טקס הדלקת נרות חנוכה במרכז חב"ד ב- 770

כתב וערך- רועי נתן

חסידות חב"ד , כמו החסידויות האחרות, רואות בחג החנוכה חג חשוב שבו "מעט מן האור –מרחיק הרבה מהחושך" ובו קם מאבק נגד כוחות שניסו לפגוע ביהדות.

אבל בחסידות חב"ד רואים בחג הזה , ובמיוחד באירוע שקדם לו- מאסר הרב ושחרורו מן המאסר בי"ט כסלו לפני יותר ממאתיים שנה ( 1798 ) , חג של גאולה, ראש השנה לחסידות.

ועל כן, יש בחסידות , בחודש כסלו, לא מעט אירועים שקשורים לשני תאריכים אלה.

הראבע האחרון של חב"ד , הרב מנחם מנדל שניאורסון,  נהג לקיים את טקסי הדלקת הנרות ב-770 (מרכז החסידות בברוקלין ,ניו יורק) , בנוכחות קהל רב משתתפים מהחסידות, ובאותו יום עצמו התקיימו מאות טקסי הדלקת נרות בכל רחבי העולם הרחב.  זאת על מנת לפרסם את הנס שאירע לעם ישראל בחנוכה.

נר מצווה ותורה אור

תורת החסידות הינה תורה שמייסדה הינו רבי ישראל בעל שם טוב. עקרונות החסידות של חב"ד ומנהגיה הובאו בכמה וכמה ספרי מחקר של החסידות עצמה כמו למשל ספר מנהגי חב"ד שאסף וליקט הרב מונדשיין (הוצאת קרני הוד תורה) או ספרי מחקר על חסידות כמו ספרו החשוב של פרופסור משה אידל.

ראוי לציין כי חסידות חב"ד , כמו כל חסידות, אוחז בספר יסוד חשוב מבחינתה והוא ספר ליקוטי אמרים-תניא (תניא בקצרה). בספר זה מובאים עקרונות החסידות בכלל ועקרונות חב"ד שבאים לידי ביטוי באגרות של הרב שמצורפות לספר שנלמד בצורה קבועה על ידי החסידים וכן על ידי בני חסידויות אחרות.

מאחר ואמרנו כי י"ט כסלו , יום שחרור הרב ממאסרו על ידי משטרת הצאר הרוסי, הינו יום חג אזי יש לציין שהחסידים ממשיכים לחגוג את השחרור גם למחרת. ישנם תאריכים שונים במסורת החסידות אבל נהוג לומר כי בכ' כסלו (שנתיים לפני המאסר) ראה אור ספר התניא והוא זה שמסמל בעיני כל חסיד חב"ד מהפכה גדולה הן בחסידות והן בעם ישראל.

מי שקורא בשיחותיו של הראבע האחרון של חב"ד , הרבי מלובביץ, מגלה כי בעיניו החנוכה הינו חג מיוחד במינו.

באחת משיחותיו שעוסקת בפרשת השבוע של חנוכה, פרשת מקץ, הוא מביא את גרעין החג, החנוכה.

בשיחה שמשנת התשי"ג  שיצאה בלתי מוגהת (שיחה שהוגהה מופיעה לא הערה זאת כיון שהוא בעצמו הגיה את השיחה ואישר את פרסומה) הוא מציין כך :

"חנוכה – שייך הן לחנוכת המזבח, והן להעלאת הנרות, שלכן קורין בימי חנוכה פרשת קרבנות הנשיאים שהקריבו לחנוכת המזבח, ומסיימים בפרשת הנרות: "בהעלותך את הנרות"^>1.

וביאור הענין ד"בהעלותך את הנרות":

וזוהי עבודתו של אהרן – "בהעלותך את הנרות" – שהמשיך אהבה אצל כל בנ"י (בני ישראל).

ומשום זה היתה גם הנהגתו של אהרן – בגשמיות – באופן של "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות כו'"^>4"

נר – ענינו אור, ואור קשור עם ענין האהבה, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתניא² (מ"ש בספרים שלפנ"ז³) ש"ואהבת בגימטריא  ב"פ  אור".

לפני חנוכה נוהגים בחסידות לפרסם קונטרסי לימוד לחנוכה והם כוללים שיעורים מדברי הרבי הן לבעלי הבתים המבוגרים והן לילדים קטנים כדי ללמדם שזהו החג שבו הצליח עם ישראל להתגבר על מתנגדיו והחסידות על רודפיה.

בשקיעה – מאיר האור

אצל הרבי מלובביץ יש גם עניין של אור שמעיר את המאמין.

הוא מבהיר כי מאחר ומדליקים את הנר בשקיעה , כשהגשמיות של האדם שוקעת, אזי אז האור מעיר את הלב.

בדרך זו מציג את העניין המהר"ל מפראג שנים לפני כן (והשפעתו על החסידות גדולה מאד ) בספרו "נר מצווה".

הנה קישורית לספר חשוב זה.

והנה קישור לאחת השיחות של הרבי מלובביץ  "ליבי ער" בחנוכה.

חג אורים שמח