מטרות לימודיות:

1. המנדט הבריטי בשנים 1920 - 1925.
2. התנגדות הערבים למימוש "הצהרת בלפור".
3. השפעת הלחץ הערבי על המדיניות הבריטית.

מבוא - הצגת הנושא

בקיץ 1920 החליטה ועידת סן רמו שבאיטליה למסור את ארץ ישראל כמנדט
לבריטניה. סעיפי טופס המנדט הדגישו את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין
ארץ ישראל וקבעו את מחויבותה של ממשלת המנדט לפתח את התשתית התעשייתית,
הכלכלית, המדינית והמנהלית של הבית הלאומי, לסייע לעלית יהודים, לעודד
התיישבות רצופה של יהודים על הקרקע ולשמור שהשפה העברית תהיה שפה רשמית
כמו האנגלית והערבית.
משמעות המנדט היתה החלפת השלטון הצבאי הבריטי בארץ ישראל, שנמשך כשלוש
שנים בשלטון אזרחי, דבר שהיווה הקלה עצומה לישוב היהודי מאחר והמשטר
הצבאי הבריטי היה בעל מגמות פרו ערביות מובהקות. המנדט הבריטי היווה,
במידה רבה , את המשך "הצהרת בלפור".
ביום אישור המנדט הכריזה ההנהלה הציונית : "נתגשמה במלואה השאיפה
הפוליטית של תכנית בזל. בנין הארץ תלוי רק במעשים ובעבודה". בשיעור זה
ניווכח כי היתה זו, בלשון המעטה, הכרזה מאד אופטימית. "הצהרת בלפור"
והתגברות העליה הביאו לתגובות עוינות מהצד הערבי. השלטונות הבריטיים
נאלצו ל"תמרן" בין מחויבותם למימוש רעיון הבית הלאומי היהודי ובין
האינטרסים שלהם במזרח התיכון וזאת ע"י כניעה ללחץ הערבי .

1. נציבותו של הרברט סמואל (1920 - 1925)

בראש המנדט הבריטי בארץ ישראל עמד "הנציב העליון", שמונה ע"י המלך

האנגלי, בהמלצת שר המושבות. ביוני 1920 הגיע לארץ ישראל הנציב העליון
הראשון - סר הרברט סמואל.
המדינאי והוגה הדעות הרברט סמואל (1870 - 1963) נולד באנגליה למשפחה
יהודית מסורתית. הוא למד באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1902 נבחר
לפרלמנט הבריטי ובשנת 1909 היה היהודי הראשון שהחזיק בתיק בממשלת
אנגליה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כשאנגליה נלחמה בתורכיה, המליץ על
הקמת מדינת חסות בריטית בארץ ישראל, שבה תהיה ליהודים זכות להתיישב, ובה
תוכל לקום, בבוא העת, מדינה יהודית. לא ייפלא איפוא שבואו של הנציב
העליון הראשון לארץ ישראל היה יום חג לישוב.
מה תרם הרברט סמואל לבנין הבית הלאומי?
1. הוא קבע את מכסת העליה ל - 16500 עולים לשנה. מחלקת ההגירה הממשלתית
    טיפלה במתן רשיונות העליה.
2. הוא התיר מכירת קרקעות ליהודים. אמנם היה על כך פיקוח ממשלתי, אך
    ניתן היה לעקפו בקלות.
3. הוא הכיר בשפה העברית כשפה רשמית.
4. הכיר במוסדות הישוב - "אספת הנבחרים", "הועד הלאומי" ו"הרבנות
    הראשית" - דהיינו - הכיר באוטונומיה ארגונית של הישוב
5. תמך בכלכלתם של עולי העליה השלישית כאשר סיפק עבודות ציבוריות (סלילת
   הכבישים).
6. תמך בפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים.
7. הממשל הבריטי הפך את ירושלים לבירת ארץ ישראל ומכאן שהבריטים דאגו
    לטיפוחה של ירושלים יותר מכל עיר אחרת.

