מטרות לימודיות:

1. מאבק היהודים לשוויון זכויות ופעילותם בתנועות לשחרור לאומי באירופה.

2. ה"מצוקה החדשה" של היהודים

3. התשובה ל"מצוקה החדשה" - התעוררות לאומית יהודית.

מבוא - הצגת הנושא

בשיעור זה ניווכח כי לתהליכי מתן שוויון הזכויות החוקי ליהודים במרכז אירופה ובמערבה היו תוצאות דו - ערכיות. תהליכים אלה הביאו לדחיקת הסממנים הלאומיים היהודיים, ומאוחר יותר היו בין הגורמים שהביאו לדחיפה מחודשת של ההתעוררות הלאומית היהודית.

1. מעורבותם של היהודים במאבק על האמנסיפציה

במהפכות 1848 ("אביב העמים"), הונף ברוב ארצות אירופה נס ההתקוממות ע"י כוחות אשר ביקשו להיאבק במשטרים הקיימים ולהרחיב את הזכויות של שכבות נרחבות בעם. מהפכות 1848 זירזו את מתן שוויון הזכויות החוקי ליהודי מרכז אירופה ומערבה. אמנם לאחר "אביב העמים" חלה ריאקציה, אשר עצרה מעט את תהליך האמנסיפציה, ברם היתה זו תקופת ביניים. בשנות הששים והשבעים הסתיימו התהליכים. ברוב ארצות מערב אירופה ומרכזה זכו היהודים באמנסיפציה. יהודים נטלו חלק פעיל במאבקים הלאומיים באירופה. במהפכות
1848 היו אזורים שונים בהם נדמה היה שהיהודים עומדים בראש התנועה.

2. האמנסיפציה והלאומיות היהודית

כאמור, פעילותם ומעורבותם של היהודים במאבקים הלאומיים באירופה היתה ניכרת, אולם לא היתה זו פעילות יהודית לאומית מלוכדת, אלא פעילות של יחידים. ב"אביב העמים" בלט היעדרה של פעילות יהודית מלוכדת בענינים חיוניים ביותר כגון המאבק למען אמנסיפציה יהודית. נפרץ סכר אחדות התגובה היהודית והצורך בקיום מדיניות יהודית אחידה הוחלף בחירות ההכרעה האישית של היחיד. בנושא הלאומיות היהודית, ניתן לומר שהיה כאן נצחון של האידיאולוגיה שראשיתה בימי המהפכה הצרפתית וה"סנהדרין" בתקופת נפוליאון:
אין עוד לאומיות יהודית, יש רק צרפתים, גרמנים, אוסטרים, איטלקים, פולנים והונגרים בני דת משה. שוויון הזכויות, לו זכו היהודים ב"אביב העמים" ובשנות ה - 60 וה- 70 של המאה ה - 19, גרר אחריו את אותו תהליך שארע ליהודים במהפכה הצרפתית - נאמנות מוחלטת למדינה עם ערכיה הלאומיים תוך ביטול היסודות הלאומיים ביהדות, ובמיוחד הזיקה לארץ ישראל.
 

גבריאל ריסר, שהיה פעיל בתנועה לאיחוד גרמניה ומנהיג המאבק למתן שוויון זכויות ליהודי גרמניה, מהווה דוגמא לפעילותם ולהלך רוחם של רבים מהמשכילים היהודים במאה ה - 19. ריסר לא ראה ביהדות יסודות לאומיים. לדעתו, היהודים אינם עם במלוא מובן המלה, אלא רק עדה דתית. עליהם לאמץ את לאומיות העם שבקרבו הם יושבים. הוא לא ראה כל מניעה בהשתלבות מלאה של היהודים בחברה הגרמנית תוך שמירה על הייחוד הדתי. ריסר תבע, בשם הצדק והכבוד, מתן שוויון זכויות מלא ליהודי גרמניה והאמין באפשרות הגשמת
האמנסיפציה.

