ז'אן ברמן, עולה מבלגיה, לא שער שישרוד בישראל שלושה פיגועים, במרווחי זמן, וירצה להישאר ולהמשיך לגדל פרחים בחממה בעין הבשור, כשהוא מסתייע בקרן לנפגעי טרור מיסודה של הסוכנות היהודית.

 

"כל מה שאני רוצה הוא להתגבר על הטראומה שעברנו, לגדל את ילדינו, ולהרוויח מן המקצוע שאינו מכניס כסף, אבל אני אוהב מאד, גידול פרחי חממה" הוא אומר.

 

הוא סיפר את סיפור לחברי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית (פברואר 2019 ) שביקרו בחממה המשוקמת שלו בישוב עין הבשור בחבל אשכול.

 

הוא עלה לישראל, בשנת 2001, בראשית האינתיפאדה הראשונה, והוא בן 20 שנה. הוא הגיע לירושלים על מנת ללמוד עברית ואנגלית במשך שנה ואז נפגש, בפעם הראשונה, בפיגוע קטלני של חוליות הטרור. "אחרי הפיגוע בכיכר ציון, שהייתי עד לו, לא ידעתי לאן לפנות, כיון שהקרן לנפגעי טרור עוד לא הייתה קיימת".

 

הוא התגייס לצה"ל, כחיל בודד, שירת בגדוד חמישים של הנח"ל, סיים את השירות בעקבות פריצת דיסק, והכיר את מי שתהייה אשתו ואם ילדיו, ליאורה בן חורין, בת קיבוץ ניר עוז. "החלטנו לבנות את הבית שלנו כאן. ואז הגיעו מבצע עופרת יצוקה (2009), עמוד ענן (2010 ), צוק איתן (2014 ). כשהכל החל לא ידעתי שגם אני יכול להיפגע" הוא מספר.

 

בעת ההיא הוא עסק בטיפוח משתלת ברק בע"מ, שהוא שכיר בה, בחבל אשכול.

להתפרנס תחת אש

 

"ב-2014 החזרתי את אשתי ובני, שהיה אז בן 3 שנים, מאזור מרכז הארץ, כי הייתה פקודה לשוב".

 

"בעוד אנחנו מתכוננים לצאת לעבר גן הילדים הטרוריסטים מהרצועה החלו לירות לתוך קיבוץ ניר עוז. היה זה מטח של 12 פצצות  מרגמה. לא ידעתי שזה יגיע אלי".

 

ואז קרה הנורא מכל .

 

"נשמעה אזעקה ואני אשתי הגענו לגן הילדים. אשתי תפסה מיד את הילד שלנו שהיה כבר בגן ונכנסה לגן הממוגן ואני זה שהכניס את הילדים כי המטפלות היו בשוק"

 

"רסיס פצצת מרגמה שהתפוצצה מעבר לחלון חדר לי לכתף ויצא מן הצד השני. אשתי ובני היו המומים ואני עשיתי הכל לא להתפרק מול עיני הבן שלי, שזה יום הולדתו".

 

"אשתי הסתכלה אלי ותהתה אם המבט שלי יהיה האחרון שהיא תראה בחיים כי אני אמות משטף דם. לפני שאיבדתי את ההכרה הגיע איש מהקיבוץ שהחדיר אצבע לתוך הכתף שלי, לעצור את הדם, והציל את חיי".

 

"פוניתי כשאני פצוע קשה, אחרי שהייתי מגן אנושי לאשתי והילד שלי, וקיוויתי שאני אחזור אליהם מהר. הרגשתי את הרסיס שיש לי בכתף, כי זה כאבי תופת. מה שהיה חשוב לי שהבן שלי ואשתי בסדר".

 

הכרות עם הקרן לנפגעי טרור

 

זמן קצר לאחר שנפגע, ושמו פורסם בתקשורת, הקרן לנפגעי טרור מיסודה של הסוכנות היהודית הגיעה אליו.

