בתורה שנאמר "זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר "(בראשית י"ז י"א) , המילה היא המצוה הראשונה שניתנה לאברהם אבינו לאות ברית עולם לו ולזרעו אחריו. אברהם קיים את המצוה בעת שנצטווה עליה בהיותו בן תשעים ותשע שנים, וימול את עצמו ואת ישמעאל בנו בן י"ג שנה וכל יליד ביתו ומקנת כספו, ויצחק בנו וזרעו אחריו נמולו בן שמונת ימים כעיקר המצוה (בראשית י"ז).

העובר על מצות מילה עונשו בכרת שנאמר וערל זכר אשר ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר (שם), ונקרא מפיר בריתו של אברהם אבינו (סנהדרין צ"ט) ואין לו חלק לעוה"ב (אבות פ"ג).

המילה היא אות הברית בין ה' לעמו כאמור: ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים. ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך המול לכם כל זכר. והיה לאות ברית בני וביניכם והייתה בריתי בבשרכם לברית עולם. (בראשית י"ז)