3. הישגי האמנסיפציה - שנוי מעמדם של היהודים והשתלבותם בחברה

המשכילים היהודים האמינו כי האמנסיפציה תביא להשתלבותם של היהודים בחיי המדינה ולשיפור מעמדם ולכן הגיבו בהתלהבות על קבלת האמנסיפציה. היהודים החליפו את הלבוש הישן בלבוש האירופי המודרני, את מקצועות הכלכלה המסורתיים כגון רוכלות והלוואה בריבית במקצעות חופשיים, חרושת ובנקאות, את הקהילה הקטנה בעיר הגדולה ואת מוסדות החינוך היהודיים המסורתיים - ה"חדר" וה"ישיבה" - בבתי ספר חילוניים. האמנסיפציה, אכן, הביאה למהפכה רדיקלית במצבם של היהודים. לקראת סוף המאה ה - 91, הצליחו קיבוצים יהודים שלמים לפרוץ לעצמם דרך אל מרכזה וצמרתה של החברה האירופית. יהודים תפשו עמדות נכבדות באקדמיה, בעיתונות, בספרות ובאמנות. היהודים היו פעילים בתחום הפוליטי. במאה השנים שחלפו מאז המהפכה הצרפתית, לא היה כמעט תחום, שבו לא עלה בידי היהודים לתפוש מקום נכבד ללא שום השוואה למקומם בעבר.

4. האמנסיפציה ו"המצוקה החדשה" של היהודים

למרות כל האמור לעיל, התמונה הייתה רחוקה מלהיות ורודה. עד מהרה חשו היהודים ב"מצוקה חדשה", שטרם הכירוה. לא מצוקה דתית, כלכלית, או פיסית, אלא מצוקה שעיקרה היה אובדן הזהות היהודית. אירופה של המאה ה - 91, שחרתה על דגלה את עקרון הליברליות וזכויות האדם, חרתה על דגלה גם את עקרון הלאומיות. לא הייתה זו חברה אוניברסלית, אלא חברה לאומית המודעת לעברה ההיסטורי ולייחודה. החברה לא נחלקה עוד לבני דתות כי אם לבני לאומים שונים. בחברה זו מצא עצמו היהודי יותר ויותר מתלבט בשאלת זהותו -
האם באמת הינו צרפתי, אוסטרי, גרמני או איטלקי היכול לתפקד כאדם שלם ולא חצוי בחברה המודרנית. הליברליזם והלאומיות הציבו בפני היהודי את האתגר להשיב מהי זהותו העצמית. התברר גם כי האמנסיפציה אמנם הרסה את חומות הגטו, אך החברה הנוצרית לא רצתה ביהודים.

5. האמנסיפציה וההתעוררות הלאומית היהודית

ראינו כי בעקבות האמנסיפציה, האמינו משכילים רבים כי הויתור על הזהות הלאומית ותיקונים בדת היהודית יביאו אותם להיות גרמנים, צרפתים, אוסטרים, או כל עם אחר, "בני דת משה". אולם המציאות טפחה על פניהם. יותר ויותר התחדדה הרגשת השוני והייחוד של היהודי. חלק מהמשכילים הבינו שהפתרון טמון לא בניסיונות ההשתלבות, תוך מחיקת הלאום, מה גם שתגובות החברה הנוצרית להשתלבותם של היהודים הייתה, במקרים רבים, עוינת, אלא תוך הדגשת הייחוד הלאומי. אצל משכילים אלה האכזבה מהאמנסיפציה הביאה להתעוררות לאומית.
-------------------------------------------------

סיכום

תהליכי האמנסיפציה והתפתחות תנועת ההשכלה, שהיו גורמים שעיכבו את הלאומית היהודית בראשיתם, הובילו, מאוחר יותר, להתעוררות הלאומית היהודית בשנות ה - 80 וה - 90 של המאה ה - 91. האנטישמיות המודרנית, בעולם שחרת על דגלו את רעיונות החירות וחופש הפרט, הבהירה שיש להקים תנועה לאומית שתראה בארץ ישראל פתרון טריטוריאלי לאומי למצוקה החדשה. על האנטישמיות המודרנית, שהייתה גורם מזרז לעליית התנועה הלאומית היהודית, נלמד בשיעור הבא.
 

שיעור מס' 4 - המאבק על האמנסיפציה והלאומיות היהודית

הצעות דידקטיות

חמר עזר למורה : ספר הלימוד: תולדות ישראל מתקופת התלמוד עד לתקופת האמנסיפציה, פרק 53, עמ' 253 - 257.

1. האמנסיפציה וביטול ההוויה היהודית - ניתוח טקסט

בתום הפרק השני של השיעור - האמנסיפציה והלאומיות היהודית - יבקש המורה מהתלמידים לקרוא את הקטע מנאומו של גבריאל ריסר לפני הפרלמנט הכל - גרמני (נספח מס' 1 ). המורה יבקש מהתלמידים לעמוד על יחסו של ריסר לנושאים הבאים:
 

1. כיצד תופס ריסר את היהדות?

