טו בשבט - מעט רקע היסטורי של החג

החג התפתח בסוף המאה ה - 3 לאחר הספירה. חג חקלאי שמדגיש את החובות ההדדיות בין עם ישראל וה' . בספרים שמות וויקרא מובא כי ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל בתנאי שעם ישראל ישמור את אמנתו עם ה' ועם האדמה. בתפילת "שמע ישראל" מוגדר בפירוש העונש שיבוא על עם ישראל במקרה שאותה אמנה לא מתקיימת במובן תרבותי. הדבר התפרש על ידי היהודים כהרס חקלאי טוטאלי.

העץ במסורת היהודית:
מסורת, המתחילה עם הרב שמעון בר יוחאי במאה ה - 1 לאחר הספירה ואחר כך הועברה לבבל וספרד, מגדירה את העץ כסמל היקום ומדברת גם על התורה וגם על ה' עצמו , כאל עץ החיים.

נטיעת העצים במסורת הזאת מהווה אחד מהצעדים ההכרחיים להשלמת החיים: הבאת ילד , כתיבת ספר ונטיעת עץ .

 הקרן קיימת

" כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ" (ויקרא יט, כג) פרשנים מסבירים שנטיעה במקורותינו מבטאת את הקשר בין האדם לאדמה ואת ההאחזות בקרקע. בימי הביניים, כ - 1000 שנה לאחר חורבן הבית החג סימל את הקשר הסמלי בין העם היהודי בתפוצות וארץ ישראל. בקרב המקובלים הספרדיים התפתח מנהג יפה במיוחד שנקרא סדר ליל ט"ו בשבט. הרעיון שעומד מאחורי המנהג לפי הרב הספרדי הגדול חיים ויטל (מצפת) היה לשבח ולהלל את בריאת העולם, עם דגש על הטבע בתיפארתו.

בתקופה המודרנית הפך ט"ו בשבט כחג לטבע. בשנת 1954 הוקמה החברה להגנת הטבע שמטרתה לשמור על הסביבה והטבע וחיזקה את החשיבות האקולוגית מבחינת שמירת הגנים הלאומיים ואיזורים מוגנים בארץ .

באם ברצונכם לנטוע :
נטיעה וירטואלית

קרן קיימת
כנסת ישראל

 

סדר הט"ו בשבט, שלא כמו סדר הפסח אינו דורש הכנות מיוחדות של ניקיון.

עיקר הסדר הוא להיות ביחד וביחד לטעום מפירות הארץ. כמו שנאמר "ארץ ישראל נתברכה בפירותיה .."

בסדר הט"ו בשבט מורמות ארבע כוסות.

כוס ראשונה געגועים לארץ ישראל :

יהי רצון שיפתחו שערי כל הגלויות וכל הלבבות. ונזכה לעלית יהודים מכל קצוות תבל לארץ ישראל לאכול מפריה ולשבוע מטובה.

כוס שניה נטיעות :

יהי רצון שביחד עם העצים שנטענו וניטע באדמת הארץ נעמיק בה גם אנו שורשים ולא נעקד עוד לעולם... יהי רצון שנחיה בה בשלום ובשלווה כנאמר בחזון הנביאים : "וישבתם בשלום איש תחת גפנו תחת תאנתו".

כוס שלישית שמירת הטבע:

יהי רצון שארצנו הקטנה תשמור את יפי נופיה  הטבעיים עצים , פרחיה ובעלי החיים אשר בה לנו ולבנינו אחרינו לדורי דורות.

כוס רביעית ברכה והודיה :

אמר רבי יהודה:
מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלביים אומר: ברוך שלא חיסר בעולמנו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להתנאות בהן בני אדם (ברכות מ"ג)

ראה בני אדם נאים ואילנות נאים אומר: ברוך שככה לו בעולמו" "(תוספתא ברכות 14)

 

אתרים נוספים בהם ניתן למצוא הסבר על סדר טו בשבט:

עתים
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3154

משרד החינוך
 
http://www.education.gov.il/tu_beshvat/seder_ind.htm

אגף החג באתר "כיפה":
www.kipa.co.il/holidays/TuBishvat

אתר חגים
http://www.chagim.org.il/tubishvat.html

אתר נאות קדומים
http://www.neot-kedumim.org.il/Feat/Holidays/tubshvat.html
 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף:           PRINT   
10 אוג' 2005 / 5 Av 5765 0