• הרב ירח ורעייתו נאווה

    הרב ירח ורעייתו נאווה

    נתן רועי, הסוכנות היהודית ©
Blog

מרכז פלורליסטי בעין כרם

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן. המכון למדיניות תכנון של העם היהודי מיסודה של הסוכנות היהודית JPPI פרסם בימים אלה מחקר שמצביע על עליה בהיקף פעילות זרמי היהדות הליברליים ביהדות במדינת ישראל; הנה סיפור על מהפכה שקטה שמחולל הרב ירח מאירסדורף, רבה של תנועת הנוער של התנועה הקונסרבטיבית נוע"ם ורעייתו נאווה, תלמידה בבית המדרש לרבנים על שם שכטר בירושלים, בשכונת עין כרם בירושלים. סיפור אישי של זוג שלמד ומלמד בזרם שנתמך על ידי הסוכנות היהודית באמצעות היחידה שעוסקת בזרמים של היהדות, בראשותה של ליאת אדרי וויצמן. חנוכה שמח צילם וכתב נתן רועי

ערב חנוכה התשע"ט

אחת, אחד, ובאין רואה, בישוב עין כרם שבמערב ירושלים, מתחוללת מהפכה שקטה, שופעת נועם יהודי מתוק, פלורליזם במיטבו, שעליה אחראים הרב ירח מאירסדורף, הרב הקונסרבטיבי של תנועת הנוער הקונסרבטיבי "נוע"ם", ובת זוגו, נאווה ב. מאירסדורף.

הם פתחו מרכז יהודי פלורליסטי בביתם, בעין כרם, עם טקסי תפילה, קבלת שבת, ואירועים סביב מועדי ישראל, בהם חנוכה. "היה יותר קל לגור בארה"ב וההחלטה לגור כאן לא קלה בכלל. כאן, בעין כרם, קצת ברחנו מהעולם ופתאום אנחנו המזמינים" הם אומרים.

שניהם למדו במסלולי הלימודים המתקדמים שנתמכים גם על ידי הסוכנות היהודית, מכון שכטר, בית המדרש לרבנים על שם שכטר. הוא הוסמך לרבנות לפני כמה חודשים והיא החלה את לימודי הרבנות בבית המדרש לרבנים על שם שכטר המנוהל על ידי הרב אבי נוביס-דויטש.

מאז נישאו, לפני כמה חודשים, הם מתגוררים בלב הישוב עין כרם, באווירה של כפר בתוך מערב ירושלים, ומה שמנחה את החיים שלהם הוא, כפי שמגדירה זאת האישה, נאווה, שהיא תלמידה במסלול לרבנות של בית המדרש לרבנים על שם שכטר 

"התפישה שלי היא למצוא את המקום שלי בעולם היהודי , לקחת בו חלק, מבלי לפגוע, וכמובן להוסיף טוב וזו המהפכה השקטה שלנו. האנשים שפגשתי הראו לי שזה אפשרי. מה שמשך אותי זה היהדות ולא הפמיניזם דווקא. אני הולכת בעולם ורוצה להרבות טוב אהבה ויהדות כל הזמן. וזו גם התפישה של בן זוגי, הרב ירח".

סיפורם של בני הזוג, שנפגשו בירושלים לפני שנתיים, הוא סיפור של צמיחה יהודית של דור צעיר, שנולד בבית יהודי – דתי אורתודוכסי ומחפש דרכים חדשות של אמונה, שבמדינת ישראל אינם חזון נפרץ, שכיח מאד, הגם שבארה"ב זו דרך מקובלת מאד כי הזרמים של היהדות הם "הזרם המרכזי" של ארה"ב, כפי שנהוג לומר.

