יצחק הרצוג יושב ראש ההנהלה

יצחק הרצוג (בוז'י הרצוג)
 
יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל. לשעבר חבר כנסת ושר בממשלות ישראל מטעם מפלגת העבודה מאז הכנסת ה-16.
 
בשנת 2013 נבחר לכהן כיושב-ראש מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה. בתפקידו כיו"ר מפלגת העבודה כיהן כיושב-ראש האופוזיציה בכנסת ישראל.
 
יצחק הרצוג פרסם מאמרים רבים ושני ספרים – "איך יוצאים מזה" (2004), ו"מתכון לרווחה כלכלית" (2010).
 
הרצוג נשוי למיכל, עו"ד במקצועה, העוסקת בתחומים חברתיים, ולהם שלושה בנים.
 

 

ציר הזמן

    1960

    יצחק (בוז'י) הרצוג נולד בשנת 1960 בתל-אביב. אביו, האלוף חיים הרצוג, לימים הנשיא השישי של מדינת ישראל, כיהן באותה עת כראש אגף המודיעין של צה"ל. אמו אורה היא מהלוחמות הראשונות למען הסביבה והקימה והובילה את המועצה לישראל יפה במשך עשרות שנים. יצחק הרצוג נקרא על שם סבו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל. דודו, אבא אבן, כיהן כשר החוץ במדינת ישראל, ודודו ד"ר יעקב הרצוג היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ודיפלומט מוערך.

    1975

    בקיץ 1975, בשל מינויו של האב חיים הרצוג לשגריר ישראל באו"ם, עברה המשפחה לניו-יורק. בשנות שהותה של המשפחה בארצות-הברית רכש יצחק הרצוג, במקביל להשכלתו התיכונית, השכלה אקדמית מוקדמת באוניברסיטאות קורנל וניו-יורק. עם שובו ארצה, בסוף שנת 1978, התגייס לצה"ל ושירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין, בתפקידים שונים. השתחרר ממילואים בדרגת רס"ן ביחידה.

    1985

    בשנת 1985, בתקופה בה למד משפטים באוניברסיטת תל-אביב, הצטרף למפלגת העבודה ומאז 1987 עסק בעריכת דין, תחילה כשכיר וכעבור כמה שנים כשותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן ועסק בתחום המסחרי ובתחום התקשורת. בשנים 1988–1990 שימש, מטעם שר האוצר שמעון פרס, מזכיר המועצה הכלכלית-חברתית.

    1992

    בשנת 1992 היה מיוזמי הבחירות המקדימות (פריימריז) במפלגת העבודה, מכותבי החוקה ושימש כיועץ המשפטי של ועדת הבחירות. במערכת הבחירות הכלליות של 1992, שימש כיועץ מיוחד ליצחק רבין וסייע לו בבחירתו לראשות הממשלה. בשנת 1994 נבחר לחבר לשכת מפלגת העבודה.

    1996

    בשנת 1996, במערכת הבחירות הכלליות, שימש הרצוג יועץ מיוחד לראש הממשלה שמעון פרס וכיהן כיושב-ראש ועדת הבחירות לרשימת העבודה לכנסת.

    1998

    בשנים 1998–1999 שימש יועצו המיוחד של אהוד ברק, יושב-ראש מפלגת העבודה. לאחר שברק נבחר לראשות הממשלה, בשנת 1999, מונה הרצוג למזכיר הממשלה וכיהן בתפקיד זה עד הבחירות לראשות הממשלה, שהתקיימו בפברואר 2001. בבחירות אלה הפסיד ברק לאריאל שרון והתפטר מתפקידו כיושב-ראש המפלגה.

    2000

    בשנים 2000–2003 שימש הרצוג, בין יתר עיסוקיו, יושב-ראש הרשות למלחמה בסמים. בשנת 2002 פרש מעיסוקו כעורך-דין, התמודד ברשימת מפלגת העבודה ונבחר לכנסת. בכנסת ה-16 (2003–2006) שימש מצליף סיעת העבודה-מימד ומרכז האופוזיציה בוועדת הכספים ונאבק בתוכנית הגזרות הכלכליות של נתניהו. בקדנציה זו כיהן גם כחבר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

    2005

    בעקבות הודעת ראש הממשלה אריאל שרון על ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון והצטרפות מפלגת העבודה לממשלה, נבחר הרצוג במרכז המפלגה לשר הבינוי והשיכון, ובינואר 2005 החל בכהונתו. בתפקיד זה ביקש לשים דגש על שיפור תנאיהם של דרי הדיור הציבורי ועל מתן הזדמנות למי שידם אינה משגת לרכוש דירה. לאחר ההתנתקות עסק גם בטיפול במפוני גוש-קטיף.

