שותפות ביחד גליל מערבי, ביחד עם בית הספר לקציני ים בעכו, וביחד עם בית הספר יבנה לאודר בבודפשט, בהנהגתו המקצועית של המהנדס ניר סלע מהרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל), פיתחו גלאי לתינוקות שננטשו במכונית שמציל חיים .

כתב וצילם נתן רועי

 קיץ. עולל חסר ישע נשכח במכונית ההורים, כשהוא ישן. לאחר חצי שעה החום במכונית מגיע לתשעים מעלות והעולל הכלוא מת בתוך המכונית.

קבוצה המונה שלושה תלמידים בבית הספר התיכון יבנה לאודר בבודפשט שבהונגריה עם המורה

צילה היינל – סמית בדקה ומצאה כי לפחות שלושים ילדים מתו, רק בארה"ב, במהלך חודש אוגוסט 2017, וברחבי העולם כולו נמנו מספרים גדולים של ילדים שמתו ממכת חום בשל שכחה ברכב; תלמידים מבית הספר לקציני ים בעכו, בהדרכת המורה ומרכז הפרוייקטים המדעיים בבית הספר לקציני ים בעכו יקי דיכטנברג, ביחד עם המהנדס ניר סלע מהרשות לפיתוח אמצעי לחימה, פיתחה את המוצר האלחוטי שיציל את העוללים של השנה הקרוב הן בארץ והן ברחבי העולם.

לפני שמביאים את הסיפור בשלמותו יש להגיע לרגעים הראשונים של הפרויקט המיוחד ולרגעים של הפיתוח והיצור. ראשון ראשון, אחרון אחרון.

יוצרים קשר ראשוני

אפרת סרברו, יו"ר השותפות (מתנדבת) של שותפות גליל מערבי בסוכנות היהודית: "חיפשנו דרך לשתף פעולה בין תלמידים בגליל המערבי לתלמידים בעולם היהודי ולפתח , בשיתוף פעולה עם הרשות לפתוח אמצעי לחימה (רפא"ל), מוצר לתועלת הציבור כולו, תיקון עולם שהוא אחד מן המטרות של הסוכנות היהודית בכלל והשותפויות של הסוכנות היהודית בפרט".

"יצרתי קשר שחיבר בין בית הספר יבנה לאודר בבודפשט ובית הספר לקציני ים בעכו, שבו פועל מורה שיוצר יוזמות טכנולוגיות מזה שנים, יקי, ובין המהנדס של רפא"ל ניר סלע מהרשות לפיתוח אמצעי לחימה. ניר הגיע בשל האמונה העמוקה שלו בקשר בין התפוצות לישראל, ויקי הגיע כיון שהוא חולם שנים רבות ליצור קשר בינלאומי-יהודי, ואני חיברתי את רפא"ל לפרויקט מאחר ואני נשואה לסמנכ"ל היוצא של רפא"ל ורפא"ל נודעת בפעילותה למען הקהילה". היא מספרת.

המהנדס ניר סלע מרפא"ל הוא מתנדב שאין זה המיזם ההתנדבותי הראשון שהוא שותף לו. לפני כן, יזם את הקשר בין רפא"ל לבין כפר הנוער "נירים", ובעת שאפרת סרברו פנתה אליו הוא ראה הזדמנות להגשים חיבור שהוא מאמין בו בכל ליבו : חיבור בין התפוצות לישראל כשהבסיס לחיבור היא העובדה שישראל מצטיירת בעולם כ"סטרט אפ ניישן", מדינה שהיא בית גידול ליוזמות טכנולוגיות.

"המיזם שהחל ביוזמה של אפרת סרברו הוא מנוף לחיבור בין הקהילות היהודיות לבין משפחות יהודיות בחו"ל. זה בסיס להתפתחות טכנולוגית אמנם אבל המשכו יכול להיות שיתוף פעולה, עליה לישראל, וכך "הסטרט אפ ניישן", הרצון של צעירים יהודים להתקדם, יכול להוביל לעליה לישראל ולחיבור של הגולה לישראל" הוא אומר.