הסיפור של נאווה

נאוה ב. מאירסדרוף (28 ) גדלה בבית תורני לאומי , חרדי דתי לאומי כפי שנוהגים לכנותו (חרד"ל), בפתח תקווה. היא בוגרת תנועת הנוער החרדית לאומית "עזרא", בוגרת אולפנה לבנות. "השלמתי שנה במכינה קדם צבאית אבל לא היה סיכוי שאתגייס לצה"ל".
היא בעלת תואר ראשון במכללה הדתית "אמונה" (תאטרון ואמנות), מכללה ירושלמית לבנות שעוסקת באמנויות וחינוך. "נשים הן המורות בדרך כלל. בלימודים פרונטליים גם מורים גברים מלמדים. ההסמכה ניתנת לאחר שעוברים בחינה מעמיקה יותר ביהדות מאשר באוניברסיטת בר אילן. אם תשאל אותי אז על פי המקובל אני מה שמכונה בעגה הישראלית : דוסית""

היא מונה דמויות רוחניות שהשפיעו על חייה ובהם המחנכת שלה בכיתות י"א וי"ב בבית הספר התיכון ובהקשר ההלכתי בעיקר מורים ורבנים גברים. "למדנו מחשבת ישראל ותלמוד אבל כשקיימנו שבת מעוררת תשובה מי שקיים את השבת והוביל אותה היו מורים גברים" היא מסבירה.
"גדלתי בעצם על תפילה שבה נאמר שבית המקדש השלישי יבנה במהרה, ותחיית המתים תבוא באחרית הימים ממש. והתפללתי, כל יום, שבית המקדש יקום במהרה ותהייה תחייה למתים. בכיתה י' הגעתי למסקנה שאני לא יכולה לקרוא לעצמי דתייה. הכרזתי שאני מאמינה ויהודייה ועושה כמיטב יכולתי לעשות טוב בעולם" היא מסבירה.

אין זה עומד בסתירה לרצונה לשמור מצוות .

הרצון להיות שומרת מצוות

אבל הדרך לשמור מצוות ולחשוב בצורה פלורליסטית לא הייתה קלה.

"למדתי פיתוח קול ופנו אלי במערכות החינוך שבהן התחנכתי שלא אשיר. אחד הרבנים ניגש אלי ואמר לי  : "כשאומרים שהתלמידה שלך שרה וזה אסור, עלי להפסיק את השירה" והפסקתי לשיר. באותה עת, נפגשתי עם חילוניים כשאני לבושה כמו דוסית".

"ההתעניינות בכתבים יהודיים אחרים החלה ב"בבית ישראל" ( מכינה קדם צבאית חסידית בגילה – קיבוץ עירוני). נפתחתי להוגי דעות יהודיים כמו מרטין בובר ואברהם יהושע השל. גם הקריאה המחודשת שלי בכתבי הרב קוק ושימת ליבי לנקודות שלא הפנו אותי אליהן לימדה אותי מאד. למדתי את הרב קוק בצורה שונה כעת".

היא לא ניתקה את חייה החדשים מהמשפחה שלה, והיא רק אומרת : "כשהלכתי למכינת "בית ישראל" אמא שלי לא רצתה שאלך והבטחתי לה שאשאר עם חצאית ועמדתי בזה כדי לא לפגוע".

המעבר לחיים פלורליסטים, שמירת מצוות והתעניינות בכמה מהכתבים היהודיים האחרים, לא איחרה להגיע. "הייתי במכללה דתית וחיפשתי תרגיל בימוי וזה גרם לא מעט רשרושים במערכת כי עסקתי ב"חמרי תוכן נפיצים" (שפינוזה המלט וישו)".

"כשסיימתי את הלימודים טסתי ללוס אנג'לס כבחורה אורתודוכסית, שחיפשה קהילה דתית שומרת שבת, מתפללת עם מחיצה, אבל כשהגעתי לימדתי במקומות קונסרבטיבים. באותו הזמן למדתי בימוי באוניברסיטת יו.סי.ל.א ובמקביל לימדתי, והתוודעתי לפלורליזם היהודי,  ושם גם פגשתי דמויות נשיות חזקות שהשפיעו על השקפת עולמי. למדתי בבית כנסת גדול, ספרדיק טמפל , קונסרבטיבי אבל מאד שמרן, אולי בגלל זה הרגשתי נוח, והתחלתי לשמוע יהדות פתוחה ואחרת".

