסטרט אפ"  ( Start up nation   )    מתייחס , בדרך כלל, לעולם ההיי-טק, ואין הוא נוטל בחשבון כמעט את התרומה של יחידים בישראל לפיתוח מה שקרוי "מזון על", Super food , שמסוגל להזין את בני האדם שאמצעי התזונה שלהם הולכים ופוחתים בעולם לנוכח העלייה במספר בני האדם והירידה באמצעי התזונה.  המוצר שמיכל יזמה את פיתוחו ויצורו ותהליך יצורו הטכנולוגי נשמר היטב הוא אכן "מזון על". וטעים מאד. ריחו ריח שקדים ובוטנים שלא תמצאו כשתאכלו טחינה רגילה.

מיכל מלמד מבהירה שהעובדה שהשומשום מיובש בטמפרטורה נמוכה מארבעים מעלות מסייעת לשמור על הערכים התזונתיים הרבים כמזון על   . Super food

המוצר שמתקבל הוא טחינא, שומשום חי, ועל כן קרוי המפעל "טחינא" .

קשה ממש להאמין שמאחורי הסטרט אפ הזה עומדת אישה אחת, מיוחדת מאד חייבים לומר, שהצליחה, לאחר משברים רבים מאד, לייצר את הטחינא, מן השומשום הבודד עד למוצר בעל צבע וטעם שונה מן הטחינה שמשווקת בעולם ומהווה חומר גלם למזון שרווח מאד בענפי המזון השונים.

ללא הסיוע של המרכז לעידוד עסקים , בראשותו של אמיר שניידרמן, קרן קט"י שמשותפת לסוכנות היהודית ולמט"י, היה קשה לה להתקדם לבד. 

הלוואה מהמרכז לעידוד עסקים

"הסיוע הגיע בשלבים. בראשית דרכי היזמית אליהם כשעוד חשבתי על רעיון ליצור באמצעות מפעל משנה, שיענה על הדרישות ליצור הטחינא, והם האמינו בי. ואז החל מסע בן שנה והבנתי דברים שלא ידעתי בראשית הדרך (שמפעל משנה לא יוכל לעמוד בדרישות)  ואז הגשתי להם תכנית חדשה להקמת מפעל והם היו שם, עימי, על כל הגלגולים שהיוזמה שלי עברה" היא מספרת.

"הלוואה , מקרן פדרציית ניו יורק לטיפוח יזמות בירושלים וסביבתה ,שהתקבלה בסיוע המרכז לעידוד עסקים של הסוכנות היהודית, אפשרה את הכשרת המבנה של המפעל, את ההשקעה במבנה ששייך לקיבוץ, כך שיתאים לדרישות משרד הבריאות, ולא רק את רכישת המכונות ליצור. העזרה הייתה כספית ומוראלית. מאז ועד היום – אחרי שנתיים ימים -  הם יודעים מה קורה, ומסייעים מוראלית ובכל צורה שמעודדת".

"בהמשך, כשהייתי צריכה שדרוג של המכונות, הם אלה שהציעו לי את האפשרות (הקיימת) לפנות אליהם שוב, ואז בעצם הם נכנסו שוב לתמונה, והפעם בפעם השנייה. בעצם אפשר לומר כי בלעדי הסיוע שלהם לא הייתי קיימת".

"אנחנו עדיין בהתחלת הדרך, שנתיים מאז שהמוצר יצא לשוק, והכל נעשה בעשר אצבעות החל מפיתוח המוצר ועד היצור, כשבדרך היה כאן טכנולוג מזון מבלי להוסיף חמרי שימור   E בשום מוצר שלנו. היום ברור, שהפוטנציאל של שיווק המוצר הוא גבוה מאד, כי הנושא של מזון בריאות, והטעם המיוחד ( זה לא רק בריא ולא טעים אלא גם בריא וטעים), עונים על הנטייה העולמית בתחום המזון. זו לא נטייה (טרנד), זה משהו עמוק שקורה בתודעה העולמית, והמחשבה שלנו להגיע לחו"ל, היא מאד מאד רלבנטית לנו, הן בגלל הייחודיות של המוצר, כי אני לא רואה שבחו"ל יש כזה, והן בגלל שטחינא הוא מזון-על ממש שאני והצוות רק שימרנו את תכונותיו ולא פגענו" היא אומרת.

אבל איך היא הגיעה ליצור מזון – על?

ילדה טובה ירושלים

אי אפשר היה לצפות, לפני עשר שנים-נאמר, שהיא תהייה יזמת בתחום פיתוח מזון העל שהרי את מסלול החיים שלה עד גיל 40 היא כיוונה לתחום הפסיכולוגיה הקלינית, תחום שאותו למדה ובו עבדה.

