מטרות לימודיות:

1. מקומה וערכה של הזיקה לארץ ישראל בהוויית הקיום היהודי בגלות.

2."פרדוקס הגלות" - זיקה וכמיהה מחד, הישארות בגלות מאידך.

3.חשיבותה של המסגרת הקהילתית.

לקיומו של עם ישראל בגלות - מערכת ערכיו הדתיים, החברתיים והמוסריים, מסורותיו ומנהגיו, קשה למצוא מקבילה בהיסטוריה האנושית. לא ידועה לנו דוגמא של עם, שאיבד את ריבונותו, הוגלה מארצו, חי בארצות שונות, ושמרבית בניו שמרו על אמונתם, על תודעתם הלאומית, ועל תקוותם לשוב ולחדש את עברם ההיסטורי בארצם, חרף היותם בגלות ולמרות הסבל והיסורים שהיו כרוכים בכך.

מהו, אם כן, סוד קיומו של עם ישראל בגלות? - האמונה היהודית, ששמרה על אחדותו של הציבור היהודי בגלות, מבטאת את ייחודו הלאומי של העם היהודי. היסוד הלאומי העיקרי, שאפיין את העם היהודי, היתה הכמיהה לציון ציון - הכינוי בתנ"ך ובמקורות היהודיים לארץ ישראל ובמיוחד לירושלים.והתקווה לגאולה בארץ ישראל.
 
הזיקה של עם ישראל למולדתו ההיסטורית היתה במרכד הוויתו של היהודי בגלות. אין לתאר את אורח חייו של היהודי בגלות בלא זיקה מתמדת לארץ ישראל. זיקה זו מצאה את ביטוייה בקיום היומיומי של היהודי בגולה . בתפילותיו, במנהגיו, בדיניו ובאורח חייו - תפסה ארץ ישראל מקום מרכזי. כמיהתו העזה לשוב לציון, אשר רק בה יכולה להתגשם הגאולה השלמה, לא פסקה במשך הדורות.

מתעוררת, אם כן, השאלה - אם ארץ ישראל היתה תמיד במרכז ההוויה והתודעה של היהודי בגולה, מדוע לא עזב העם היהודי את הגולה? מדוע המשיך לסבול את חרפת הגלות ולא שב לארצו? מהי הסיבה ל"פרדוקס הגלות" של העם היהודי?

ל"פרדוקס הגלות" ניתן להשיב בשני מישורים: הדתי - רוחני, וההיסטורי - חברתי.

1. במישור הדתי - רוחני - התפיסה המסורתית של הגלות והגאולה היתה כי הגלות הינה עונש על חטאי העם, ולפיכך היא מהווה עונש משמיים. הגלות אמנם זמנית, אולם הגאולה תגיע רק אם בוא המשיח, לפי רצון האל. יש להשלים עם הגלות המתארכת עד בוא הגאולה משמיים.

2.במישור ההיסטורי - חברתי -ההתארגנות הקהילתית. הקהילה קהילה - בעברית משורש ק,ה,ל - עדה קבוצה גדולה של אנשים היתה המבנה הבסיסי

שאפשר את המשך קיומם של חיים יהודיים בכל ארצות הגולה במזרח ובמערב. מטרת ההתארגנות הקהילתית היתה לאפשר המשך מימוש אורח חיים יהודי. הקהילה נהנתה מאוטונומיה פנימית רחבה. בכל קהילה הוקמו מוסדות חינוך ("חדר", "ישיבה"), בית דין, בית כנסת, בית קברות, מוסדות צדקה ועזרה הדדית ומוסדות נוספים שהיו חיוניים לקיום אורח החיים היהודי. כך התגבש בקהילות ישראל הווי חיים מופלא, שהיה מעין "פיצוי" על סבל הגלות. האידיאל ה"רחוק" היה לשוב לארץ ישראל. האידיאל ה"קרוב" היה להמשיך ולדבוק
במצוות.

זהו, אם כן, "פרדוקס הגלות" - תקווה עמוקה לגאולה ולשיבה לארץ ישראל מחד, ישיבה פסיבית בגלות ואי נקיטת יוזמה לשינוי המצב מאידך.

