החיים של פני פלקו בת ה-29 מהונגריה היו טובים, אפילו טובים מאוד, אבל בבוקר אחד היא החליטה לעזוב הכל מאחוריה – את הקריירה, החברים והמשפחה – ולעלות לישראל. זה קרה לפני שנה וחצי במהלך חופשה של שבועיים בארץ. ביום הרביעי של החופשה היא פשוט החליטה שהגיע הזמן, למרות שהיה לה תפקיד בכיר מאוד בתאגיד בנקאות עולמי. שלושה חודשים לאחר מכן היא כבר הייתה עולה חדשה.

"שלחתי מייל דחוף לסוכנות היהודית שיתחילו לעבוד על הניירת שלי, ולא היה אכפת לי שיש לי קריירה נהדרת ומשפחה וחברים שם – אני פשוט עושה עלייה", היא משחזרת את ההחלטה הדרמטית. "כשחזרתי הביתה והודעתי על התפטרות, המעסיקים שלי לא הבינו מה נפל עליי. ההורים שלי תמכו בי אבל – כמו כולם – לא הבינו למה לי לעזוב את החיים הנהדרים שלי שם. לי זה היה ברור. בהונגריה לא הייתי מאושרת. בכל פעם כשדרכתי בישראל חייכתי יותר וזרחתי יותר".

כמה פעמים ביקרת בישראל לפני ההחלטה?

"לא מעט, גם בתוכנית 'מסע' של הסוכנות היהודית והממשלה, וגם במסגרת התנדבות שבה לימדתי מתמטיקה וגיאוגרפיה בדרום תל-אביב. התאהבתי במדינה, הרגשתי שזה הבית שלי. ידעתי שמתישהו אני אעשה עלייה, אבל תמיד חזרתי בסוף הביתה להונגריה. בכל שנה אמרתי לחברים בישראל שאני מגיעה בשנה הבאה, אבל תמיד קיבלתי עוד קידום בעבודה או שצץ אתגר חדש וזה פשוט לא קרה. בשלב מסוים הם הפסיקו להאמין שאני באמת אעלה לישראל".

לאחר העלייה הגיע האתגר הבא: למצוא עבודה שהולמת את כישוריה ונסיונה. "הגעתי מעולם הבנקאות וכולם אמרו לי לא לגור בירושלים אלא בתל-אביב – בירת העסקים – אבל מבחינתי זה לא בא בחשבון. לא התפשרתי, ובזכות הסוכנות היהודית גרתי באולפן עציון והצלחתי למצוא את העבודה המושלמת בירושלים, בחברת היי-טק שחיפשה מישהי בדיוק עם הרקע שלי. השנה הייתי צריכה לגייס עובדת חדשה לחברה, אז שאלתי האם יש מישהו מתאים מ- Tech&The city– התוכנית שאני השתתפתי בה לשילוב עולים בתעשיית ההיי-טק הישראלית – וגייסתי עולה חדשה כמוני. רק לפני שנה הייתי בנעליים שלה, ועכשיו אני עוזרת לה להתאקלם בארץ".

העלייה הטכנולוגית

מדי שנה עולים לישראל עשרות אלפי עולים חדשים, אבל אם בעבר חלק גדול מהם הגיעו מתוך מצוקה או גילויי אנטישמיות, כיום רבים מהעולים החדשים מגיעים מתוך בחירה ציונית, ורצון לחיות ולתרום במדינת ישראל. אם צוללים לנתונים של הסוכנות היהודית מגלים שרוב העולים החדשים כיום הם בעלי מקצועות הקשורים לתעשייה, לטכנולוגיה או להנדסה – מקצועות שמניעים קדימה את המשק הישראלי ומחזקים אותו. העולים מגיעים לכאן רעננים, מלאי מוטיבציה ועם המון רעיונות מקוריים.

התוכניתTech&The city  נולדה בדיוק עבור אותם צעירים בני 22-35 שמגיעים לכאן מדי שנה ומבקשים להשתלב בתעשיית ההיי-טק. כ- 4,500 עולים צעירים מרחבי העולם נקלטים בכל שנה בתכניות של הסוכנות היהודית, מחציתם אקדמאים שמשתלבים במגוון תחומים בשוק העבודה אחרי שהשתתפו במסלולי הכשרה, הכוונה והשמה מקצועית.

"אחרי שקיבלתי את ההחלטה לעלות לישראל, כמובן שנושא התעסוקה היה אחד החששות העיקריים שלי", מספר יניב לוי, בן 27, שעלה לישראל לפני כשנה מאוהיו, ארה"ב. "ידעתי כמה זה שונה בישראל לעומת ארה"ב. שם יש חברות עם 30 אלף עובדים ופה יש סטארט-אפים עם כמה עשרות עובדים. אבל בסוף מצאתי את העבודה המושלמת. Tech&The city קישרו אותי עם מהנדסים, הכירו לי את התחום בישראל ונתנו לי את כל המידע שהייתי צריך, בלעדיו כנראה שהייתי הרבה יותר אבוד".

