מטרות לימודיות:

1. יסודותיה הרעיוניים של תנועת ההשכלה היהודית במרכז אירופה ובמערבה.

2. תנועת הרפורמה בדת.

3. המשכילים היהודים והויתור על הייחוד הלאומי
 

1. מבוא - הצגת הנושא

בשיעור הקודם עמדנו על כך כי הענקת האמנסיפציה הביאה להחלשת התודעה הלאומית היהודית ובמקרים רבים לנכונות לויתור על הזהות הלאומית. בשיעור הזה נסקור את השפעתם של גורמים יהודיים בתוך העם היהודי, ובראש ובראשונה תנועת ההשכלה היהודית, שקראו להשתלבות היהודים בחברה הסובבת ולויתור על הלאומיות היהודית, בה ראו מכשול להתקרבות לאוכלוסייה המקומית.

2. תנועת ההשכלה היהודית במרכז אירופה ובמערבה

תנועת ההשכלה היהודית הייתה ענף של תנועת ההשכלה האירופית הכללית וממנה שאבה חלק גדול מרעיונותיה בדרך של פרשנות מיוחדת, שהותאמה לערכי היהדות ולמצבו המיוחד של עם ישראל.

למבשרה האידיאולוגי של תנועת ההשכלה היהודית נחשב משה מנדלסון, שקרא להשתלבות חברתית ופוליטית במדינה וללימוד היסודות החיוביים שבדרכי הגויים.

תפיסתו הפילוסופית של מנדלסון את חוקי התורה שונה מן התפיסה המסורתית. מנדלסון תבע שיינתן לכל אדם חפש האמונה והדעה, וזאת מאחר שיראת האל מורכבת מהכרה שכלית, ובתור שכזו היא פתוחה לויכוח ולבירור. מנדלסון טען שאפילו במעמד הר סיני לא הוכרז על חובת האמונה באלוהים. רק המצוות נקבעו כמחייבות, וצריך לקיימן לפרטיהן. בהסבר זה היה משום ניסיון לשלב את ההקפדה בקיום המצוות עם סובלנות וחופש דעות רחב ככל האפשר. בנושא הקשר בין הדת והמדינה, מנדלסון דבק בעקרון מקובל על משכילי אירופה - הפרדת הדת מהמדינה, ולכן התנגד להפקדת סמכויות השלטון לידי הרשויות הדתיות. למעשה היה בכך כדי לשלול מהקהילה ומוסדותיה את סמכויות האוטונומיה הפנימית.

מנדלסון נשאר יהודי שומר מצוות, למרות השקפותיו המקוריות והחדשניות על מהות היהדות. אולם תלמידיו הביאו את תורתו לידי קיצוניות: הם ביטלו חלק גדול מן המצוות ושללו את ערכו ההלכתי וההיסטורי של התלמוד (ספר החוקים על פיו חי העם היהודי בכל מקומות גלותו). הם טענו, שהנאמנות למסורת התלמודית וקיום המצוות עלולים למנוע מן היהודים את חובותיהם האזרחיות כלפי המדינה שבה הם חיים. לקבלת רעיונות ההשכלה היהדות הלכה למעשה ע"י חלק מיהודי מרכז אירופה ומערבה, היו השלכות מיידיות. היה עליהם לשנות את
התייחסותם הערכית לערכים ומושגים בתחום החינוך, החברה והכלכלה, לפתח גישה חדשה בנושא הגאולה ודרכי הגשמתה ולגלות יחס חדש לגבי קיום דקדקני של מצוות הדת.

המשכילים היהודים טענו כי התיקונים שהציעו בשטחי החינוך, החברה, התרבות והכלכלה יקרבו את היהודים לשכניהם הנוצרים וישלבו אותם בצורה מושלמת במדינה ובכך יקדמו את תהליכי האמנסיפציה.
 

