• השינשינים של אשקלון

    השינשינים של אשקלון

    נתן רועי, הסוכנות היהודית ©
Blog

מרכז קליטה תחת אש

טילים נפלו על דרום הארץ בחודש נובמבר 2018. מנהל מרכז הקליטה גדי זוהר, העובדים של המרכז, שינשינים שחיים באשקלון, נרתמו לסייע לעולים שמשוכנים במרכז, וילד קטן בן 4, גבריאל סטון, שמשפחתו עלתה לישראל מברזיל אמר לאמו : צריך לקרוא תהילים בשביל חיילי צה"ל..... כך פועל מרכז קליטה תחת אש. כתב נתן רועי ,


נובמבר 2018  .  דובר צה"ל מוסר כי מתוך כ-460 שיגורים, שזוהו מרצועת עזה לשטח ישראל, כיפת ברזל ירטה יותר מ-100 שיגורים. שני טילים נפלו בליבה של העיר אשקלון שבדרום. היו תוצאות קשות.

כשהכל קרה העולים החדשים, משתכני מרכז הקליטה חוו חרדות.

גדי זוהר, מנהל מרכז הקליטה : "אני מתגורר בנתיבות וברגע שנשמעת אזעקה ראשונה בכל שעה בלילה אני מתניע את המכונית ונוסע למרכז הקליטה ומשאיר את ילדי בבית עם אמם. וכך עושים עובדי מרכז הקליטה שמגיעים היישר אל המרכז בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. מי שנמצא עם העולים מיד הם השינשינים, נערות ונערים לפני גיוס, שנכנסים אל בתיהם של העולים ומדריכים אותם, משחקים עם הילדים בחדרי הביטחון ומסייעים להם".

השינשינים רואים בכך שליחות

שינשינים תחת אש

יונתן בר, שינשין מגבעתיים, אומר : "המצב הזה היה קשה מאד לעולים החדשים. וכשהיו אזעקות התנהגנו בצורה פרו-אקטיבית שתכליתה להוביל את הילדים ובני הנוער למקומות בטוחים במרכז הקליטה, היה לילה ארוך במקלט של מרכז הקליטה, ועשינו שיעורי יצירה והפכנו את השלילי לחיובי".
דניאל כהן, שינשינית מכרמיאל : "יום למחרת האזעקות עברנו בדירות של העולים . שאלנו כל אחד ואחת האם הם זקוקים לסיוע, האם זקוקים לתמיכה נוספת, ולתת להם תחושה שהם לא לבד".

פחדתם?

דניאל כהן : "כן, זה מפחיד. מאז מלחמת לבנון השניה, כשהייתי בכרמיאל, לא הייתי בתחושה דומה. רצו שאשוב הביתה אבל אני לא הסכמתי. יש כאן עולים חדשים שלא עזבו ונותרו כאן. והיינו לנו חשוב להשאר עימם כאן. בנוסף לכך : הכנו עם העולים מודעות ענק שנתלו ברחבי העיר ועליהם העולים כתבו ביחד עמנו : מחבקים את הדרום".

"במרכז הקליטה שלנו יש תשעה שינשינים ו 2 שעובדים במועדון נוער בעיר. השאר, מפעילים כאן, במרכז הקליטה, מרכז למידה, מחסן בגדים, וגן ילדים"

בשעות הבוקר, לאחר שסייעו לעולים, הם מלווים אותם לבתי הספר באזור מרכז הקליטה ומסייעים להם

בתום השליחות הם מתכוונים להתגייס לצה"ל ולשרת בנח"ל.

אל החדר נכנסת מי שהייתה עד לאחרונה דיירת של מרכז הקליטה וכעת היא מתגוררת בדירה שכורה בעיר, אדריאנה סטון, עולה מברזיל.

הילד מתפלל תהילים

"הבן הקטן שלנו, גבריאל שהוא בן 4 שנים, עומד בחדר הביטחון שבביתנו, ואומר שצריך להתפלל תהילים בשביל החיילים" אומרת אדריאנה סטון, שנזכרת ברגעי האימה "הוא לא עוזב אותי והוא מתפלל ללא הפסקה למען החיילים. הוא אמנם מדבר פורטוגזית אבל הוא ממש ישראלי".

אדריאנה סטון ובעלה עלו עם בנם גבריאל מברזיל. כאן נולד להם ילד נוסף. הבעל עובד בעבודת אבטחה והיא מחפשת עבודה. פגשנו אותה כשהגיעה למרכז הקליטה על מנת להתעניין באיתור מקום עבודה באשקלון. "אני עזבתי את המרכז לפני יותר משנה אבל אני באה לכאן כדי שיסייעו אף שעברתי לדירה שכורה עם בעלי ונולד לנו ילד נוסף" היא אומרת.