הרברט סמואל דאג לפייס את הערבים, שהתרעמו על יחסו החיובי לבית הלאומי.
מדיניות האיזון של הנציב באה לידי ביטוי בצעדים הבאים:
1. הוא דאג להצהיר כי הבית הלאומי לא יפגע בזכויות הערבים.
2. הוא העניק חנינה לפורעים הערבים במאורעות 1920 (על המאורעות נדון
    בהמשך השיעור).
3. הוא מינה את אמין אל חוסייני, גדול אויביה של הציונות, למשרת
    ה"מופתי" (ראש העדה המוסלמית) של ירושלים.
4. לאחר מאורעות 1921 (על המאורעות נדון בהמשך השיעור) נכנע ללחץ הערבי
    והפסיק לכמה שבועות את העליה היהודית.
5. חילק אדמות לערבים בעמק בית שאן, אדמות שלאחר מכן ניקנו ע"י היהודים
    בכסף מלא.

2. יחסי יהודים - ערבים

1. יחסי יהודים - ערבים בשנים 1882 - 1914

המאבק של יהודים וערבים על ארץ ישראל החל עוד בשנות ה - 80 של המאה ה - 19
בצורת סכסוכים בעלי אופי כלכלי - חברתי מקומי. יחד עם זאת לא ניתן לבטל
לחלוטין את הסממנים הלאומיים במערכת היחסים שבין הישוב לערבים. ב - 1891,
כ - 10 שנים לאחר תחילת העליה הראשונה, באה משלחת של ערביי ארץ ישראל
לקונסטנטינופול להתלונן בפני השולטן, כי היהודים "גוזלים" אדמות ערביות.
חברי המשלחת תבעו מן הממשלה התורכית לשים קץ לעלית יהודים לארץ ישראל
ולרכישת קרקעות על ידם.
היחסים שבין ערביי ארץ ישראל לישוב היהודי הוחרפו בתקופת העליה השניה
וזאת בשל:
1. התפתחות פנימית בישוב, דהיינו, גידול בעליה היהודית והרחבת ההתיישבות.
2. גיבוש ההתנגדות הפוליטית בקרב ערביי ארץ ישראל. הדבר בא לידי ביטוי
   בייצוג ערביי ארץ ישראל ולא היהודים בפרלמנט התורכי ובהקמת ארגונים
   כלכליים ערביים אנטי - ציוניים, שמטרתם היתה להיאבק בעליה ובהתיישבות
   הציונית.
3. גיבוש האידאולוגיה הפלשתינאית בעקבות פירסום ספרו של החשוב מבין הוגי
   הדעות הלאומיים הערביים בראשית המאה ה - 20, נג'יב עזורי, ששילב
   אנטישמיות לשמה עם פחדים מפני השתלטות יהודית על העולם.
4. העיתונות הערבית האנטי - ציונית, שהטיפה לראות בציונות את הסכנה
    המרכזית, העומדת בפני הערבים. במלים אחרות, הסכסוך התמקד מעתה במישור
   הלאומי.

ההסתדרות הציונית החלה לתת דעתה לבעיה הערבית בארץ ישראל רק לקראת 1910.
לאחר שראשי ההסתדרות הציונית הבחינו במעמדם ההולך ומתחזק של הערבים
באימפריה העות'מאנית, הבינו שיצירת ברית עם ראשי התנועה הלאומית - ערבית
היא משימה ציונית חיונית ואתגר פוליטי חשוב ביותר. משנת 1912 ואילך
עשתה ההסתדרות הציונית מאמצים שונים, כדי לכרות ברית עם ראשי התנועה
הלאומית - ערבית. ראשי התנועות הלאומיות, היהודית והערבית החליטו על דו
שיח ביניהם לשם מציאת פתרון הולם לבעיות שהתעוררו. מלחמת העולם הראשונה
קטעה תכניות אלה בעודן באיבן.

