לאריאל די פורטו יש שני תארים. הרשמי: "מנהלת אגף עלייה מערב ומצוקה ביחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות בסוכנות היהודית"; והלא רשמי: הסוכנת החשאית של הסוכנות היהודית. אם תרצו: 007, האישה למבצעים מיוחדים. די פורטו אחראית על העלאת יהודים לישראל ממדינות מסוכנות. "אני מכורה לעלייה", היא מעידה על עצמה בחיוך קטן. "אם נסתכל לרגע על מפת העולם שנמצאת מאחוריי, אפשר להגיד שהעליתי יהודים מ-70% מהן, כולל המדינות המסוכנות ביותר וכאלה שנראה שבלתי אפשרי להוציא מהן יהודים".

ספרי לי על רגע של אושר בעבודה הקשה שלך.

"בשבוע שעבר הגיע לבקר אותי עולה מאחת המדינות שאסור לי להגיד את שמה", אומרת די פורטו. "הוא בא לאחל חג שמח, וסיפר כמה טוב לו בישראל. הוא היה בכלא ארבע שנים, עבר עינויים מאוד קשים וכל המשפחה שלו עברה טראומה. בדרך-לא-דרך הבאנו אותו לארץ, אחרי שעשר שנים הוא היה בלי דרכון. אני נהנית לראות איך הוא משתלב בחברה הישראלית. אלה אנשים שבאים ממצוקה וב-99% הם עולים לישראל בלי כל רכוש. חלק מהותי מהעבודה שלי היא גם קליטה של יהודים בישראל, לכן העבודה שלי לא נגמרת בעלייה שלהם. אני מלווה כל אחד ואחד מהם במשך שנים".

כמה יהודים את מחלצת בממוצע בשנה?

"ההגדרה של 'מדינות מצוקה' משתנה אבל תמיד יש בה מדינות בהן יהודים נמצאים בסכנה מיידית", מסבירה די פורטו. "הרשימה כוללת מדינות שעוינות את ישראל או מדינות שסובלות ממשבר כלכלי קשה. בשנה שעברה הסוכנות העלתה קצת יותר מ-550 יהודים ממדינות מצוקה. אחרי האביב הערבי היה לנו בום של עלייה שנרגע כבר, ובנוסף הקהילות מצטמצמות. במרוקו, למשל, נשארו רק 1,500 יהודים מתוך 350,000 שהיו שם".

"אני מכורה לעלייה". אריאל די פורטו, האישה למבצעים מיוחדים של הסוכנות היהודית (צילום: הסוכנות היהודית)

מתי קשה לך במיוחד בעבודה הזאת?

"כשאני לא מצליחה להוציא מישהו, ולפעמים זה קורה. לדוגמה, מבצע העלייה מתימן במרץ 2016. היו שם המון רגעי משבר כי לא הייתה לנו דרך להוציא אותם. הם הגיעו עד לשדה התעופה, אחרי מבצע מאוד לא פשוט, והמטוס פשוט טס כבר כי הוא הקדים בעשר שעות ולא ידענו מזה. רצינו לחלץ את כל הקהילה וחלקה עדיין שם. זה קשה לדעת שיש עדיין אנשים בסכנה בתימן".

ויש גם רגעי ייאוש?

"בהחלט", אומרת מיד די פורטו. "יש יהודים שלא רוצים לעלות. לא מזמן חוויתי מקרה שמשפחה במדינה מסוכנת לא עלתה לישראל ושתי הבנות נחטפו, התאסלמו והתחתנו. זה נורא מבחינתי".

"כמעט עליתי לטיסה שנחטפה לאנטבה"

אריאל די פורטו נולדה וגדלה בבית ציוני במרוקו עד גיל 17. "כששואלים אותי היום מה השארתי מאחוריי, אני עונה שהשארתי פחד להיות יהודייה במדינת ערבית", היא אומרת. "לכן כשאני מטפלת ביהודים שמגיעים מאותן מדינות אני מבינה את הפחד.