יעל רז : "פגשתי את ז’אן בקיבוץ תל יצחק, הסמוך למקום מגוריי, כשבוע לאחר הפגיעה, כדי למסור לו את סיוע החירום, לאחר הפגיעה הראשונה. הוא התארח בקיבוץ בו התחנכה בתי הבכורה, קיבוץ תל יצחק"

זאן ברמן : "הפעם השנייה שהכרנו היה כשיעל רז התקשרה, אני הייתי פצוע, בבית החולים עדיין, לא יודע מה קורה לך, ויעל הגיעה עם שיק של הקרן לנפגעי טרור. הקיבוץ סייע. זו הייתה עזרה ראשונה ואני לא יודע איך היינו מחזיקים מעמד אחרי הפציעה ללא העזרה הראשונה הזאת. איך יוצאים מבית החולים, עם טראומה כזאת, בלי סיוע ראשוני ? "

הוא מספר על הפציעה הזאת בחממה שלו, כשמסביבו חברי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, והוא מחניק מבע. דומע.

הוא נפצע ב 21 באוגוסט 2014 ועברו ארבע שנים עד שהגיע האסון הבא.

 

העפיפון שנחת על החממה

 

הוא מספר על מה שקרה:

 

"בשנת 2018, בשיאה של תקופת הפרחת בלוני התבערה מעזה, הגיע עפיפון בוער לעבר החממה שלי ושרף הכל. ניסינו להילחם באש ולא הצלחנו. תוכלו להריח עד עכשו את האש .... מי שסייעו לנו אז היו העובדים התאילנדים"

 

היום הוא מדבר כשהוא עומד בליבה של החממה שהוא שיקם עם בני המשפחה והעובדים משבט הטראבין, תושבי רהט.

 

"אילולא העזרה שקיבלנו לא הייתי שורד. עד עתה עדיין לא שולמו הפיצויים המלאים לפציעה והשריפה, נזקי המלחמות שעברתי באזור הזה, שהוא איזור מוכה בטירור" הוא אומר.

 

"אנו, כמשפחה, גרים כאן תחת טרור מתמיד. הטירור נוכח במשפחה שלנו כל הזמן".

 

"בני בן השבע , שראה את מה שקורה כאן, לא שוכח. אני עובר שיקום לא קצר ויומיומי, והבית שלנו חייב לשוב לאיזון בשל כל מה שקרה. ובתוך כל אלה אני חייב להתפרנס. אני לא רוצה להיות עשיר ואני רק רוצה להתפרנס בכבוד ובשקט" הוא אומר.

 

"אני יכול להגיד שללא הסיוע של הקרן לנפגעי טרור, הסיוע בחוגים ובאמצעים אחרים, הבן שלי לא יכול היה ללכת לבית הספר. הפעילויות אחרי הלימודים סייעו לו והכל עולה כסף. גם אני זקוק לטיפול אחרי מה שעברתי. כל המשפחה זקוקה לסיוע" הוא אומר.

 

"אני כחקלאי, ציוני מאמין, רוצה להגשים את החלום הציוני שלי ויש מסביבי הרבה אנשים שמסייעים ובהם אנשי הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית שמסייעת. אחרי עשרים שנה שאני בישראל, אחרי כל מה שאני ובני המשפחה שלי עברו, אני רוצה להודות לקרן לנפגעי טרור, לסוכנות היהודית, שאיתנו כל הזמן".

 

יעל רז מהקרן לנפגעי טרור :

 

"כשנפגע בפעם הראשונה הוא קיבל סיוע חירום. לאחר מכן, קבל סיוע משלים משמעותי יותר מהקרן לנפגעי טרור לצרכים נוספים של המשפחה וכן תמיכה מקרן משפחת נורד מפיטסבורג עבור צרכים שיקומיים של האשה, שמוכרת אף היא כנפגעת פעולות איבה". 

"בנו, שחגג יום הולדת באירוע בו הם נפגעו, קבל השבוע (מארס 2019) מענק חוגים ייחודי לילדים מעוטף עזה, שנתרם על ידי שותפינו בקרן היסוד". 

 

"מאז ועד עצם היום הזה סייעו למשפחה גופים רבים באמצעות הסוכנות היהודית. ובהם: JFNA שיש לציין אותה על התמיכה המתמשכת בקרן ולקרן היסוד". 

 

על הקרן לנפגעי טרור

 

מאז הקמתה ועד היום סייעה הקרן ל 7000 בתי אב בישראל .