2. יחסי יהודים ערבים בראשית שנות העשרים

א. הסכם וייצמן פייסל (1919)
לאחר מלחמת העולם הראשונה בלטו בקרב התנועה הלאומית של ערביי ארץ ישראל
שתי מגמות:
- נסיון הידברות בין מנהיגי התנועה הלאומית הערבית לבין התנועה הציונית.
- טיפוח חלום "סוריה הגדולה"(שתכלול את ארץ ישראל ) בראשות מלך ערבי
עצמאי.
המגמה הראשונה באה לידי ביטוי בפגישתם של וייצמן ושל פייסל, בנו של
חוסיין מנהיג ערביי חצי האי ערב בסוף 1918, וחתימת הסכם ביניהם בינואר
1919. פייסל היה מעוניין בשיתוף פעולה עם הציונות, לא משום שאהד את
הציונות, אלא משום שהאמין כי טמונים בה "כוחות אדירים" והשפעה, העלולים
לשרת את האינטרס הערבי, כלומר, הפעלת לחץ בינלאומי לממש את עצמאות הערבים
במזרח התיכון, וזאת תמורת הכרה ערבית במדינה יהודית, בעליה ובהתיישבות.
התנועה הלאומית הערבית מיהרה להתנער מן ההסכם של פייסל בטענה כי לפייסל
לא היתה שום סמכות להופיע בשם ערביי ארץ ישראל.
ב. מאורעות 1920 - "פסח הדמים "בירושלים ופרשת תל חי
הגורם הישיר לפרוץ המהומות בירושלים היו חגיגות חג מוסלמי בפסח 1920.
המון פרוע וחוגג פרץ לסמטאות העיר העתיקה והחל פוגע ביהודים. המשטרה
והצבא הבריטי לא התערבו ואף אסרו את חברי כוח המגן העברי. במקומות
נוספים בארץ ישראל היו התקפות על הישובים היהודים. רק לאחר כמה ימי
השתוללות, שבהם נרצחו יהודים ומאות נפצעו, התערבו השלטונות הבריטיים
והשקיטו את הפורעים.
הערבים מיהרו לנצל את "פסח הדמים לחיזוק תביעותיהם: ביטול "הצהרת בלפור"
וסגירת שערי ארץ ישראל בפני עליה יהודית. הערבים הציגו זאת כתגובה על
"ההתגרות" היהודית שהסתייעה "בהתנהגות בריטית פרו ציונית". הבריטים
מיהרו להציג את הענין כחסר ערך שנופח מעבר לכל פרופורציה. היהודים תוארו
כמי שאחראים למהומות ונערכו חיפושי נשק אצל רבים ממנהיגי הישוב.
ב - 1918 כבשו הבריטים את כל ארץ ישראל, אלא שהם נסוגו מן הגליל העליון
(בצפון הארץ) ע"פ הסכם עם הצרפתים. הצרפתים ערכו אמנם סיורים באזור, אך
לא נכנסו אליו. כך נמצאו ארבעה ישובים עבריים בתוך שטח הפקר, שבו עשו
כנופיות ערביות כבשלהן. בשנת 1919, כשגברו ההתקפות הערביות על הישובים,
נחלץ יוסף טרומפלדור להגנת יישובי הגליל. בראשית מרס 1920 נפלה תל -
חי. טרומפלדור היה בין שמונת הנופלים. סיפור גבורתו של טרומפלדור היה
לסמל ולאגדה. טרומפלדור נפצע אנושות כבר בראשית הקרב. למרות הפציעה
החמורה, המשיך לנהל את הקרב. רק עם חשכה הסתיים הקרב. הערבים עזבו את
המקום. ההחלטה שהתקבלה ע"י המגינים שנותרו בחיים היתה לפנות את המקום.
בדרך הנסיגה מתל חי לכפר גלעדי נפטר טרומפלדור. מילותיו האחרונות, לפי
עדות הרופא היו: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו". מאוחר יותר חזרו מתיישבי
הגליל העליון ליישוביהם והאזור הכלל בשטח המנדט הבריטי.
ג. מאורעות מאי 1921 - מהומות דמים ביפו
באחד במאי הרגיזה תהלוכת קומוניסטים יהודים את ערביי יפו, אשר, בעזרת
ערביי כפרים סמוכים החלו לרצוח יהודים ביפו ולבוז את חנויותיהם. הרציחות
ביפו ובשכונות הסמוכות נמשכו שלושה ימים עד להפסקתן ע"י הצבא הבריטי.
בין הנרצחים היה הסופר והוגה הדעות , בן העליה השניה, יוסף חיים ברנר.
הפורעים תקפו גם מספר מושבות.
לאחר המאורעות הגיעה לארץ ועדת חקירה בראשות השופט הייקראפט. זו היתה
הראשונה מבין ועדות חקירה בארץ ישראל . הועדה נקטה נימה אנטי - ציונית
ברורה והמליצה לצמצם את העליה שהינה מקור הבעיה.

