נפגעי טרור מתקשים לחזור לשגרת חיים ונאלצים להתמודד עם קשיים כלכליים, חברתיים ונפשיים זמן רב לאחר האירוע
 

13 בספטמבר 2009 / כ"ד באלול התשס"ט

52% מנפגעי הטרור אינם עובדים / 94% מאלה שניהלו עסקים עצמאיים, זקוקים לסיוע כלכלי לשיקום העסק / 35% מבני המשפחות השכולות דיווחו כי בעקבות השכול על מות יקיריהם נוצרו להם חובות משמעותיים

כך עולה ממחקר חדש של הקרן לנפגעי טרור בסוכנות היהודית שנערך על ידי בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה

מחקר ראשון מסוגו של הקרן לנפגעי טרור בסוכנות היהודית, שנערך על ידי בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, מצא כי נפגעי הטרור ומשפחות שכולות, שאיבדו את יקיריהם באירוע טרור, מתקשים לשוב לשגרת חיים סבירה ונאלצים להתמודד עם קשיים נפשיים, כלכליים וחברתיים זמן רב לאחר האירוע. המחקר בדק את השפעת אירועי הטרור על הנפגעים ועל המשפחות השכולות ואת הצרכים שלהם במגוון תחומים. הוא נועד לספק לסוכנות היהודית כלים מעשיים לסייע לנפגעי טרור בתחומים משלימים, אשר אינם נתמכים על ידי הגופים הרשמיים במדינה.

הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית הוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה מתרומה של איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה וקרן היסוד. מאז הקמתה היא סייעה לכ- 1,300 נפגעי טרור ובני משפחותיהם, במגוון תחומים משלימים שאינם נתמכים על ידי המדינה, בסכום כולל של למעלה מ – 35 מיליון ₪. הקרן פועלת בתיאום מלא עם נציגי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון, המסייעים לה באיתור הצרכים של הנפגעים.

במחקר השתתפו 179 אנשים שנפגעו בפעילות מבצעית (בעיקר במלחמת לבנון) או באירועי טרור (כמו פיגועים, ירי קאסמים, וירי קטיושות) ובנוסף, 75 משפחות שאיבדו את יקיריהם בפעילות מבצעית או באירועי טרור. אחוזי הנכות של נפגעי הטרור נעו בטווח הרחב של 0 ועד 100 אחוזי נכות. כל המרואיינים נתמכו בשנים האחרונות על ידי הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית.

מהמחקר עולה כי ככל שחולף יותר זמן מהאירוע הקשה, כך גובר הצורך של הנפגעים בתמיכה נפשית. נפגעי הטרור (81%) והמשפחות השכולות (63%) ציינו כי חודשים או שנים לאחר האירוע הם חשים צורך בסיוע נפשי מגורם מקצועי כמו טיפול פרטני, קבוצתי או השתתפות בסדנאות. 33% מבין ההורים השכולים ציינו כי הם נזקקו לייעוץ זוגי ו- 44% מבין אלה שנפגעו באירועי טרור ציינו שהם זקוקים לייעוץ זוגי. נפגעי הטרור (97%) ובני המשפחות השכולות (67%) גם ציינו כי הם זקוקים לתמיכה חברתית עבורם ועבור בני משפחתם.

עוד עולה מהמחקר כי רבים מהנפגעים ובני משפחותיהם מתמודדים עם קשיים משמעותיים בתחום הכלכלי והמקצועי: 52% מנפגעי הטרור אינם עובדים ו-94% מאלה שניהלו עסקים עצמאיים, זקוקים לסיוע כלכלי לשיקום העסק.

גם 36% מהמשפחות השכולות אינם עובדים, לעומת 2.6% מנציגי משפחות שכולות שלא עבדו לפני נפילת בנם. בנוסף, 15% ציינו כי החליפו מקום עבודה לאחר נפילת הבן ו- 80% מאלה שניהלו עסק עצמאי ציינו כי הם זקוקים לסיוע בשיקומו. 35% מבני המשפחות השכולות גם דיווחו כי בעקבות השכול על מות יקיריהם נוצרו להם חובות משמעותיים.

יותר ממחצית מנפגעי הטרור (58%) ומבני המשפחות השכולות (62%) ציינו כי הם זקוקים לייעוץ כלכלי ולהדרכה בעקבות המצב שנוצר לאחר הפגיעה.