הופעתה של התנועה הלאומית היהודית - התנועה הציונית - בשלהי המאה ה - 19, שקראה לעליה והקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל, הפכה את הערגה, הכיסופים והתקוות לממשות ואת ארץ ישראל למרכזו הפיסי ולא רק האוטופי - רוחני של העם היהודי.

בשיעורים הבאים נבדוק מה היו הסיבות והגורמים החיצוניים (כוחות ותהליכים היסטוריים) והפנימיים (הלכי רוח ותגובות בעם היהודי), שהובילו לעלייתה של התנועה הלאומית היהודית ולמהפכה בהיסטוריה של עם ישראל.

--------------------------------------------------------------------------------

שיעור מספר 1 - הצעות דידקטיות

חומר עזר למורה: ספר הלימוד "תולדות עם ישראל מתקופת התלמוד ועד לתקופת האמנסיפציה",פרק 72, עמ' 179- - 183.

מהלך השיעור:

1.בתחילת השיעור יבקש המורה את התלמידים להגדיר את המושג עם. (קיבוץ גדול של בני אדם אשר להם מוצא אחד, היסטוריה משותפת, על פי רוב לשון משותפת ורובם מרוכזים במדינה מסוימת אחת).

2.המורה ישאל את התלמידים מה, לדעתם, בהשוואה לעמים אחרים, ייחודי בסיפורו של העם היהודי.

(העם היהודי שמר על קיומו למרות אבדן הטריטוריה והריבונות ולמרות היותו מפוזר בארצות ויבשות שונות).

3.להמחשת נושא הפיזור, מומלץ למורה לחלק לתלמידים צילום של "תרשים התפוצות" המצורף לשיעור מס' 1. המורה יביא לתשומת לב התלמידים את העובדה שבמאה ה - 19 מרבית העם היהודי מתגורר במזרח אירופה, ובעיקר ברוסיה.

4.המורה יסקור את קיומו המיוחד של עם ישראל בגלות על פי מערך השיעור (מטרות לימודיות 1'סמ ו 2).

5.לפירוט נושא הזיקה לארץ ישראל, המורה ייעזר בדוגמאות הנמצאות בפרק 27 עמ'179.

6.הפעלה לסיכום נושא הקהילה (מטרה לימודית מס' 3) :

מהלך הפעילות:

 1.המורה יחלק את התלמידים לקבוצות.

2.כל קבוצה תקבל כרטיסיות עליהן רשומים ארבעה פסוקים מן התורה.

3.המורה יבקש מכל קבוצה לציין: 
 
איזו מצווה נמצאת בכל פסוק, איזה מוסד , לדעתם , תואם למצווה 

הפסוקים:

1."שופטים ושוטרים תתן בשעריך ושפטו את העם משפט צדק" (דברים פרק ט"ז פסוק י"ח). (מצוות עשיית דין צדק - מוסדות חוק ומשפט - בית דין)

2."ושיננתם לבניך ודברת בם" ( דברים פרק ו', פסוק ז'). (מצוות לימוד - מוסדות חינוך ולימוד - בתי ספר יהודיים -"חדר", "ישיבה")

3."פתח תפתח את ידך לאחיך, לענייך, ולאביוניך בארצך" (דברים פרק ט"ו פסוק י"א). (מצוות עזרה ודאגה לעני ולאביון - מוסדות צדקה ועזרה הדדית)

4."הקהל את העם והאנשים והטף למאן ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ד' אלהיהם ושמרו לעשות את דברי התורה הזאת"(דברים פרק ל"א, פסוק י"ב). (מצוות איסוף העם וקריאת התורה בציבור - בית כנסת (בית הכנסת היה מרכז החיים היהודיים בשמשו לא רק מקום תפילה בציבור אלא גם מקום כינוס ולימוד).

סיכום הפעילות:

1.הבסיס לקיום אורח החיים היהודי נמצא בתורה.

2.את אורח החיים היהודי ניתן היה לקיים רק במסגרת של חיים בציבור.

3.המסגרת הקהילתית היא שאפשרה את מימושו של אורח החיים היהודי.

פעילות מקדימה של המורה

הכנת מספר כרטיסיות או גליונות נייר, עליהם יכתבו הפסוקים ומטלות הבדיקה של התלמידים.