3. המנדט הבריטי והסכסוך הערבי - יהודי - "הספר הלבן של צ'רצ'יל (1922)

("ספר לבן" הוא תעודה רשמית המתפרסמת ע"י ממשלת בריטניה, שבה היא מודיעה
על קווי מדיניותה בנושא מסויים. "הספר הלבן" מוגש בדרך כלל לאישור
הפרלמנט. "ספר לבן" - על שום הכריכה הלבנה של החוברת.).

1. הרקע לפרסומו של "הספר הלבן"
מאחר שערביי המזרח התיכון החלו במהומות כנגד השלטון הבריטי במטרה להשיג
עצמאות, נאלצו הבריטים לשלוח צבא לאזורי התסיסה. שר המושבות, וינסטון
צ'רצ'יל, יצא לבקר במזרח התיכון במטרה לעמוד מקרוב על המצב ולהגיש
המלצות. צ'רצ'יל ביקש ליצור תכנית כוללת חדשה למזרח התיכון, שלפיה יומלך
פייסל על עירק. ארץ ישראל המזרחית - עבר הירדן- תימסר לעבדאללה, אחיו של
פייסל, וזאת כדי להרגיע את ערביי המזרח התיכון. צ'רצ'יל ביקר בארץ ישראל
ונפגש עם ערביי ארץ ישראל. הערבים דרשו מצ'רצ'יל לבטל את "הצהרת בלפור",
להפסיק את העליה ולכונן ממשלה לאומית בארץ ישראל, אשר תיבחר על ידי תושבי
הארץ, התגוררו בה מלפני המלחמה. צ'רצ'יל סירב להיענות לדרישות הערביות.
הוא אמנם ניסה לפייס את הערבים אך היה גם בדעה שיש לממש את "הצהרת
בלפור" ולהקים בית לאומי ליהודים.
2. "הספר הלבן" - תכנו ומשמעותו
"הספר הלבן" פורסם ב 1922- והיה הראשון מבין שלושת "הספרים הלבנים",
שפירסמה אנגליה עד 1939 . ב"ספר הלבן" נקבעו מספר עקרונות:

1. בריטניה לא תסטה מהתחייבותה להקים בית לאומי ליהודים, שכן היהודים

    יושבים בארץ בזכות ולא בחסד. עם זאת אין לערבים ממה לחשוש, שכן בריטניה
    מכירה בזכויותיהם ותדאג שלא כל ארץ ישראל תיהפך לבית לאומי, אלא רק חלק
    ממנה.
2. העליה היהודית לארץ תותנה בכושר הקליטה הכלכלי של הארץ, כדי שמספרם
   הרב של העולים לא יפול למעמסה על תושבי ארץ ישראל ולא תפגע בעבודת
   תושביה.
3. ארץ ישראל המזרחית, שהיתה עד עתה חלק מן המנדט הבריטי בארץ ישראל,
   נקרעה מארץ ישראל המערבית והפכה להיות עבר הירדן - מדינה ערבית תחת
   שלטונו של עבדאללה. צ'רצ'יל עשה זאת הן משום שרצה לקיים את ההבטחה
   שניתנה לחוסיין, מנהיג ערביי חצי האי ערב ב1915, בדבר מסירת ארץ ישראל
   המזרחית לידי בנו עבדאללה, והן משום ששאף לבלום את רעיון "סוריה רבתי" על
   חשבון עבר הירדן.
4. הממשלה בלונדון תהא רשאית לרדוף את החוגים, שלא יהיו רצויים מבחינה
   פוליטית.