שם, פגשה דמויות של נשים שהשפיעו על דרך החשיבה שלה.

"בארה"ב פגשתי את הרבה ליאת ירדני פאנק, שנולדה בישראל, בשכונת ניות בירושלים, וגדלה בבית אורתודוכסי, וכך היא הגיעה לעולם הרבני של התנועה הקונסרבטיבית. היום היא דיקנית של בית ספר לרבנים של כל הזרמים והיא אישה בעלת משקל בכל הקשור ליהדות שהיא מייצגת –חדה בהירה ובלתי מתפשרת וקונסרבטיבית. התחברתי אליה כי היא לא התפשרה על שום דבר מבחינת הדת , הנשיות שלה, וזה לא הפך אותה פחות דתייה. היא אישה חזקה, בעלת נוכחות".

"הייתה דמות אחרת , אורתודוכסית מודרנית, שהשפיעה עלי. זו הייתה רבה שעלתה לדבר בבית כנסת שבו אלפי אנשים, והיא דיברה - בשקט - דברי טעם.  עד אז ראיתי נשים שנלחמות, והיא הייתה, מבחינתי, משהי שדיברה בשקט וזה כמו שאני רציתי להיות : לקבל מקום לאמונה שלי כאשה בעולם".

כששבה לישראל היה לה ברור שדרכה תהייה שונה ורק שלה.

לאחר שהכירה את ירח מאירסדורף, אז תלמיד לרבנות בבית המדרש לרבנים על שם שכטר, היה ברור לה שהקשר הזה יהיה המשך לחייה. היא נישאה לרב ירח, כשחלומה הוא לסיים לימודיה במסלול לרבנות.

פגשנו אותה, בסוף השבוע, בביתם בעין כרם, בתום השבוע הראשון ללימודי הרבנות בבית המדרש לרבנים על שם שכטר והיא שמחה מאד על המפגש עם המסלול.

הרב ירח על האמונה

בן זוגה הרב ירח מאירסדורף מתחבר לדברי רעייתו ואומר: "אנחנו דומים גם כי אנחנו לא מחפשים מהפכה".

נאווה : "אנחנו גרים בעין כרם ויוצרים מקום למי שמחפש אמונה. אנו פותחים קהילה בבית, קהילה  פלורליסטית, מתוך רצון לפתוח את העולם למקומות שאני מבקשת . וכל מה שאני מבקשת זה אמונה של ממש"

הרב ירח : "שנינו מרגישים שהערכים שאנחנו ספגנו בחיינו מובילים אותנו לעשייה מלאה"

נאווה : "אתן דוגמא לדברי ירח. ירח קנה לי תפילין שאוכל להניח אם ארצה, וזו מהפכה כי נשים לא חייבות להניח אבל ידוע כי היו נשים שהניחו תפילין בהיסטוריה היהודית. אני עושה זאת אבל אינני עושה זאת בפרהסיה אלא בדלת אמותי שלא על מנת ליצור אי הבנה כלשהי או פגיעה חס ושלום".
הרב ירח : "המהפכה שלנו היא מהפכה שקטה ולא מספרים לכל העולם..."

נאווה : "הנחתי תפילין בבית ונורא התביישתי. נשים אורתודוכסיות אומרות שמניחים בצנעה ולא בצורה גלויה. יש לי אחריות להגיד שזה בסדר וגם שהיהדות חשובה לי ואני מניחה, ואין סיבה שזה יראה ושאני עושה למשהו "דווקא"". 
"כשהייתי נערה בחינוך האורתודוכסי מלמדים אותנו מחשבת ישראל ותפילת שחרית ולי יש אחריות לספר לנשים שלא יודעות שאפשר לעשות זאת".