עם שובה עם המשפחה מארה"ב ,מהמסלול לתואר שני באדריכלות של בעלה אז ,המשפחה החליטה להצטרף לקיבוץ נתיב הל"ה. "זה היה חיפוש שראשיתו בחוויה שהייתה לנו במגורי התלמידים באוניברסיטת קורנל, והיום אני כאן 10 שנים ואינני יכולה לדמיין את עצמי ואת חיי במקום אחר. ואינני אומרת שהיה לנו קל להתערות בחיי הקיבוץ. מה שמשך אותי ואותנו לחיים כאן היו : הצניעות החומרית, השיח הערכי שעולה על השיח האחר. השיח הערכי חי כאן ; חשבתי אז והיום שאני רוצה להעביר לילדי את האכפתיות לאחר, מה שקרוי בשפה הקיבוצית : ערבות הדדית, שקיימת כאן" היא מספרת.

ההתערות בחיי הקיבוץ, הפתיחה של ערוץ היצור החדשני – טחינא, לא היו קלים.

"אני זוכרת את המסע שלי ליצור הטחינא כמהלך קשה עם אתגרים אינספור. החל מבניית מכונות לטחינה של הטחינא, מה שנשמע בראשית הדרך כמעט בלתי אפשרי, עבור דרך הפרסום והשיווק שלא קרו ביום אחד, ועד עצם היום הזה שאני מייצרת עם העובדים, את המזון הטעים והבריא, שעוד יהיו לו עוד ועוד מוצרים נלווים בעתיד".

הרצון לפגוש עוד צרכנים

שני קהלי היעד  שלה הם: בעלי מודעות בריאותית – החל מספורטאים, נשים בהריון, הורים לתינוקות, או כל אדם שמודע למזון בריאות, דרך צרכנים שמשתדלים לאכול אוכל פחות מעובד – אנשי פליאו, טבעונים, וכלה באנשי הרואו פוד – טבעונאים . וכמובן, קהיליית הפודי'ז, חובבי מזון משובח ואיכותי.
ואלה, מגיעים אל המפעל במספרים הולכים וגדלים.

את טחינא אפשר לפגוש:

- בחנויות הטבע ובחנויות הנבחרות (רשימה מלאה בדף הפייסבוק)

- במארזים יפהפיים ומיוחדים לחגים

- בביקורי קבוצות במפעל האינטימי.

- במשלוחים ישירים הביתה (מבצע חגיגי בחנוכה)

לפניות לטחינא

פייסבוק
https://www.facebook.com/thina.raw/
=========
מתכונים לטחינא

שני מתכוני חורף יפים, טעימים, בריאים וקלים עד כדי שמחה גדולה:

לטחינא יש את היכולת המופלאה לדעת להיות גם בנפרד וגם ביחד (יכולת אנושית נחשקת ביותר).
היא טעימה ככה, כלוקחים ממנה לק על האצבע
והיא טעימה כשהיא מתחברת לאחרים.
ואולי החיבור הכי טוב קורה לה במפגש עם עוד חומרי גלם שלא נגעו בהם הרבה. שהם מאד קרובים למקור של עצמם, טבעיים, ללא עיבודים.

כיוון שהחורף רשמית כאן יש לנו שני מתכונים

עם אשכולית - פרי הדר חורפי, עסיסי ובריא, שלא מתבייש להיות מה שהוא!

והשני עם בצל סגול - עונת חורף היא היא עונת ירקות השורש, ובצל סגול הוא יפיוף אמיתי.

אשכולית עם טחינא ודבש

מה צריך?

אשכולית
כף גדושה של טחינא
כף גדושה של דבש
עלי נענע לקישוט

להכנה:
החלק הכי קשה במתכון הזה הוא להוציא את האשכולית מקליפתה...
חותים את האשכולית לחצי
בעזרת סכין טובה מפרידים מסביב ומלמטה בין הפרי לקליפה.
מוציאים את הפרי לצלחת ומסירים חתיכות לבנות שנותרו עליו.

שמים טחינא בשקית זילוף או שקית עם חור קטן ומזליפים בעדינות טחינא על גבי האשכולית.

על זה, עם כפית דבש מזליפים דבש סביב סביב

לקישוט מוסיפים כמה עלי נענע יפים

ואוכלים, מהר!ה

אנטי פסטי של בצל סגול וטחינא

מה צריך?
5 בצלים סגלגלים
2 כפות טחינא
עלי זעתר טריים (אזוב) / בצל ירוק קצוץ
קצת שמן זית
מעט לימון
מלח גס

להכנה:
מקלפים את הבצל הסגול
חותכים אותו לשמיניות, מבלי להוריד את הצ'ופצ'יק שמאחד את כל העלים מלמטה.
מנחים על תבנית עם נייר אפייה.
מזליפים שמן זית ומלח גס
ומכניסים תנור שחומם מראש לל200 מעלות לפחות
אופים כ30 דק (תלוי בתנור)
עד שקצוות הבצל כבר שחומות למדי.
חשוב לא לאפות מעט מדי כיוון שמתיקות הבצל פורצת רק אחרי שהוא ממש אפוי.

מניחים על צלחת יפה
מזליפים עם שקית זילוף  טחינא מעל הבצלים
מפזרים עלי זעתר טריים (או צמח תבלין חי אחר)
עוד קצת שמן זית
מעט לימון סחוט
מלח גס

אוכלים חם או בטמפרטורת החדר
בתיאבון!