3. המשכילים והלאומיות היהודית

שאלת הנאמנות למולדת וההזדהות הפטריוטית עמה הייתה אחת הבעיות המרכזיות שעמן התמודדה תנועת ההשכלה היהודית. הזיקה המיוחדת, שעליה עמדה גם החברה האירופית, בין עם ישראל לארץ ישראל הייתה מכשלה לרגש ההזדהות הלאומי של המשכיל, שהרי לא ייתכן כי תהיה לאדם מולדת כפולה. ניסיונה של תנועת ההשכלה היהודית לבטל את חשיבות הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל היה תוצאה ישירה של הרצון להתגבר על פרובלמטיקה זו. כבר במשנתו של משה מנדלסון היה קיים הניסיון לטשטש את הקשר בין העם היהודי בדורו לבין היהודים בימי קדם, אשר ישבו בארץ ישראל, אם כי ניסוחו היה עדיין מתון ביותר. אולם תלמידיו של מנדלסון היו קיצונים יותר. דוד פרידלנדר תבע למחוק כל זכר לציון ולירושלים מסידור התפילה מאחר "שאין ליהודים אלא את המולדת הפרוסית שלשלומה הם חייבים להתפלל. שמואל לוי בצרפת ביטא את אותה עמדה בהכריזו "צרפת, אשר הסירה ראשונה את חרפת יהודיה - היא ארץ ישראל שלנו, הרריה - ציון שלנו, ונהרותיה הירדן שלנו."

נראה, שעל ידי חתירתה לביטול הקשר הטבעי בין עם ישראל לארץ ישראל, תרמה תנועת ההשכלה היהודית להחלשת השאיפות הלאומיות בעם היהודי.
 

4. תנועת הרפורמה בדת

בתחילת המאה ה - 19, התארגנו קבוצות משכילים יהודים במגמה לבצע תיקונים בדת היהודית. משכילים אלה, שרובם יצאו מבית מדרשו של משה מנדלסון, ביקשו לקדם את מתן האמנסיפציה ליהודי מרכז אירופה . מציעי התיקונים החשיבו את עיקרי היהדות המופשטים, מונותיאיזם ומוסר צרוף (בגלל קרבתם לערכי הנצרות), ואילו בשאר היסודות המיוחדים ליהדות ראו גורמים להתבדלות היהודים. למעשה נועדו השינויים לעקור את היסודות הלאומיים מהיהדות, כל זאת מתוך ראית היהדות ככנסיה דתית בלבד, שלמאמיניה שותפות אמונה בלבד ללא כל צביון לאומי.

במספר מרכזים יהודים במרכז אירופה, החלו יהודים להתפלל בבתי כנסת "מתוקנים", שהיו אמורים להידמות לבתי תפילה נוצריים.

נושא דגלה של הרפורמה והתאורטיקן שלה היה אברהם גייגר. גייגר טען שהיהדות צריכה לסלק מקרבה את כל סימני ההתבדלות. הרפורמה צריכה לתקן את הדת היהודית ברוח המדע והחכמה. יש להוציא מן התפילה את היסודות הקשורים בשיבת ציון וביאת המשיח ולהדגיש את הצד האוניברסלי ברעיון המשיח. יסודות שונים ביהדות מפריעים להתקרבות בינה לנוצרים ובכך לעיכוב בתהליך האמנסיפציה. גייגר ביקש להוכיח, שיהודי גרמניה הינם גרמנים ולא בני הלאום היהודי. קיים אמנם ניגוד בין יהודים לגרמנים, אולם הוא קטן מהניגוד שבין יהודי גרמניה ליהודי צרפת. הקשר בין יהודי העולם הוא, לדעת גייגר, דתי בלבד ולכן אין לגלות סולידריות כלפי יהודים בארצות אחרות. בכך עירער גייגר על אחד העקרונות החשובים ביותר של העם היהודי במהלך הדורות - רעיון אחדות ישראל והערבות ההדדית.

פעילותם של המשכילים לתיקון הדת, עוררה התנגדות חריפה בקרב הרבנים האורתודוכסים. הרבנים האורתודוכסים טענו שרעיונות המשכילים ופעילותם מובילים להתבוללותו של העם היהודי.

