למדינת דלאוור שבארה"ב היסטוריה שמתחילה ב-1682, אבל קשה להאמין שאי-פעם התרחש בתחומה – או בכלל בעולם – אירוע דומה לחתונת גליקסמן-בוכשטבר שהתקיימה בתחילת חודש מאי. מתחת לחופה של דניאלה בוכשטבר ונועם גליקסמן, צמד שליחי הסוכנות היהודית, התקבצו שמונה נציגים מארבעה זרמים שונים ביהדות: 2 רבנים ורבה קונסרבטיבים; רב, רבה וחזנית רפורמים; רב מהתנועה ליהדות מתחדשת ורב אורתודוקסי מודרני. 

"ריבוי הזרמים יצר אווירה מיוחדת", מספר גליקסמן. "הייתה רבה שניגנה בגיטרה, חזנית ששרה. הראינו שהיהדות יכולה להיות גם אחרת – כמו שגילינו בעצמנו אחרי שהגענו לפה. הכרנו פה זרמים שלא ראינו בארץ, כמו התנועה ליהדות מתחדשת. אבל גם נחשפנו לזרמים שהכרנו כמו רפורמים וקונסרבטיבים שעושים את זה אחרת ממה שהכרתי בישראל. הרב הקונסרבטיבי שניהל את האירוע אמר כמה הפלורליזם היהודי הזה חשוב לו ולכל הקהילה".

כל אחד מנציגי הזרמים השונים קיבל זמן שווה להעניק את הצביון הייחודי שלו לטקס החופה, שארך – מסיבה זו – יותר משעה. "את שבע הברכות הקריאו בעברית ובאנגלית, שרנו שירים מתחת לחופה, הקראנו את הנדרים שכתבנו אחד לשנייה. הרבנים נשאו דברים מהתורה ומהבעל שם טוב, שעוסקים באהבה, חופה וקידושין, והמנהלים שלנו השיאו אותנו במקום ההורים".

"אחרי החופה, כשהתחילה המוזיקה כולם רקדו הורה ואחר כך הייתה מוזיקה ישראלית מקפיצה: 'טודו בום' של סטטיק ובן-אל, 'תל-אביב' של עומר אדם, 'TOY' של נטע ועוד שירים מהמיינסטרים הישראלי", מספרת בוכשטבר. אחר כך הרימו אותנו על כיסאות, כמו שמקובל בחתונות יהודיות בארה"ב, ומיד אחרי זה רקדנו צעד תימני".

חתונה בשידור חי

הסיבה לשילוב הכוחות היהודי הנדיר הזה היא זהותם של בני הזוג. בוכשטבר (25) היא שליחת הסוכנות היהודית לקהילת דלאוור; גליקסמן (31) הוא שליח עמיתי ישראל, שליח הקמפוסים של הסוכנות היהודית בדלאוור. "החלטנו לכלול את כל הזרמים בחופה ולהראות במופגן שכל הזרמים מצליחים להשתלב יחד", מדגישה בוכשטבר.

למה היה חשוב לכם כל-כך לשתף את כל הקהילה בחתונה?

"בישראל לא מודעים לזה מספיק אבל מערכת היחסים עם יהדות ארה"ב נמצאת במקום רגיש ואם פעם הם היו מעריצים מושבעים שהולכים אחרי ישראל בעיניים עצומות, היום יש גם ביקורת על המדינה ונשאלות הרבה שאלות", אומרת בוכשטבר. "אחד התפקידים של הסוכנות היהודית הוא לגשר על הפער ולתת תשובות. בחתונה הראינו שאנחנו מחבקים את כל היהודים ומתחת לחופה כל הזרמים הם חלק מהעם היהודי ומהמשפחה הישראלית". כישראלים שחיים בקהילה הזאת רצינו לבוא ממקום מחבק ומאחד. המסר שלנו היה פשוט: אנחנו הישראלים אוהבים את יהדות התפוצות ואתם חלק מהסיפור הישראלי".

הפכתם את האירוע האינטימי שלכם לאירוע ציבורי.

"השליחות גרמה לנו לוותר על הפרטיות שלנו, בגלל שראינו פה מטרה גדולה וחשובה יותר של חיבור לקהילה היהודית המקומית", אומרת בוכשטבר. "קיבלנו תגובות מאוד חמות, הם מאוד העריכו את החופה שעשינו. גילינו בשליחות עולם שלא הכרנו בישראל, בגלל שנהגנו לבקר פחות בבתי כנסת בארץ. הפתיחות בין כל הזרמים השונים משכה אותנו וגילינו יהדות אחרת, מקבלת ומחבקת".

