טיגבו וורקו (30 ) המתין עשרים שנה, באתיופיה, לעלות לארץ ישראל.

הוא עלה לישראל ב27- במארס 2019.

  לפני מספר ימים, ב  8 באפריל 2019 ,הוא עמד על הבמה במרכז הקליטה איבים, שר ובכה מהתרגשות בטקס סדר פסח לדוגמא .

"הייתי חזן באדיס אבבה, לימדתי פרשת השבוע, הלכות יהדות, ומאז אני זוכר את עצמי – אני יהודי בכל נימי נשמתי ועבורי זה יום מרגש במיוחד" הוא אומר.

השנה, זו השנה הראשונה שהוא יחגוג פסח בישראל.

הוא מדבר עברית צחה. "למדתי בבית ספר יהודי לפני 13 שנים ואז לימדתי את עצמי את השפה העברית וקיימתי את היהדות בצורה אדוקה מאד. הלכתי באדיס אבבה עם כיפה וציציות מאז שאני זוכר את עצמי" הוא אומר.

אשר וקנין, מנהל מרכז הקליטה איבים, מספר : "כשהתפשטה השמועה שטיגבו וורקו יגיע למרכז הקליטה איבים, העולים דיברו בינהם בהתרגשות על בואו של החזן שלהם. הם התרגשו מאד".
היום, יזם אשר וקנין ביחד עם אנשי הצוות, ובשיתוף פעולה עם היחידה לפיתוח משאבים, פסח לדוגמא לכל העולים שעלו לישראל מאתיופיה, בהשתתפות נציגי התורמים של השגרירות הנוצרית בירושלים. הם הגיעו לאיבים, בעונה מתוחה מאד, כדי להיות עם העולים כמה שעות ולחגוג עימם את החג הראשון בישראל.

טיגבו נרגש

מסביב לשולחן, אשר הוכנו מבעוד מועד, על ידי אנשי הצוות המסורים של מרכז הקליטה, הוכנו הגדות של פסח באמהרית ובעברית. הילדים ישבו ליד ההורים. בנות ובנים הגיעו לבושים בבגדים לבנים.
הטקס נוהל על ידי הרב אדיב, שהינו מורה ממוצא יהודי אתיופי שמתגורר בקרית מלאכי.

בזה אחר זה עלו עולים צעירים שקראו חלק מן ההגדה בשפה העברית. אלה עולים שלמדו עברית באדיס אבבה ובגונדר.

הרב ולדמן, ראש הקהילות היהודיות באתיופיה ומנהל התכניות היהודיות לעולי אתיופיה בסוכנות היהודית : "הם מגיעים לכאן עם ידע ביהדות, דוברי עברית, ואינם מוותרים".

"איך אני מרגיש בטקס הזה?! היום?! ווייי אני נרגש מאד . לפני שעליתי לישראל הייתי בישיבה בגוש עציון עם קבוצה של צעירים ממוצא אתיופי שבאו ללמוד בישיבת מחניים.היינו אמורים להשתלם במקצועות היהדות ולשוב כדי ללמד את אחינו באתיופיה" אומר טיגבו וורקו.
"אני עוד לא נשוי, ובאתי עם משפחתי, אחיותי ואחי, ואני מקווה להנשא עם רב בישראל" הוא אומר.

אנו שואלים אותו על משמעות החג עבורו כמי ש"עלה ממצריים". תשובתו מפתיעה.

יציאת מצרים של יהודי אתיופיה

"איך אני מסביר את יציאת מצרים? עכשו, לאחר העליה לארץ ישראל אנו בני חורין. כשהמתנו לעליה היינו עבדים באתיופיה. הלב היה בארץ והגוף שם. הגוף מתגעגע ללב- לישראל ועכשו הוא התאחד. זה כמו הדג שמחזירים אותו לים. מה קורה לדג ? הוא שמח. כך היהודים כשמחזירים אותם לארץ ישראל הנשמה שלהם שבה למקום הטבעי שלה" הוא אומר.

עד מתי הוא יהיה באיבים ? "אני רוצה להיות בישיבה ואחר כך להיות מורה ורב. בנתים אני כאן, רק הגעתי, ואני מקווה מאד להצטרף לישיבה עם אולפן מתקדם. במהלך התקופה הזאת אני אשמח אם אוכל לקבל אישור יהדות, להנשא דרך הרבנות, ולהפוך חלק ממדינת ישראל" הוא אומר.

הרב ולדמן, ראש הקהילות היהודיות באתיופיה:"הוא יכול להיות מחר יהודי והוא צריך לעבור את הליך הגיור מיד. הוא בן שלושים והוא כבר עשרים שנה חי כיהודי באתיופיה. הוא מופיע בפרק החמישי של סדרת הטלוויזיה "מפוצלים" כשצולם באתיופיה והיום הוא כאן".

