ההסתדרות הציונית העולמית היא המסגרת המאחדת את הפעילות השוטפת של כל הארגונים, המוסדות והמפלגות הציוניות בעולם.
|
פעילותה של ההסתדרות הציונית מתמקדת בגיבוש תמיכת יהודי העולם במדינת ישראל ובשיתופם באחריות, בתכנון ובביצוע של קליטת העלייה, מפעל ההתיישבות ובניית מדינת ישראל. ההסתדרות הציונית העולמית נוסדה בקונגרס הציוני הראשון בבזל. מטרותיה הוגדרו במסגרת "תוכנית בזל", ולפיהן "הציונות שואפת להקים לעם ישראל מולדת בארץ ישראל בהתאם למשפט הפומבי". למן הקמתה עמדה ההסתדרות הציונית בחזית ההתמודדות של העם היהודי בקהילות הגולה ושל היישוב היהודי בארץ ישראל מול אומות העולם. עד הקמת המדינה היא שימשה גוף שלטוני של יהודי הארץ מול הממשל העותומני ושלטונות המנדט במאמצים לקיים את חיי היום-יום ביישוב, ובמו"מ להקמת מדינת ישראל. במהלך כל שנות קיומה פעלה ההסתדרות הציונית להגשמת מדיניותה באמצעות הקמת, גופים, חברות ומוסדות שונים בהם הסוכנות היהודית, קרן היסוד, קרן קימת לישראל, חברת "הכשרת היישוב", בנק "אוצר התיישבות היהודים" וחברת הבת שלו "בנק אנגלו-פלשתינה" ועוד. גופים אלה משמשים כזרוע הביצועית והפיננסית של ההסתרות הציונית. עד שנת 1929 קיבלה ההסתדרות הציונית על עצמה את תפקידי הסוכנות היהודית מכוח סעיף 4 של המנדט שניתן לממשלת בריטניה בארץ ישראל על ידי חבר הלאומים. ההחלטה על הקמת הסוכנות היהודית המורחבת בקונגרס הציוני ה-ט"ז הפכה את ההסתדרות הציונית לגוף ניהולי וקובע מדיניות, בעוד הסוכנות היהודית משמשת לביצוע התוכניות בפועל. באמצעות הסוכנות היהודית מבצעת ההסתדרות הציונית את מטרותיה לקידום המפעל הציוני בארץ ישראל. היא פעלה ופועלת לעידוד העלייה לישראל ולקליטתם של העולים בארץ, מסייעת ותומכת במפעל ההתיישבות ומקצה כוח אדם ומשאבים למען החינוך היהודי בארץ ובתפוצות. על אף שפעולות ההסתדרות הציונית התבצעו בפועל על ידי הסוכנות היהודית, במרוצת השנים נוצרה זהות בין הנהלת הסוכנות היהודית להסתדרות הציונית העולמית. זאת כתוצאה מירידה בהיקף השתתפותם של הגופים הלא ציוניים בעבודת הסוכנות. בתקופת מלחמת העולם השנייה פעלה ההסתדרות הציונית לסייע ליהודי אירופה ופיתחה את מפעל הצלת היהודים וההעפלה לחופי הארץ. באמצעות קרן קימת לישראל פועלת ההסתדרות הציונית לרכישת אדמות הארץ, שמירתן בבעלות הלאום ומסירתן בחכירה למתיישבים. כיום עוסקת קק"ל בפיתוח תשתיות והקצאת קרקעות לביצוע מפעל ההתיישבות. |
||
|
פעולות ההסתדרות הציונית מתוקצבות מכספי תרומות שנאספות על ידי קרן היסוד במסגרת פעילות מתמשכת בקרב נדבנים וחברי הקהילות היהודיות בעולם. ההסתדרות הציונית סללה את הדרך להקמת המושבים והקיבוצים ברחבי הארץ, וכן להרחבת העבודה העברית במושבות הראשונות. ביוזמתה הוקמו בתי ספר, מוסדות חינוך וארגוני תרבות שונים בהם גימנסיה הרצליה, בית הספר לאומנות בצלאל, האוניברסיטה העברית, בתי ספר חקלאיים ועוד. גם בשנים שלאחר הקמת המדינה ממשיכה ההסתדרות הציונית בקידום המפעל הציוני בארץ ישראל, כולל נושאי עלייה וקליטה, ההתיישבות והחינוך בגולה. חוקת ההסתדרות הציונית עברה מספר שינויים במרוצת השנים והותאמה להתפתחויות בחיי העם היהודי ומדינת ישראל. בשנת 1952 חוקקה הכנסת את חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית, שהגדיר מחדש את מעמדם של מוסדות אלו במדינת ישראל. בשנת 1954 כרתה ממשלת ישראל אמנה עם ההסתדרות הציונית העולמית, שבמסגרתה הוחלט על הקמת "מוסד לתיאום" המורכב מנציגי הממשלה וההנהלה הציונית. האמנה מקנה להסתדרות הציונית ולסוכנות היהודית מעמד רשמי כמייצגת יהדות העולם וכמוסמכת לפעול בתחומי מדינת ישראל בנושאי עלייה, התיישבות וחינוך יהודי בתפוצות. בקונגרס ה-כ"ז שהתכנס בשנת 1968 בירושלים, נוסחו מחדש עקרונות תוכנית ירושלים והובלטה בהם הסולידריות של יהדות העולם עם ישראל שלאחר מלחמת ששת הימים, כמו גם מעמדה המרכזי של המדינה בחיי העם היהודי. בשנת 1971 הוגדרו מחדש התפקידים והסמכויות של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, ונקבע כי ההסתדרות הציונית תעסוק בנושאי ארגון, הסברה, חינוך בתפוצות, פעילות בקרב בני נוער, טיפול בעלייה מארצות מצוקה, והמשך האחריות על פעולות קק"ל. מוסדותיה המנהליים של ההסתדרות הציונית הם הקונגרס הציוני, שקובע את חוקת ההסתדרות הציונית, הוועד הפועל הגדול והוועד הפועל המצומצם (ההנהלה הציונית). בראש ההסתדרות הציונית עמדו במרוצת השנים הנשיאים ויושבי הראש הנבחרים של הקונגרס הציוני. בהתאם לבחירה זאת נקבע גם מקום מרכזה של ההסתדרות הציונית. בתקופתו של הרצל היה המרכז בבזל ובווינה.
|
||
|
||
PRINT 
0