"אני לא יכולה להסביר כמה אני מודה לעובדי המרכז שמסייעים לי מהיום שעליתי לישראל ועד עצם היום, אחרי שכבר עזבתי את מרכז הקליטה, ואני כבר לא שוהה כאן" היא אומרת.

היא באה לבקר ושואבת בטחון מן המרכז שהוא בית לרבים מבין העולים גם אחרי שהם עוזבים למגורי הקבע.

ויש אלה שמתגוררים כאן וחוזרים לשיגרה, למסלול הלימודים בתכנית תל-רן למחשבים, לעבודה, ולבתי הספר.

במשפחת קבסוב מחכים לנסים

אולגה קבסוב (35) , עולה חדשה מרוסיה הלבנה, שמתגוררת ולומדת במרכז הקליטה בית קנדה באשקלון, ממתינה לניסים : ניצחון של בנה איליה בטורניר בינלאומי להאבקות ילדים באירופה, סיום קורס תכנות במסגרת תכנית תל-רן, ואיתור מקום עבודה לבעלה.

היא תלמידה בקורס תל-רן למחשבים המצפה לסיימו כמתכנתת. היא מקווה שתמצא מקום עבודה, לאחר הקורס, ובעלה ימצא מקום עבודה שמתאים לו וליכולות שלו. כן, ושהבן ישוב עם מדליה מהטורניר באירופה.

"עלינו כמשפחה, בעלי ואני ושני הבנים שלנו ואנו מתגוררים במרכז הקליטה בית קנדה באשקלון. הבן שלנו, איליה, בן 10, מתמודד בתחרויות האבקות לילדים והוא כבר קיבל מדליות ברוסיה הלבנה וכעת הוא טס לטורניר בצרפת ביחד עם קבוצות מכבי מאשקלון ובאר שבע. זה טורניר בינלאומי ואנו מקווים שהוא יזכה במדליה שם. הוא עלה לישראל עם מדליות שזכה בהן ברוסיה הלבנה ואנו מקווים שגם כאן יצליח" היא אומרת.

"עלינו לישראל כי חשבנו שישראל היא מקום שיכול להיות הזדמנות להצלחה. יש בישראל אפשרויות גדולות יותר מאשר ברוסיה הלבנה. אני ובעלי דיברנו לפני שעלינו והחלטנו לעלות מתוך תקווה שנצליח להקלט" היא אומרת.

"בעלי היה מנהל בתי מרקחת ברוסיה עם השכלה אקדמית בתחום המשפט. היום הוא עובד כנהג משאית והוא מקווה שהתפקיד הזה הוא תפקיד זמני. הוא מפרנס אותנו כי אני לומדת בקורס תלרן, שבמסגרתו אני מקווה מאד להיות מתכנתת מחשבים.  אני לומדת משעה תשעה ועד השעה ארבע אחר הצהריים ומקווה להצלחה"

איך היא הגיעה לקורס

"כשקיבלנו את ההחלטה לעלות לישראל הגעתי לבניין הסוכנות היהודית במינסק ושם ראיתי מודעה על הקורס.  מאחר ואני מורה לאנגלית ורוסית והאנגלית שפה נדרשת לקורס נרשמתי כיון שהבנתי שיש עתיד בתחום זה במדינה כמו ישראל. ונרשמתי לקורס בישראל שכלל עלייה" היא מספרת
"ברוסיה הלבנה , ללמוד תכנות, עולה הרבה מאד כסף, ואילו כאן יש הזדמנות ללמוד את הקורס, עם מגורים בתשלום, בישראל. וכך עלינו לישראל, כשאני בדרך לקורס תל-רן, בעלי עובד בעבודה מזדמנת והילדים בבית הספר. אנו מצפים שנוכל להגיע למימוש עצמי. קורס תלרן הוא כמובן הזדמנות שיכולה להיות הזדמנות לכל המשפחה" היא אומרת.

מנהל מרכז הקליטה , גדי זוהר, מוביל אותנו לכיתת הלימודים של תלר"ן במרכז הקליטה. שתי כיתות מאובזרות, האחת של לומדים מחמ"ע והאחרת מצרפת, שקרויה תל-רן צרפת. "אתה יכול לראות כאן צעירים וצעירות שעולם המחשבים הוא ההזדמנות עבורם להקלט בחברה הישראלית ואנו עושים כל מאמץ להביא בפניהם תנאים מלאים להצלחה-מגורים, קורס, וסיוע לילדים באמצעות מועדונית ומדריכים" הוא אומר

 

22 נוב' 2018 / 14 Kislev 5779 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.