המורה יקי דיכטנברג מבית הספר לקציני ים בעכו חולם, זה שנים רבות, להפוך את המיזם שלו – יזמות בין כתלי בית הספר – לבינלאומי וזה התגשם. "החיבור לבית הספר יבנה לאודר בבודפשט הוא הגשמה של חלום כיון שהוא מאפשר לנו לפתח יחדיו מוצר שיהפוך למוצר בינלאומי" הוא אומר.

נוצרה קבוצה מעניינת מאד : תלמידים בבית הספר לקציני ים בעכו, תלמידים בבית הספר יבנה לאודר ומהנדסים ברפא"ל בחיבור לשותפות גליל מערבי, ומשפחות מארחות בגליל המערבי, יצאו לדרך.

שיחות ווידאו מקדימות

"אני מאמין בעבודה עם נוער" אומר המהנדס ניר סלע "כי הרעיונות מגיעים ממקום נקי מאד, חוויתי. הם זורקים רעיונות, הכל פתוח מבחינתם, וכשזה בא ממקומות שונים – בישראל בחו"ל – זה הופך להיות מאד מאד מפרה. זה מייצר חוויה מעשירה שעשויה להוביל להמשכיות בקשר בין הקהילות, התלמיד, הנער/ה לוקחים את החוויה לחיים המקצועיים אבל גם לחייהם הפרטיים, למשפחה שלהם, וזו אחת הסיבות שאני מתנדב ומאמין בהתנדבות הזאת".

ברוח הזאת החלו המפגשים בין התלמידים בבית הספר לקציני ים בעכו לבין התלמידים בבית הספר יבנה לאודר בבודפשט.

"החל מחודשי הסתו, לפני כמה חודשים, הקמנו קבוצה בבית הספר יבנה לאודר בבודפשט, שהייתה מעורבת בכל הקשור לבחירת המוצר שיש לפתח, לשיווקו, ולקידומו בשוק הצרכנים" אומרת המורה צילה היינל-סמית מבית הספר בבודפשט.

"אצלנו, בבית הספר לקציני ים בעכו, בחרנו את המפתחים שעבדו עם המהנדס ניר סלע" אומר המורה יקי מבית הספר.

התקיימו שיחות וועידה (זום) על בסיס שבועי ודו-שבועי .

בעקבות כך, הוחל בעבודת המחקר והפיתוח וכמובן הדגם של המכשיר מציל החיים לעוללים שנשכחים בכלי הרכב.

התלמידים בהונגריה הפיקו ויצרו סרטוני תדמית ושיווק של המוצר, פרסומת, ודחפו להצגת מוצר מנצח.

נורתה ירית הפתיחה לפיתוח ויצור המוצר.

תחילת פיתוח

הקשר בין התלמידים מהונגריה לתלמידים בישראל היה בשיאו : הצעירים מהונגריה עסקו בעבודת פיתוח המחקר, השיווק, והפקת מוצרי השיווק המקדמים, והתלמידים בישראל החלו לפתח את המוצר עצמו.

"הפרויקט הזה חיבר אותנו בתחילה ווירטואלית אבל בהמשך בצורה ממשית הן במהלך העבודה והן בעת הביקור בישראל להצגת הפרויקט" אומרת המורה צילה היינל-סמית.

"התלמידים שלנו  בעלי מנטליות שונה והם למדו לעבוד עם התלמידים בבית הספר לקציני ים בעכו.  ברור שהקשר הזה פיתח את ההתמודדות של כל חברי הפרויקט במטרה ליצור את התוצאה הסופית – מכשיר מציל חיי אדם".

אל הפרויקט הצטרף מהנדס נוסף, יוסי בוסידן מרפא"ל, שעסק ביצירת האריזה של המכשיר מציל חיי האדם, שיוצר על ידי התלמידים בבית הספר לקציני ים בעכו. "אני לא יצרתי עבור התלמידים את המוצר" אומר ניר סלע "אלא רק כיוונתי אותם. הם יצרו את המוצר הזה מאלף ועד תו".

"בית ספר לקציני ים בעכו הוא בית ספר ציוני שלא מפסיק לארח ולהציג את הפעילות של תלמידיו אבל היוזמה הזאת היא יוזמה מרגשת מאד כי היא פרשה, באמצעות השותפות בגליל המערבי ורפא"ל, כנפיים, והתלמידים החלו לפתח את המוצר עצמו תוך התמודדות עם בעיות טכנולוגיות שנפתרו בהוועצות עם המהנדסים מרפא"ל" אומר המורה יקי.