לסיכום, בשעה שאצל עמי אירופה החלה התעוררות לאומית, שאפו המשכילים היהודים להשתלב בחברה הנכרית כ"שווים בין שווים", במחיר התכחשות ליסודות לאומיים יהודיים ובכך עיכבו את כינונה של התנועה הלאומית היהודית.

שיעור מספר 3

תנועת ההשכלה היהודית, תנועת הרפורמה בדת והתודעה הלאומית היהודית

הצעות דידקטיות

חמר עזר למורה: ספר הלימוד תולדות ישראל מתקופת התלמוד עד לתקופה האמנסיפציה, פרק 31 עמ' - 209 - 214, פרק 35 עמ' 258 - 162. התבוללות או השתלבות - ויכוח בין הרבנים האורתודוכסים והמשכילים היהודים - משחק הדמייה

מהלך הפעילות:

1. הכתה תתחלק לשתי קבוצות.

2. קבוצה אחת תייצג את הרבנים האורתודוכסים, המתנגדים בתוקף לכל שינוי באורח החיים היהודי ולתיקונים בדת, המובילים, לדעתם, להתבוללותו של העם היהודי.

3. הקבוצה השניה תייצג את המשכילים היהודים השואפים להשתלבות בחברה, תוך שינויים בתחומי החיים היהודים, שינויים, שלדעתם, הינם מחויבי המציאות.

4. בין שתי הקבוצות ייערך עימות, שישקף את הלכי הרוח בחברה היהודית במרכז אירופה במאה ה - 19.

5. טיעוני קבוצת הרבנים יתמקדו בניסיונם להוכיח כי רעיונות המשכילים ופעילותם ,מובילים את העם היהודי להתבוללות ובכך מסכנים את המשך קיומו של העם.

6. טיעוני המשכילים יתמקדו בניסיונם להוכיח כי המציאות החדשה מחייבת שינויים ביהדות. ההשתלבות אין פירושה התבוללות. היא תוציא את היהודים מהיבדלותם, תקדם אותם בתחומי החיים השונים .

7. הויכוח בין שתי הקבוצות יתנהל סביב הנושאים הבאים:החינוך (חינוך יהודי מסורתי / חינוך כללי ) הקהילה היהודית (המשך האוטונומיה הקהילתית/שלילת האוטונומיה הפנימית
מהקהילה) הלאומיות היהודית (היהדות דת ולאום /היהדות דת בלבד)

8. כל קבוצה תקבל את עיקרי רעיונותיה (נספח מס' 1, נספח מס' 2), על פיהם יהא עליה לבסס את טיעוניה.

9. הויכוח בין שתי הקבוצות יתנהל בהתאם לשלושת הנושאים - כל צד מציג את טיעוניו, ולאחר מכן עוברים לנושא הבא.

10. המורה ינחה את הויכוח . על המורה להקפיד שהתלמידים זוכרים שזוהי הדמיה. על כל צד לנסות ולשכנע ב"צדקת דרכו" בהתאם להשקפתו ולאמונתו.

11. המורה יסכם את הפעילות ויעלה את הנקודות הבאות:

הפעילות (הויכוח) ממחישה את הדילמה אליה נקלע היהודי בעת החדשה - השתלבות מחד והצורך להגן על ייחודם של החיים היהודיים מאידך.

המשכילים היהודים האמינו ששינויים באורח החיים היהודי הינם מחויבי המציאות. הכנסת שינויים תקרב את היהודים לעמים שבקרבם הם חיים, תקדם את תהליכי האמנסיפציה ותביא להשתלבות היהודים בחברה כ"שווים בין שווים". כדי להשיג זאת המשכילים ויתרו על הלאומיות היהודית.
 