המעבר לארה"ב, ההתוודעות לאמונה שם, לתנועה הקונסרבטיבית, הובילו להסתכלות אחרת על מה שקרוי היהדות המתקדמת.

החזקת ספר תורה על ידי אשה

נאווה ב. מאירסדורף נרגשת מאד לתת דוגמא על מה שראתה שם :
"סיפרו לי בלוס אנגלס על אמא של אברה מנגיסטו שמוחזק על ידי החמאס ברצועת עזה. בני המשפחה שלו הגיעו לגייס כספים והאם הגיעה לבית הכנסת שם ואז הציעו לה להחזיק את ספר התורה והיא כמובן שאלה: אפשר ? אמרו לה : כן, הרב מרשה. היא לקחה את ספר התורה וזה היה רגע של אושר שקשה לתארו, כי היא כל כך רצתה לעשות זאת, והיא לא חשבה שאפשר".

הרב ירח : "הרבה דברים קורים, כשנפתח הסכר ואתה או את מגלים שאפשר לעשות דברים מסוימים שגורמים אושר רב. קרה משהו והוברר לה שהיא יכולה לחבק ספר תורה".

ויש מקרה אישי.

נאווה :"הגעתי למכון שכטר של התנועה הקונסרבטיבית מלוס אנג'לס. היה זה בשנת אבל על אבי ז"ל. הגעתי לקהילה שאי אפשר להגיד קדיש וכשהגעתי לשכטר יכולתי להצטרף ל"קדיש" שגבר אומר. והיום, כשאני לא בשנת אבל, אני מתפללת, שליחת ציבור, קוראת בתורה ואין עלי הגבלה שחוויתי בהיותי נערה".

כשאנו מדברים על כך היא טורחת לספר על הקשיים שהיו לה מאז הגיעו לעין כרם.

יהדות פתוחה או מבוהלת

נאווה הגיעה לבית הכנסת בעין כרם, שהוא בית כנסת אורתודוכסי, וישבה בחוץ עם טלית עליה, ואז ניגש אליה אחד מהמארגנים ואמר לה בשקט :
"כשאת יושבת עם טלית חושבים שזה בית כנסת לא כשר... "
"ואני נפגעתי מאד. : הבנו ...אתה רוצה שלא נבוא לא נבוא"

הרב ירח : "כשמדובר בנשים בבית הכנסת הם חוששים..."

נאווה : "גם בלימוד גמרא חוששים. למדתי בקיץ הקודם בבית מדרש "דרישה" (זה ישיבה לנשים בעין הנציב ),תכנית של שבועיים וחצי בתנאי פנימייה , גם נשים וגם גברים, וביום ראשון רואים חברותא. ואז ביקשו שאשב עם תלמיד. ראיתי שהוא לא רוצה ללמוד עם נשים והוא אמר מושפל עיניים : אינני רוצה ללמוד עם אשה. כל כך נפגעתי...ולא שהוא מבסס את זה על קלות דעתי. הוא עושה הכל עם נשים חוץ מללמוד עם נשים ולהתפלל. זה מגיע מפחד. הוא נראה מפחד".

הגישה של בני הזוג איננה מבוהלת : הם מכירים את העולם האורתודוכסי שממנו הגיעו. והם יודעים שיש עוד רבים שרוצים להיות ליבראליים ושומרי מצוות.

אורתודוכסי או לא

הרב ירח אומר על בת זוגו :

"נאווה הגיעה לעולם הליבראלי מתוך מפגש עם אנשים שפתחו לה את העיניים ואני הגעתי מתוך קריאה מספרים ומאתר אינטרנט של התנועה הקונסרבטיבית, בית המדרש הווירטואלי של התנועה המסורתית".