טיגבו : "אני השארתי מאחורי מקהלה של ילדים, שאני הייתי המורה שלהם לזמרה, ואפשר לראות את הסרטים של הילדים ששרו עימי שם. עזיבתי אותם שברה לי את הלב ואני בוכה עליהם ומתפלל שיגיעו לישראל. אני מחכה להם לכולם, כדי שגם הם יהיו בני חורין בארץ ישראל, כמוני".

מי שקיבל אותו ואת העולים החדשים באיבים , אשר וקנין ואנשי צוותו.

הבית של אשר

אשר וקנין, תושב אופקים, עובד הסוכנות היהודית מאז שנת 1989, הוא איש עתיר נסיון בתחומי העבודה בסוכנות היהודית.

הוא אומר : "ערב חג החירות אני יכול לומר כי בחודש וחצי האחרונים קלטנו מאה וחמישים עולים באיבים. ואנחנו אמורים לקלוט משפחות גדולות נוספות".

"אנחנו מרגישים שהמשפחות שאנחנו קולטים כאן הן משפחות עירוניות ולא כפריות כבעבר. בתוך המשפחות הללו אנו מוצאים צעירים משכילים וגם השאיפות שלהם להתקדם, לקנות השכלה גבוהה, הן בלתי רגילות" הוא אומר.
"הצעירים שמגיעים אלינו הם מתקדמים ופתוחים בעלי שאיפות להתפתח" אומר וקנין

"צריך לקחת בחשבון שהעולים באיבים מתמודדים עם בעיות של עולים חדשים אבל גם עם מצב בטחוני מורכב באזור המתוח הזה. והם עוברים את החוויה הראשונית הזאת יפה מאד".

"בכל דירה שהם מתגוררים בה יש חדר בטחון (ממ"ד) ויש כאן מעטפת בתחום הבטחוני גם במרכז הקליטה וגם ברמת האזור".

העולים שהגיעו בחודש וחצי האחרונים החלו ללמוד לימודי אולפן וגיור. "כדאי לציין שהעולים הוותיקים שהגיעו לפני שנה ויותר סיימו לימודי אולפן וגיור ורובם משולבים בתעסוקה באזור ומתחילים בתהליך לרכישת דירה בישראל" הוא אומר.

"הצוות שלנו מסייע להם רבות. מדובר באנשי צוות , סומכות ומדריכים, דוברי השפה האמהרית, ובינהם רכז חברה ותרבות שהוא עובד סוציאלי, מנהל משק שהוא גם רכז בטחון שוטף, אם בית עוזרת מנהלית ומנהל. בנוסף לכך יש לנו 2 בנות שירות לאומי שמסייעות רבות לעולים החדשים"

"הצוות הוא צוות מיומן ובעל נסיון שמכיר את את האוכלוסיה ומבחינתם המטרה הסופית היא להכין את העולים להשתלבות בחברה הישראלית ברמה הטובה ביותר".

"טקס הפסח שנערך אצלנו הוא ראשון בישראל ולא היינו יכולים להשלימו ללא  יוזמת היחידה לעליה קליטה ומשימות מיוחדות ומנהלה יהודה שרף וסיועם של אלי בוזגלו ואבי גבאי מהסוכנות היהודית"

הרבה מעבר לתרומה כספית

פרויקט ליל הסדר, על כל ההכנות אליו וכמובן ליל הסדר עצמו, הנו שותפות יפה בין הסוכנות היהודית, ממשלת ישראל, העולים עצמם והתורמים שהינם חברים של ממש, מהשגרירות הנוצרית הבינ"ל ירושלים וארגון נוצרים למען ישראל מהולנד.

דניאלה מור מנהלת צוות "המלאכים של ציון" בסוכנות היהודית, מספרת כי התורמים הללו הינם שותפים ארוכי שנים של הסוכנות במגוון פרויקטים של עליה וקליטה והסיוע שלהם הוא הרבה מעבר לתרומה כספית. הם שולחים מתנדבים בכל רחבי ברה"מ לשעבר לסייע לצוותי הסוכנות ולעולים החדשים, מארגנים עצרות וכנסים שנושאם הוא תמיכה בישראל ומלחמה באנטישמיות ומייצגים אלפי רבים של מאמינים ברחבי העולם שמתפללים למען ישראל בכל יום ויום. לצערנו ראשי ארגון נוצרים למען ישראל לא יכלו להגיע לאירוע אך שלחו ברכתם מרחוק. שמחנו בנוכחותם של מנהיגים של השגרירות הנוצרית: סגן הנשיא מר בארי דניסון ומנהלת מחלקת הסיוע לישראל, גב' ניקול יודר. בארי נשא דברים בשם התורמים ובירך את העולים על כך שעלייתם היא הגשמת נבואות התנ"ך וזוהי זכות לו, כאיש מאמין נוצרי, לסייע בכך.