    2006

    בשנת 2006 נבחר למקום הראשון בפריימריז לרשימת העבודה לכנסת ה-17. בממשלתו של אהוד אולמרט נתמנה לשר התיירות ועסק בשיקום הענף לאחר מלחמת לבנון השנייה. בתקופת מלחמת הלבנון השנייה ואחריה, כיהן כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני והיה מדובריה הבולטים של מדינת ישראל בתקשורת העולמית. במבצע "עופרת יצוקה", מינה אולמרט את הרצוג למתאם הפעילות ההומניטרית של הממשלה לסיוע הומניטרי לתושבי עזה.

    2007

    במרס 2007 נתמנה לשר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר שבתפקיד זה לא כיהן שר בכהונה מלאה במשך כמעט ארבע שנים. כשר הרווחה והשירותים החברתיים, עסק הרצוג במגוון תחומים חברתיים, ובהם גיבוש תכנית הסיוע לניצולי השואה, שילובם בחברה של אנשים עם מוגבלויות, קידום מעמדם של העובדים הסוציאליים, הובלת תכנית לאומית לטיפול בילדים ובני-נוער בסיכון ובמצוקה, טיפול בקשישים, במודרים ובעניים בחברה ומאבק למען מיגור העוני. במרס 2007 מונה לשר הממונה על התפוצות והמאבק באנטישמיות. כמו כן, כיהן כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. בכל התפקידים הללו כיהן עד להקמת ממשלת נתניהו בשנת 2009. כמו כן, כיהן כחבר בקבינט המדיני ביטחוני.

    2009

    בתקופת הכנסת ה-18, כיהן הרצוג כהונה חלקית – מתחילת הקדנציה ב-2009 ועד ינואר 2011 – בממשלתו של בנימין נתניהו כשר הרווחה והשירותים החברתיים וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני. בסוף שנת 2010, לאחר שהגיע למסקנה שמפלגת העבודה בראשות אהוד ברק אינה מתפקדת כראוי, הכריז על כוונתו להתמודד מול ברק על ראשות המפלגה. הרצוג דרש חשבון נפש ושינוי באמצעות מהלך מפלגתי מוסדר. בינואר 2011 התפלגו ברק ועמיתיו ממפלגת העבודה והקימו את סיעת "עצמאות", והרצוג וחבריו פרשו מן הממשלה.

    2009

    בכנסת ה-18, בשנים 2009–2013, היה הרצוג יושב-ראש סיעת העבודה, חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט וממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בפריימריז לכנסת ה-19, שהתקיימו בדצמבר 2012, שוב נבחר הרצוג במקום הראשון ברשימת העבודה לכנסת.

    2011

    בספטמבר 2011 התמודד בבחירות מקדימות על ראשות מפלגת העבודה. הוא נבחר למקום השלישי, קיבל 25% מן הקולות ולא עלה לסיבוב השני, שבו גברה חברת הכנסת שלי יחימוביץ על חבר הכנסת עמיר פרץ ונבחרה לראשות מפלגת העבודה.

    2013

    בכנסת ה-19 כיהן, עד לבחירתו ליושב-ראש מפלגת העבודה, כיושב-ראש סיעת העבודה בכנסת. ב-21 בנובמבר 2013 נבחר ליושב-ראש מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה. מתוקף היותו יושב-ראש מפלגת העבודה, כיהן גם בתפקיד יושב-ראש האופוזיציה. בכנסת כיהן כחבר ועדת הכנסת, חבר ועדת החינוך, התרבות והספורט וחבר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. כמו כן, היה חבר בוועדה לבחירת שופטים.

    2014

    בדצמבר 2014 הודיעו חבר הכנסת הרצוג, יושב-ראש מפלגת העבודה, וחברת הכנסת ציפי לבני, יושבת-ראש התנועה, על התמודדות משותפת בבחירות וחתמו על הסכם כהונה ברוטציה בראשות הממשלה, במידה וסיעתם המשותפת, המחנה הציוני, תנצח בבחירות ותרכיב את הממשלה. כ-12 שעות לפני פתיחת הקלפיות הודיעה לבני כי במידה והסיעה תרכיב את הממשלה הבאה, לא תדרוש את קיום הרוטציה וחבר הכנסת הרצוג יכהן כראש הממשלה לאורך כל תקופת הכהונה.

    2017

    בבחירות לכנסת ה-20 זכתה רשימת המחנה הציוני ב-24 מנדטים, הסיעה השנייה בגודלה בכנסת ישראל והיא מכהנת באופוזיציה. מתוקף תפקידו של חבר הכנסת הרצוג כיושב-ראש מפלגת העבודה ויושב-ראש סיעת המחנה הציוני, מכהן הרצוג כיושב-ראש האופוזיציה. הרצוג התעקש בנוסף לתפקידו כיושב-ראש האופוזיציה לכהן גם כחבר בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

    2018

    באוגוסט 2018 התמנה יצחק הרצוג ליושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל, לאחר שנבחר פה אחד על ידי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית.

READ FULL TIMELINE