הרצוג: "כולם מרוויחים"

"הרצון שלנו הוא להבטיח לעולה, עוד בארץ המוצא, אופק תעסוקתי בישראל ולהבטיח כאן את עתידו", מסבירה אורלי צוקרמן, מנהלת תוכניות קליטה בסוכנות היהודית. "יש לנו הצלחה משמעותית, כי אנחנו מתחייבים להשמה וכל מי שמסיים את התוכניות משתלב בעבודה במגוון מקצועות: רפואה, היי-טק, מלונאות, מורים לאנגלית, חשמלאים ועוד. יש כבר מעסיקים רבים שחברו אלינו כדי שנוכל להביא עולים שיעבדו במקצועות שחסרים בהם עובדים. אנחנו עושים את זה בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה".

תוכנית Tech&The city נמשכת חמישה חודשים, והיא נבנתה במיוחד עבור סטודנטים ואנשי היי-טק ותעשיות מתקדמות. כל החברים בתוכנית גרים בחיפה, ובמשך 12 מפגשים מקבלים מבט זריז (אבל מקיף) על כל מה שצריך לדעת כדי לבנות עתיד מקצועי בישראל: הרצאות על עולם ההיי-טק הישראלי ותעשיית הסטארט-אפים המקומית, ייעוץ אישי וסדנאות עם אנשי מקצוע בתחום משאבי-אנוש, ביקור בחברות מובילות ועוד. מתחילים ממש מהבסיס – איך כותבים נכון את קורות החיים.

התוכנית כוללת קורס יזמות בטכניון, פעילויות חברתיות, טיולים ברחבי הארץ ופעילויות קבוצתיות נוספות שמעשירות את החוויה ומגבשות את הקבוצה. במקביל, עוברים העולים גם קורס עברית אינטנסיבי של 5 שעות בכל יום, במשך 5 ימים בשבוע למשך 5 חודשים באולפן עציון בחיפה. הם גרים בדירות סטודיו מרוהטות בקמפוס הנמל בסבסוד הסוכנות היהודית וחלקם גם נהנים מתמיכה של משפחות מאמצות מחיפה שמסייעות להם להסתגל לחיים בישראל.

"הסוכנות היהודית מעלה מדי שנה אלפי צעירות וצעירים יהודים שסיימו לימודים אקדמיים בארצות המוצא שלהם ורואים את עתידם בישראל", מסביר יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג. "אנחנו קולטים אותם, מכשירים אותם ומשלבים אותם בהיי-טק הישראלי, במערכת הבריאות הציבורית, במערכת החינוך ועוד. כולם מרוויחים: העולים החדשים, שזוכים לקליטה מוצלחת, ומדינת ישראל, שמרוויחה הון אנושי מצוין ודור של עולים צעירים שחוזרים למולדתם ההיסטורית."

"שוק העבודה בישראל שונה מאוד"

ניקיטה טטולסקי, בן 31, הוא בוגר נוסף של התכנית שעלה לפני כשנתיים ממוסקבה עם אשתו אליונה. "חשבתי כבר שנים לעשות עלייה כי לא הרגשנו שם אף-פעם בבית, אבל כמו כל דבר בחיים זה לקח זמן", הוא מספר. "נמאס לנו מהפוליטיקה, מהקריירה ומהאקלים והכי חשוב – התחתנתי ואישתי גם רצתה לעלות כי ראינו פה את העתיד של הילדים שלנו".

כמו משתתפים רבים, טטולסקי יצר קשר עם הסוכנות היהודית והצטרף לתוכנית. התובנות שהוא יצא איתם סללו את דרכו לעבודה הנוכחית שלו בשיווק דיגיטלי: "לימדו אותי איך לכתוב קורות חיים, לאן לשלוח אותן, איך להגיע למנהלי כוח אדם וגם נתנו לנו מבט על שוק העבודה בישראל כי הוא שונה מאוד מזה שהכרתי. לא ידעתי כמה חשוב, במקצועות שלנו, שיהיה לך עמוד LinkedIn מסודר וכמה מנהלי כוח-אדם בוחנים שם מועמדים. ברוסיה, האתר הזה בכלל חסום".

משתתף נוסף הוא איוואן סטריגקס, בן 31, שגר היום בראשון לציון ועלה לישראל מארגנטינה, שם סיים לימודי תואר ראשון בתעשייה וניהול. לארץ הוא עלה בשנת 2014 ואחרי קליטה באולפן עציון שבחיפה הוא עבר את תוכנית ההכשרה, התקבל לטכניון ונקלט בחברת היי-טק ברחובות. "בארגנטינה בכלל לא ידענו שיש כזה דבר היי-טק", הוא מספר. "לפני העלייה לישראל היו לי הרבה חששות של עולה חדש: לא ידעתי מה יקרה עכשיו ואיך אני מתחיל חיים חדשים מאפס. חשבתי כל הזמן איך אני אמצא עבודה בתור מהנדס בלי הקשרים הנכונים – ואני יודע כמה חשוב עניין הקשרים פה בישראל".

ובסוף הצלחת.

"אך ורק בזכות הסוכנות היהודית", מדגיש סטריגקס. "האנשים המקסימים שם ליוו אותי בכל התהליך – מההתחלה ועד הסוף: עזרו לי ללמוד עברית, להשתלב בחברה, לנסח קורות-חיים ולבנות מחדש את החיים שלי במדינה הזאת".