הסכסוך ישראלי- ערבי דרך מפות

 

השם 'פלשתינה' כמתאר שטח אדמה מוגדר - האזור המורכב כיום ממדינת ירדן ומארץישראל המערבית - הוכנס למילון המדיני הבינלאומי רק לאחר מלחמת העולם ה1-,בוועידת השלום של פריס , שבה הוסכם להקים בחבל ארץ זה ישות מדינית, ולהפקיד את המנדט עליה בידי בריטניה.

המחוייבות העיקרית של בריטניה, הכתובה בתנאי המנדט, היתה ליישם את הצהרת בלפור מ-2 בנובמבר 1917, שקראה "להקמת בית לאומי לעם היהודי" . לא הוצבו כל מגבלות טריטוריאליות - לא ממערב ולא ממזרח לנהר הירדן - על הבית הלאומי של היהודים.למעשה קבעו תנאי המנדט, כי על בריטניה "לדאוג להגירת יהודים בתנאים מתאימים ולעודד הקמת התיישבות רציפה של יהודים בארץ" .

 

ועידת השלום של פריס נערכה בין ינואר ליוני, 1919 והסתיימה בחתימת הסכם וורסאי ב-28 ליוני, 1919. על התייחסות ההסכם בוועידת פריס למזרח התיכון ראה הווארד מ. סשר, עליית המזרח התיכון: 1914-1924 (ניו יורק, קנופף, 1969) עמ' 290-252. מתוך הטקסט של הצהרת בלפור: "ממשלת הוד מלכותה רואה בחיוב את הקמתו של בית לאומי ליהודים בפלשתינה, ותשתמש במירב האמצעים כדי לדאוג להשגת מטרה זו, כאשר מובן מאליו כי לא ייעשה דבר שיפגע בזכויות האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא-יהודיות החיות בפלשתינה, וכמו כן לא ייפגעו זכויותיהם או מעמדם המדיני של היהודים במדינה אחרת כלשהי". ראה ג. ס. הורביץ (עורך), המזרח התיכון וצפון אפריקה בפוליטיקה העולמית: תיעוד דוקומנטרי, כרך 2 (ניו הייבן: הוצאת אוניברסיטת ייל, 1979) עמ' 106-101. לטקסט המלא של הצהרת בלפור ראה ibid עמ' 309-305.

 
 

 

 

 

שיתוף:           PRINT   
29 אוג' 2005 / 24 Av 5765 0