נתון מעניין שנמצא במחקר הוא השפעתם של אירועי הטרור על הצורך בהגשמה עצמית: 44.4% מנפגעי הטרור ציינו כי הם חשים צורך בהסבה מקצועית כדי להגשים את עצמם בעקבות האובדן ו- 39% מקרב המשפחות השכולות חשים צורך זהה. הנשאלים גם העידו על צורך בפיתוח תחביבים, פעילות ספורטיבית ועוד.

מנהל הקרן לנפגעי טרור בסוכנות היהודית, אלי כרמלי, אמר כי התמונה שעולה מהמחקר מלמדת שההתמודדות המשפחות השכולות כמו גם הנפגעים עצמם עם האירוע היא תהליך ארוך טווח וכי יש לתת לנפגעים תמיכה מתמשכת, על מנת לאפשר להם לחזור למעגל העבודה ולמעגל החברתי. "הקרן למען נפגעי הטרור של הסוכנות היהודית מעניקה לנפגעים סיוע בתחומים משלימים, בנוסף לסיוע שמעניקה המדינה, כדי לעודד אותם לשוב לחיים כמה שיותר שיגרתים ויצרניים". כרמלי ציין כי רובם המכריע של המרואיינים במחקר ציינו שהסיוע שקיבלו מהקהילות היהודיות באמצעות הקרן היה בעל משמעות לא רק ברמה הכלכלית, אלא מעצם האמירה החברתית שיש בכך והתחושה של הערבות ההדדית.

פרופ' מריו מיקולינסר, דיקן בית הספר החדש לפסיכולוגיה בבינתחומי הרצליה, ציין כי מהממצאים מצטיירת תמונה מורכבת של קושי וצרכים שאינם מסופקים דיים מחד, זאת לצד צורך בצמיחה מתוך הקושי והגשמה עצמית מאידך וכפי שתיארה זו אחת המרואיינות, נפגעת טרור, "לראות מה הדברים הטובים ביותר שאני יכולה לעשות בשביל עצמי אחרי הדבר הנורא שקרה לי". המחקר מראה כי אחוז נכבד מבין הנפגעים והמשפחות השכולות מדווחים כי הם שינו את סדרי העדיפויות שלהם בחיים, שיחסיהם עם אנשים אחרים הפכו למשמעותיים יותר בעקבות האירוע, ושכעת הם רואים עצמם כחזקים יותר מכפי שראו עצמם לפני האירוע.

הנתונים המלאים של המחקר יוצגו בכנס הבינלאומי הראשון לנפגעי טרור שנערך השבוע בישראל על ידי הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית והמרכז הבינתחומי הרצליה השבוע (13 – 15 בספטמבר) ומתמקד בהשלכות של אירועי טרור על החברה בכלל ועל הנפגעים בפרט.

בית הספר החדש לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, בראשות הדיקן, פרופ' מריו מיקולינסר, מהחוקרים המובילים והמוערכים בעולם בתחום הפסיכולוגיה החברתית, הוקם ברוח של חדשנות ומצוינות למטרת יצירה, הפצה ויישום של ידע פסיכולוגי, ומלמדים בו טובי המרצים והחוקרים מאוניברסיטאות בישראל ובעולם. תכנית הלימודים בבית הספר החדש לפסיכולוגיה היא חדשנית וייחודית, בכך שמבוססת על חשיפה לתחומים חדשים בפסיכולוגיה כבר במהלך לימודי התואר הראשון, כגון פסיכולוגיה חיובית, ארגונית, פוליטית, פסיכולוגיה של האינטרנט, פסיכולוגיה עסקית ועוד. זאת, במטרה להקנות לסטודנטים כלים וניסיון מעשי וחוויתי, שיאפשרו להם להכיר את התחומים השונים של הפסיכולוגיה והממשקים בין הפסיכולוגיה לתחומים אחרים של מדעי החברה.

לפרטים נוספים:
חגית הללי, דוברת לתקשורת הישראלית, הסוכנות היהודית, 052-346703 או 02-6202215
דנה נבות, דוברת המרכז הבינתחומי, הרצליה, 052-5695037 או 09-9527376

 

 

 

שיתוף:           PRINT   
13 ספט' 2009 / 24 Elul 5769 0