היה קשה לארגן חופה עם נציגי כל הזרמים?

"אם מסתכלים מהצד, בקצה אחד של הסקאלה יש את הזרם האורתודוקסי שמבקש לשמר את המסורת כפי שהייתה במשך אלפי שנים ובקצה השני הזרם הרפורמי שמבקש לשנות, לחדש ולהתאים את היהדות לעולמנו המודרני – אבל במדינת דלאוור מרגישים אחדות מאוד חזקה בין הזרמים. כל הרבנים והרבות מבתי הכנסת השונים נפגשים פעם בחודש וביחד מתווים דרך משותפת לקהילה היהודית", מספרת בוכשטבר. "לכן האתגר לקרב בין הזרמים לפני החופה לא היה גדול כי כולם מגובשים וביחסים טובים. כולם אוהבים מאוד את ישראל ושמחו לשתף איתנו פעולה בתור שליחים המייצגים את המדינה". 

"היהודים פה חיים אחד עם השני בשלום, כל אחד באמונתו", משלימה בוכשטבר.

גליקסמן: "בישראל לא ראינו רבות שמובילות טקסים דתיים וכשהגענו לשליחות ראינו נשים עולות לתורה ושילוב של מנהגים – הרגשנו שקל לנו יותר להתחבר לזה. הכרנו אנשים מדהימים עם יחס שונה ליהדות. יחס מאוד מכיל וזה עזר לנו לגלות מחדש את היהדות".

מה חשבה המשפחה על החתונה?

"שידרנו את החתונה לייב באינטרנט כך שכולם ראו את זה", מספר גליקסמן. "המשפחות בארץ, המשפחה של דניאלה בקולומביה וברוסיה והמשפחה שלי בקנדה – היו לנו צופים בכל העולם. ככה זה בסוכנות היהודית. אמנם היינו רחוקים מהמשפחה וזה היה קשה, אבל הרגשנו עטופים באהבה". 

 

"אנחנו כאן כישראלים, לא כדתיים או כחילונים" 

מגיל צעיר בוכשטבר פעילה בתחום ההסברה. "אני נהנית להכיר אנשים מכל העולם", היא מספרת, "אפילו הקמתי מיזם הסברה כשהייתי בתיכון". בוכשטבר הדריכה במחנות הקיץ של הסוכנות היהודית לפני שיצאה מטעם הארגון לשליחות בארה"ב. "תמיד ידעתי שאני רוצה לעשות שליחות ארוכה בחו"ל ופשוט הדבקתי את נועם בחיידק ההסברה. כשאתה יוצא לשליחות מטעם הסוכנות היהודית אתה מביא את עצמך. זה היופי – אין תבנית מסוימת של שליח בסוכנות היהודית וכל אחד מביא את הסיפור האישי שלו. נועם ואני כאן כישראלים, לא כדתיים או כחילונים. אנחנו מביאים לקהילה היהודית את הסיפור השלם שלנו: אני ישראלית ועולה חדשה, נועם נכד לניצולי שואה. כל מה שלמדנו וחווינו בישראל בסוף בא לידי ביטוי וככה הם זוכים להכיר את האנשים האמיתיים שחיים בישראל – אלה שמאחורי הכותרות הגדולות שהם קוראים בעיתונים בלי כל הסטיגמות". 

שלושה חודשים לפני שעלו על המטוס לארה"ב, הציע גליקסמן נישואין לבוכשטבר. "בזכות הקשר האישי שיצרנו עם חברי הקהילה, 200 אנשים הגיעו לחתונה שלנו ביום החופשי שלהם ובגשם", אומר גליקסמן.

מה השלב הבא?

"המטרה שלי היא להביא את ישראל לקמפוס, ליצור קשרים אישיים ולרתום את הסטודנטים לחזון שלנו", אומר גליקסמן. "אני פונה גם למי שאינו יהודי ומציע לו לטייל בישראל ואחרי שנחזור לארץ הייתי רוצה להראות לישראלים עד כמה המדינה שלנו חשובה ליהודי התפוצות וכמה חשוב שנבין אותם. ובעיקר להראות לישראלים את היהדות האחרת שפגשנו כאן, וכמה חשוב ליהודי התפוצות שיקבלו אותם בידיים פתוחות למרות הביקורת שיש להם. הם רואים בנו הישראלים חלק חשוב מהחיים שלהם".

התמונה באדיבות הצלם Trenton Works