"כשאני מדבר על הפיכתי לרב קונסרבטיבי ראוי לומר שאני לא חשבתי להיות רב וכי המסע שלי לתנועה הקונסרבטיבית היה לבד, עם עצמי ( וזה כלל לא מעט יסורין, לא מעט חזון, והרבה מאד ישום)".

"כשהבנתי שאני לא נמצא בעולם שגדלתי בו ברחתי ל"מדבר" בירושלים. הלכתי לשבת ולקרוא דברים בבית הכנסת של התנועה הקונסרבטיבית ברחוב אגרון. לא ידעתי מה זה קונסרבטיבי. כתבתי בגוגל, התנועה הקונסרבטיבית בירושלים והגעתי לבית כנסת בירושלים, שבו מתפללים מבוגרים יהודים-אמריקנים, ובית הכנסת הזה "התחבאתי" שנתיים, התביישתי קצת בעצמי, הרגשתי שאני בחיפוש , לא דיברתי עם המשפחה, זרקתי רמזים לאחותי בארה"ב, ועשיתי דרך אל הגישה הקונסרבטיבית".

"היה החשש מה יגידו במשפחה האורתודוכסית ? כבר אחרי חצי שנה היה לי בראש שזה העולם היהודי שאני יכול לגלות, וכי זה לגלות עולם במלכות שדי. לא חשבתי על מסלול לרבנות, זה היה ממש מסלול אישי".

"ההגעה לבית ספר לרבנות, ללמוד יהדות ליברלית, היה חלק ממסלול גילוי הזהות שלי. זה מאד מעניין, כי בזה אני מתעניין בתנועת הנוער של התנועה הקונסרבטיבית, נע"ם, כי זה מה שהלב של הצעירים מבקש. חיפוש הזהות היה מאד קשה בלי מורה דרך אמיתי. הדבר הטוב הוא שפוגשים אנשים לאורך הדרך ואני מקווה שאני כזה לבני הנוער בנע"ם, שאני הרב שלהם".

"זה לא בכדי שעם בת זוגי נאווה אני מרגיש הכי בנוח , זה נעים יותר, כי היא חושבת כמוני. הדבר הכי קשה במסע זה החברה. זה לא שחיטה וזה לא הפרקטיקה , זה פשוט החברה, כשעושים מסע הם לא נמצאים במסע אישי וחיים את החיים".

אנחנו מכירים שנתיים.

נפגשנו בשכטר לפני שנתיים ונישאנו לאחר שנה פלוס נשואים שמונה חדשים.

חגגנו שנה ביחד כשהיינו מאורסים.

צלקות זה צלקות. מה שלא הורג אותך מחשל אותך. כשחוטפים אותה , דברים הכי קטנים, אם משכו היה רוצה להוריד זה היה ... הערות שקיבלתי בבית כנסת , המשפחה, ולא חשבו שהם עושים דבר נוראי. רבנים שישבתי , שהיה נורא קשה שהם אמרו, זה מחשל.

נאווה : בחתונה שלנו היינו צריכים להתמודד .. היה קשה. הדוד שלי ברך אחרי שהוא התייעץ עם הרב.

ירח: נישאנו אורתודוכסית אבל החלפנו טבעות, ורעייתי התכסתה בטלית. משהו השתנה. כשהם פוגשים אותי משהו נשבר בהם מאד מהר. יש להם תמונה שמציירים והחומות נשברות כי הם מבינים שהיהדות שלנו לא שינתה את האמונה שלנו.

נסענו שבת אחרי החתונה להורים שלי בהר נוף, כשאמא שלי הייתה שם. קראתי את הכתבה שכתבו עלינו באחד העיתונים וחששנו. כשעמדתי בבית הכנסת חששתי מהתגובה. ואז ניגשה אחת מהנשים ואמרה לי : הייתי צריכה להגיד שאנחנו גאים בך. והיא נתנה לי חיבוק וכל כך התרגשתי.

חנוכה שמח

02 דצמ' 2018 / 24 Kislev 5779 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.