גיל קלמפרט משותפות גליל מערבי : "וועדת החינוך של שותפות ביחד גליל מערבי מאמינה שחיבור מתוך עשייה משותפת, או בשפה מקצועית- למידה מבוססת פרויקט, הוא חיבור חי ואמיתי יותר. אנחנו גאים ביוזמות שונות שממנפות פרויקטים שונים שכבר מתקיימים בתוך בתי הספר בארץ לטובת חיבור משמעותי עם הקהילות ובתי הספר היהודיים בחו"ל".

בתווך היו התלמידים מהונגריה וישראל.

הסיפור של המפתחים מהונגריה

סקרש דויד, אחד התלמידים מהונגריה, אוהב את הפרויקט.

"נבחרנו על ידי בית הספר אבל לא ידענו שזה יארך שנה. זה ניסיון יפה ולמדנו ממנו הרבה מאד: זה חיבור בינלאומי ונסיון ליצור תקשורת וחברויות בין ישראלים ליהודים הונגרים. " הוא אומר.

גודור כריסטיאן אומר : "זה ניסיון, סטרט אפ, הזנק, שאולי יוביל למוצר מציל חיים.  כשאגיע לאוניברסיטה אוכל להציג את הפרויקט הזה כי אני מבין טוב יותר, בעקבות הניסיון, איך מייצרים מוצר".

מולר זולטאן :"אני יוצא למחנות קיץ של ילדים יהודיים מכל רחבי העולם, בדרום הונגריה. אבל כאן, אחרי שהלכנו דרך ארוכה, אני יכול לומר שהחוויה היא הרבה יותר מעשירה כי אנחנו בעצם יוצרים יחד, מבקרים במשפחות ישראליות, כשאנו מגיעים לישראל, וחווים חוויה חד פעמית".

בסיום הפרויקט, לאחר שהדגם הראשון היה מוכן התקיימה תחרות והשותפות גליל מערבי יזמה הבאה של 3 תלמידים ומורה מביה"ס לאודר בבודפשט ששהו בישראל.

הסיפור של המפתחים הישראלים

בצד הישראלי מככבים תלמידים בבית הספר לקציני ים בעכו.

אחד מאלה הוא עולה חדש (שנתיים וחצי) מסיביר, בריה"מ לשעבר, לב ריאסקין, שלומד בבית הספר ומתגורר בנהריה.

"אני התגוררתי בעיר קטנה בסיביר ואילולא עלינו לישראל סביר להניח שהייתי ממשיך להשתעמם שם. העלייה לישראל, התקבלותי לבית הספר לקציני ים בעכו, העובדה שאני מפתח בתחומים שמעניינים אותי גורמים לי תחושה טובה ביותר שאני מגשים את החלומות שלי במקום שבו אפשר להגשימם" הוא אומר בעברית מצוחצחת.

"נתקלנו במהלך הפיתוח של המוצר מציל החיים בקשיים טכנולוגיים רבים. אבל בסופו של התהליך הצלחנו להוביל ליצורו של דגם שפועל היטב על בסיס רכיבים שנרכשו בשוק החופשי" הוא אומר.

תלמיד אחר שעסק בפיתוח המוצר הוא יואל קדינסקי, נולד בישראל והוריו עלו מחבר המדינות העצמאיות (בריה"מ לשעבר). הוא חברו הטוב של לב ריאסקין. שניהם עסקו בפיתוח המוצר בצורה  הדוקה מאד.

"עבדנו ביחד בשיתוף פעולה. שנינו אוהבים את עבודת הפיתוח והסכמנו להצטרף לצוות כי האלקטרוניקה מעניינת אותנו מאד. השאיפה שלנו לעבוד בפיתוח של רכיבים אלקטרוניים" הוא אומר.

"המהנדס ניר סלע היה מי שכיוון אותנו והוא גם היה מי שרכש עבורנו את הרכיבים, כיוון אותנו, והמליץ לנו כיצד לפעול" אומר יואל קדינסקי.

