מעיונים של נחמה ליבוביץ

יפה שיחתן של עבדי אבות

בעיוננו הקודם עמדנו על כך, שבחן העבד את מי שעתידה להיות אם האומה, אשתו של יצחק, וכלתו של אברהם אבינו- המלמדנו להכניס אורחים- במבחן אופי, במבחו המעיד על טוב לב ורחמים על האדם ועל החי, ברצון לשרת ולעזור בדבר שהחיים תלויים בו- בנתינת מים. וראינו .כיצד עמדה במבחן
.הפעם נפנה תשומת לבנו לדברי העבד הנאמן לשולחיו, ולדרך בה כלכל שליחותו בדברו עם משפחת רבקה

בפרוטרוט מפתיע מספרת התורה את כל מעשי העבד עד פסוק כו. ושוב משמיעה היא לנו בפסוקים לה- מח את פרטי המעשה (שיחתו עם .אברהם, תפילתו על יד הבאר, פגישתו עם רבקה, מעשה רבקה ונתינת הצמידים) בסיפור העבד בבית בתואל

אריכות דברים זו של סיפור העבד , תמהו עליה הרבה מן המפרשים. הלא ידענו את דרכה של התורה לקצר, להשמיט כל דברי תיאור כל דברי תיאור וציור, להתרכז ולהצטמצם בעיקרי הדברים, להתאפק ולמעט במלל. ולמה לא אמרה כאן בבוא העבד ביתה בתואל: ויספר העבד להם את :כל הדברים האלה. דוגמת מה שנאמר בסוף פרקנו בבוא העבד הביתה

.כד סו ויספר העבד ליצחק את כל- הדברים אשר עשה
:וחז"ל התעוררו על חזרה זו ועל המתמיה בכך בהשוואה לסגנונה של התורה בדרך כלל באומרם

:בראשית רבה ס, יא
אמר ר' אחא :יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים. פרשתו של אליעזר- שניים ושלושה דפים הוא אומרה ושונה. והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרן- אלא מריבוי המקרא. [פירושו: לומדים שדמו מטמא מה"א יתירה של "וזה לכם הטמא בשרץ" בויקרא יא כט.]

ואולם מהי יופיה של שיחתם של עבדי אבות, זה יתברר לנו, אם נעיין מדוקדק בסיפורו של העבד ואם נשווהו לסיפורה של התורה:
 
סיפור הכתוב :
סיפור העבד:
א... ויי ברך את אברהם בכל. לה ויי ברך מאד ויגדל ויתן- לו
צאן ובקר וכסף וזהב ועבדים
ושפחת וגמלים וחמרים.
ג.... ואשביעך ביי אלהי השמים לז וישבעני אדדני לאמר
ואלהי הארץ
אשר לא- תקח אשה לבני לא תקח אשה לבני מבנות
מבנות הכנעני אשר אנכי יושב הכנעני אשר אנכי ישב בארצו.
בקרבו.
 

ד.... כי אל ארצי ואל מולדתי תל לח אם- לא אל בית אבי תלך..
ולקחת אשה לבני ליצחק. ולקחת אשה לבני.

ה.... אולי לא תאבה האשה ללכת לט.... אלי לא- תלך האשה אחרי.

אחרי אל הארץ זאת

ההשב אשיב את בנך אך -----------------------------------

הארץ אשר יצאת משם