הרבנים האורתודוכסים טענו שאין להכניס כל שינוי באורח החיים היהודי משום שהשינויים יובילו בהכרח להתבוללותו של העם היהודי. בניגוד למשכילים היהודים, האורתודוכסים לא הפרידו בין הזהות הדתית לזהות הלאומית ולכן התנגדו בחריפות לשינויים ולתיקונים בנושא הכמיהה לציון והגאולה. הם טענו שאין האמונה במשיח סותרת את הנאמנות למדינה.

לסיכום, חשוב לציין כי למרות חילוקי הדעות בין היהדות האורתודוכסית למשכילים בנושא הלאומיות היהודית, שללו אלה וגם אלה את הקמתה של תנועה לאומית יהודית. המשכילים בשל רצונם לבטל כל תופעה ייחודית יהודית והאורתודוכסיה בשל התנגדותה למה שראתה כזירוז תהליכי הגאולה באופן מלאכותי.

 

נספח מס' 1

עיקרי הטיעונים של קבוצת הרבנים האורתודוכסים

אתם קבוצת רבנים אורתודוכסים בקיאים בתורה ובהלכה היהודית. אתם משוכנעים שרעיונות המשכילים ופעולותיהם הינן בבחינת אסון לעם היהודי, שכן הן מביאות להתבוללות.

זיכרו:

במשך מאות בשנים הצליח העם היהודי לשמור על אורח חייו הייחודי. רק דבקות במסורת ובמצוות הינן ערובה להמשך קיומו של העם ולגאולה העתידה לבוא.

נסו לשכנע את המשכילים בצדקת דרככם. בטיעוניכם עליכם להתייחס לנושאים הבאים:
 

החינוך

החינוך היהודי המסורתי, כפי שהיה תמיד , הינו הערובה לעתידו של העם היהודי. חינוך כללי, כפי שגורסים המשכילים, יביא לדחיקת החינוך היהודי ויזרז את תהליך ההתבוללות.

הקהילה היהודית

רק במסגרת הקהילה היהודית ניתן לקיים אורח חיים יהודי בכל תחומי החיים. לכן יש להמשיך לחיות במסגרת הקהילה ששמרה על קיומו של העם היהודי במשך כל שנות גלותו.

הזהות הלאומית

אין להפריד בין הזהות הדתית לזהות הלאומית. אתם מתנגדים בחריפות לשינוי שפת התפילה משפת הקודש לשפת המקום, להוצאת ציון מהתפילות ולביטול רעיון הגאולה. הכמיהה לציון והאמונה במשיח היו תמיד במוקד הוויתו של היהודי בגלות.

-----------------------------------------------------------------

נספח מס' 2

קבוצת המשכילים היהודים

אתם, קבוצת המשכילים היהודים, משוכנעים שהמציאות החדשה מחייבת הכנסת תיקונים בכל תחומי החיים היהודיים. תיקונים אלה יקרבו את היהודים לעמים שבקרבם הם חיים .

זיכרו:

אפשר לשלב בין החיים במדינה מודרנית ושמירת הזהות היהודית מאחר והיהדות הינה דת ולא לאום.

ההשתלבות בחברה הלא - יהודית הינה הפתרון היחידי ליציאתו של היהודי מקיומו העלוב ומעמדו הנחות.
 
נסו לשכנע את מתנגדכם, הרבנים האורתודוכסים, בצדקת דרככם. בטיעוניכם עליכם להתייחס לנושאים הבאים:

החינוך

אי אפשר להתבסס על החינוך היהודי המסורתי בלבד. יש צורך חיוני ללמוד נושאים כללים ומקצועות חדשים, שיביאו לשיפור מצבם של היהודים ולהשתלבותם בחברה.
 

הקהילה

הקהילה היהודית של ימי הביניים אינה מתאימה יותר למציאות החדשה . במדינה המודרנית כל האזרחים שווים, תהא דתם אשר תהא. יש לבטל את האוטונומיה הקהילתית.

הזהות הלאומית

אתם מוותרים על היסוד הלאומי ביהדות . אתם רואים את היהדות כדת בלבד. המדינה המודרנית היא מולדתכם ואותה אתם שואפים לשרת בנאמנות.