המהנדס ניר סלע אומר : "העבודה המורכבת, שהובילה לתחילת הפיתוח של המוצר, כללה את כל האלמנטים המאפיינים פיתוח של מוצר- סיעור מוחות משותף, סינכרון של פעולות חשובות, שיח מול טכנולוגיות, תקשורת בין המפתחים, בחינה של בעיות שעלו מסיעור המוחות והתמקדות במוצר הנכון ובפיתוח הטכנולוגי הנכון; במקביל – התקיים שיח לגבי דרך שיווק המוצר, הנגשת המוצר לכל צרכן (לחסרי אמצעים ובעלי האמצעים), בידול המוצר בהשוואה למוצרים אחרים בשוק. חייב לומר שאין מוצר מן הסוג הזה בשוק בכלל".

"ערכנו, דיון, למשל, על סוגייה מעניינת : האם ליטול פתרון קיים ולשפר אותו, או לעשות מוצר שלנו, והם החליטו לעשות מוצר שלהם. הם קודדו את התוכנה וקבעו את האלוגריתם, עשו כרטיס מוצר, ויצרו אב טיפוס שיש לו קופסה בגודל של סנטימטר על סנטימטר רבוע. מצאנו את הכרטיס בגודל הזה והם למדו את התהליך של עשייה בגדלים קטנים שכאלה. יש כלל שהם למדו : מה שאתה עושה בידיים שלך הוא שלך ולראות אותם שמחים בכך זה כיף גדול מאד".

דבריו של המהנדס ניר סלע משקפים תחושה של כל אחד ואחד מן השותפים בפרויקט.

מנהל הפרויקט מהצד הישראלי הוא דניאל קרוטשי, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר לקציני ים בעכו, שמשמש מנהל פרויקטים מאז כיתה י'. הוא אמור לצאת לשנת שירות בנוער העובד והלומד ולאחר מכן יתגייס לחיל הים.

"זו, אולי, היוזמה המיוחדת מכל אלה שהייתי מעורב בהן כיון שמדובר תקשורת גלובלית בין בני נוער יהודיים בדגש על חיזוק הקשר עם הקהילה היהודית. בעצם מדברים אל הקהילות דרך יזמות עסקית וזו דרך שנותנת השראה לעוד אנשים ברחבי העולם" הוא אומר.

"אני רואה חשיבות בפרויקט כי הוא מחבר בין קהילות וזה הנצחון הגדול ביותר שלנו, בנוסף לפתרון הטכנולוגי מציל החיים שיצרנו יחדיו. ברור שזה לא היה מתאפשר ללא העבודה של אפרת סרברו מהשותפות של הגליל המערבי מטעמה של הסוכנות היהודית המהנדס ניר סלע מרפא"ל בית הספר לקציני ים בעכו ובית הספר יבנה לאודר בבודפשט" הוא  אומר.

המורה יקי מבית הספר לקציני ים בעכו: "זו, מבחינתי, הגשמת חלום בשני מסלולים : מסלול הפיתוח הטכנולוגי סובב העולם (הבינלאומי) והמסלול הקהילתי שמגשר בין קהילות. שני המסלולים הללו לא היו מתאפשרים ללא הנוער הישראלי והיהודי שיכולים להצמיח רק דברים טובים. הסוכנות היהודית-שותפות גליל מערבי יכולים להיות מאושרים  שהקשר הזה הניב פרי כזה יפה".

הצעירים מהונגריה והמורה הגיעו לישראל כדי להשתתף בתחרויות לבחינת המוצר. הם התארחו אצל משפחות משותפות גליל מערבי, טיילו ברחבי הארץ ביחד עם המהנדס ניר סלע, עם אפרת סרברו, והמארחים.

המורה שלהם, צ'ילה, אמרה במהלך הביקור : "הנערים אומרים לי משפטים כמו : זה טיול של פעם בחיים, ואיננו יודעים איך זכינו בדבר גדול כזה ?! זה ממש נס".

הגיבורים:

Efrat Srebro

 

הונגריה

Csilla Hajnal-Smith

Szekeres Davide

Godor Krisztian

Molhar Zoltan