"הצהרת בלפור" שניתנה ב-2 בנובמבר 1917, היא מסמך שלפיו ממשלת בריטניה מכירה בכינון בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות. ההצהרה נמסרה על ידי שר החוץ הבריטי, ארתור ג'ימס בלפור לברון ליונל וולטר רוטשילד, יושב ראש הפדרציה הציונית בבריטניה, לאחר פעילות ממושכת של ראשי התנועה הציונית בבריטניה, בהם ד"ר חיים וייצמן, נחום סוקולוב ואחרים. תמיכתם של ראשי התנועה הציונית בבנות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה, תרמה גם היא לשינוי במדיניות ממשלת בריטניה ולהסכמת מדינות נוספות למהלך המדיני המכיר בתביעת העם היהודי להתיישב במולדתו. טיוטה ראשונה של ההצהרה נוסחה כבר בחודש יולי 1917 על ידי המדינאי הבריטי, מארק סייקס, בשיתוף נשיא ארה"ב וודרו וילסון והברון אדמונד רוטשילד, אך הדברים עברו תיקונים ושינויים רבים, עד אשר התקבל הנוסח הסופי הידוע כ"הצהרת בלפור". המסמך קובע כי "ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על יסוד בית לאומי לעם ישראל בארץ ישראל ובמיטב כוחותיה תתאמץ להקל השגת המטרה הזאת, ובתנאי שלא ייעשה דבר העלול להזיק לזכויותיהם האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות בארץ ישראל, או לזכויותיהם ולמעמדם המדיני של היהודים בארצות אחרות". ההצהרה זכתה לאישור קבינט המלחמה הבריטי בשלהי מלחמת העולם הראשונה ולהסכמת ממשלות צרפת, ארה"ב, איטליה, ומדינות נוספות. מאוחר יותר היא נכללה בכתב המנדט על ארץ ישראל שניתן לממשלת בריטניה בוועידת סאן רמו שהתכנסה ב-1920 באיטליה, ואושר על ידי חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922. "הצהרת בלפור" עוררה התרגשות רבה בקרב הקהילות היהודיות בעולם, ובעקבותיה גאו גלי הפעילות הציונית בתפוצות. הצפיות הללו גברו לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים בשנת 1918 בתקווה שהבריטים יסייעו בפתיחת שערי הארץ לעליית יהודים, בפיתוח כלכלי ובהתיישבות. ההסתדרות הציונית אף שלחה בתאום עם ממשלת בריטניה, משלחת ייצוגית הידועה כ"ועד הצירים", בראשות ד"ר וייצמן, שנועדה לשמש גוף מייעץ לשלטונות הבריטים בארגון המוסדות היהודיים, ובניסיון להגיע להבנות עם הערבים. וייצמן גם זכה לברכת מלך אנגליה, ג'ורג' החמישי, שאמר ערב צאתה של הוועדה לארץ ישראל, כי "בכתבי הקודש כתוב שהיהודים ישובו לארץ ישראל. אני מאושר שממלכתי מסייעת לדבר". ואולם הציפיות להגשמת הרעיון הציוני בתמיכת ממשלת בריטניה התבדו במשך השנים לאחר שהבריטים התכחשו עם הזמן לרוח ההצהרה בעקבות התנגדות נחרצת של הערבים למימושה. |
||||||
|
||||||
|