2. מה לדעתו מקומם של היהודים בחברה בגרמנית?

3. כיצד מצדיק ריסר את זכות היהודים לאמנסיפציה.

1. ריסר אינו רואה ביהדות יסודות לאומיים. לדעתו היהודים אינם עם אלא רק עדה דתית. עליהם לאמץ את לאומיות העם, שבקרבו הם יושבים.

2. ריסר אינו רואה כל מניעה בהשתלבות מלאה של היהודים בחברה הגרמנית תוך שמירה על הייחוד הדתי.

3. לצורך השתלבות היהודים בחברה הגרמנית, שאף ריסר לשוויון זכויות מלא והאמין באפשרות הגשמת האמנסיפציה. מקריאת הטקסט עולה, כי בנאום זה ביקש ריסר להביא למיזוג מוחלט של יהודי גרמניה באכלוסיה הכללית, תוך ביטול כל הוויה לאומית יהודית ייחודית.
 

פעילות הכנה של המורה:

הכנת מספר עותקים של הנאום (נספח מספר 1).

2. "המצוקה החדשה" דיון בכתה

בתום הפרק הרביעי של השיעור, יערוך המורה דיון בכתה בנושא - ההבדל בין צרת היהודים של ימי הביניים והמצוקה החדשה של המאה ה - 91.
 

בדיון יש להעלות את הנקודות הבאות:

צרת היהודים המסורתית הייתה השפלה, מעמד נחות ורדיפות. עם צרה זו ידע היהודי להתמודד בכל שנות גלותו, כשהוא חי במסגרת הקהילתית, נבדל מהסביבה הלא - יהודית , וחולם על הגאולה . המצוקה של ימי הביניים הייתה המצוקה של העם היהודי כמיעוט נרדף בארצות נוצריות (או מוסלמיות.

ה"מצוקה החדשה" צומחת דווקא בחברה המודרנית, כאשר לראשונה הועמד היהודי האינדיבידואלי פני העולם הסובב אותו וכפרט עליו למצוא מענה לשאלות חדשות, בהן לא התלבט עד עתה: מי הוא, מהי זהותו, האם, הוא שלם לחלוטין עם בחירתו וכו'.

שיעור מס' 4 - נספח מס' 1

קטע מנאומו של גבריאל ריסר בפרלמנט הכל גרמני בפרנקפורט קראו את הטקסט וציינו:

1. כיצד תופס ריסר את היהדות.

2. מה לדעתו מקומם של היהודים בחברה הגרמנית?

3. כיצד מצדיק ריסר את זכות היהודים לאמנסיפציה.
 
"...הריני נוטל לעצמי לבוא לפניכם בשם מעמד מדוכא זה מאות בשנים, שאני שייך אליו על פי לידתי ובתוקף רגש הכבוד האומר לי שחרפה היא לרכוש במחיר המרת דת את הזכויות העלובות, שמרבים לתת לנו.

הנואם שקדם לי ייסד את הצעתו על השקר. רוצה הוא להוציא את האומה הישראלית מכלל הזכויות השוות לכל האזרחים. הרי הבטחתם היום בפירוש לכל האומות, היושבות בגרמניה ואינן מדברות גרמנית, שוויון זכויות ושוויון בכל מה שעושה את גרמניה יקרה לכל גרמני. הייתכן שעלינו היהודים לחשוב לנו לאסון, שאנו מדברים גרמנית? האמנם תצטרך ההיסטוריה לומר עליכם, שלא ביקשתם בחוק השוויון אלא לפייס את האומות החזקות, הפולשות לתוך הווי גרמני ברוח הרס וניצבות מזוינות ומוכנות לקרב? (הכוונה להתקוממות בגלילות הסלביים של פרוסיה ואוסטריה) - לעומת כוח מאיים מצאתם רק דברי פיוס, בשעה שאתם מסיגים זכויות של מפלגה דתית שאינה מבקשת מבחינה אזרחית אלא להתמזג בתוך העם הגרמני, שאינה רוצה בהוויה לאומית, אשר בדו שונאיה בלבם, והיא חושבת ומרגישה גרמנית....הבו ליהודים את האפשרות להידבר בלאומיות (גרמנית) זו מבלי להתכחש לדתם.