משפחתה של די פורטו לא עלתה לישראל באותם ימים אבל כן הגיעה לביקור בתל-אביב, שעלול היה להסתיים בנסיבות טרגיות: "ביולי 1976 הגעתי עם ההורים שלי באייר-פראנס מקזבלנקה, דרך פריז, לישראל", היא מספרת. "ברגע האחרון דחינו את הטיסה חזרה – בדיעבד גילינו שהיינו אמורים לעלות על הטיסה שנחטפה לאנטבה. להיות נוכחת בישראל בזמן שחרור החטופים חיזק את תחושת הציונות ואת הרצון שלי לעלות לישראל".

אחרי שסיימה בגרות במרוקו, די פורטו הגיעה לישראל כתושבת זמנית ולמדה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל 21 היא המשיכה במסע הנדודים לאיטליה והתחילה לעבוד בארגון FAO  השייך לאום. ברומא פגשה את העיתונאי מאיר עוזיאל, ששימש כמנהל הסוכנות היהודית באיטליה, והחליפה אותו בתפקידו לאחר שפרש.

"יום אחד דפק על הדלת שלי יהודי מאלבניה וביקש שאעזור לו – ולכל 350 היהודים באלבניה – לעלות לישראל. הקומוניזם בדיוק נפל שם וההמונים התדפקו על דלתות השגרירות הישראלית באיטליה, שנמצאת ממש מעבר לים האדריאטי. האיש איגד סביבו את כל היהודים שעוד נשארו שם ובא אליי. ארגנתי מבצע והעליתי אותם לישראל תוך זמן קצר ובקבוצות קטנות בשנת 1993 התחתנה די פורטו עם יהודי-איטלקי ועלתה רשמית לישראל.

"זה קשה לדעת שיש עדיין אנשים בסכנה בתימן" (צילום: הסוכנות היהודית)

מה הקהילה הכי גדולה במדינות המצוקה?

"באיראן יש 17,000 יהודים. בעיראק, לשם השוואה, נשארו רק שישה יהודים וכולם בבגדד. היהודי האחרון שעלה מעיראק הגיע דרכנו לארץ לפני כמה שנים ונקלט היטב. הוא אמר לי שהוא ניסה לשכנע את היהודים שנותרו מאחור אבל הם לא רוצים לעלות בטענה שהם שומרים על בית הכנסת. גם במצרים נשארו 10-15 יהודים. כולן נשים, הן גרות באלכסנדריה והן רוצות להישאר. בקהיר לא נשארו יהודים כבר. ויש גם את קובה, שם יש 1,200 יהודים, תחת משטר דיקטטורי, שחלקם רוצים לעלות ארצה".

יש באיראן עוד יהודים שרוצים לצאת?

די פורטו שותקת לרגע, מודדת מילים. "יש באיראן עוד יהודים, זה כל מה שאני יכולה להגיד. זאת מדינה שהשתיקה יפה לה".

ואיך היהודים מגיעים אליכם? הרי אין נציגות של הסוכנות היהודית בטהראן, למשל.

"אנחנו לא יוצרים קשר עם יהודים במדינות אויב. אם נתקשר אליהם – נסכן אותם. אבל קרובי המשפחה שלהם בקשר איתי והם מקשרים בינינו. זה תמיד מתחיל בשיחת טלפון או דפיקה בדלת של קרוב משפחה".

עד כמה המדינות האלה נלחמות בך?

"היו לא מעט מקרים שבהם יהודים נעצרו ממש ביציאה מהמדינה, רגע לפני שהמבצע הושלם", מספרת די פורטו. "יש מדינות שמכניסות את היהודים לכלא, הן מונעות מהיהודים לעזוב ומשתמשות בהם כקלף מיקוח. למעשה, בכל המדינות המוסלמיות אסור לעודד עלייה – אז אנחנו פועלים בדרכים אחרות. זו חוויה שאני עברתי באופן אישי ולכן כשאני מטפלת באוכלוסיות האלה, אני רואה את עצמי. זאת סגירת מעגל מבחינתי".