בריטניה ביקשה את הסכמת ההסתדרות הציונית ל"ספר הלבן" ובין השאר להוצאת
ארץ ישראל המזרחית (עבר הירדן) מתחומי הבית הלאומי היהודי. אנשי ההנהלה
הציונית בלונדון, ובראשם וייצמן, התלבטו ביחס לאישור סעיפי "הספר הלבן"
ובסופו של דבר החליטו לאשר אותו. משלחת ערבית, ששהתה באותה עת בלונדון,
דחתה את סעיפי המסמך, הפסיקה את דיוניה עם ממשלת בריטניה ושבה לארץ
ישראל.

לסיכום - "הספר הלבן" של 1922 אישר אמנם את מימוש הצהרת בלפור וקבע את
זכותם של היהודים לשבת בארצם בזכות ולא בחסד. אולם הגבלת העלייה תיצור
תקדים מסוכן לממשלות המנדט הבאות, שיחפשו תרוץ נוח לבלום את העליה.
ערביי ארץ ישראל מצידם למדו את הלקח: מאורעות דמים מהווים סיבה טובה
להפסקת העליה היהודית או להאטתה. בשנות ה - 20 וה - 30 תגבר התנגדות
הערבים למפעל הציוני בארץ ישראל. ההתנגדות תישא אופי אלים ותשפיע על
המדיניות הבריטית.
למרות הקשיים המדיניים והמשבר הכלכלי ,שפקד את הישוב בארץ, העליה לא פסקה
והישוב בארץ ישראל הלך וגדל. במחצית השניה של 1924 הגיעו לארץ. כ- 12
אלף עולים. זרם העולים לא פסק. הוא הלך והתעצם. החלה העליה הרביעית.
על חשיבותה של העליה הרביעית - העליה ההמונית הראשונה - נלמד בשיעור הבא.

הצעות דידקטיות

חומר עזר למורה: ספר הלימוד
פרק 4 עמ' 49 - 60
1. נציגי הישוב יהודי בא"י ונציגי ערביי ארץ ישראל נפגשים עם הנציב
   העליון - הדמיה
הפעילות תערך לאחר הדיון בפרק הראשון של השיעור - נציבותו של הרברט סמואל.

מהלך הפעילות:

1. הכתה תחולק לשתי קבוצות.
2. קבוצה אחת תייצג את נציגי היישוב היהודי בארץ ישראל והקבוצה השניה את
   נציגי ערביי ארץ ישראל.
3. כל קבוצה תתכונן ל"פגישת עבודה" עם הנציב הבריטי העליון הראשון -
   הרברט סמואל - שהגיע לא מכבר לארץ.
4. בפגישה תעלה כל קבוצה את בקשותיה ודרישותיה בהתאם לאינטרסים של הצד
    אותו היא מייצגת (ראה נספחים מספר 1 ומספר 2).

2. מותו של גיבור - מאמר מערכת - פעילות מסכמת לפעלו של טרומפלדור ופרשת
   תל חי.
הפעילות תערוך לאחר לימוד נושא מאורעות 1920 ופרשת תל חי (פרק 2 סעיפים א וב).

מהלך הפעילות:

התלמידים יכינו מאמר מערכת על חייו, פעלו ומותו של יוסף טרומפלדור (ראה
נספח מספר 3).

3. תשובת צ'רצ'יל לדרישות ערביי ארץ ישראל - ניתוח טקסט

הפעילות תערך לאחר הדיון בפרק 3 סעיף 1: הרקע לפירסומו של "הספר הלבן".

מהלך הפעילות:

1. התלמידים יקראו את תשובתו של צ'רצ'יל לערביי ארץ ישראל שדרשו ממנו
   לבטל את "הצהרת בלפור" ולהפסיק את העליה. התלמידים יתבקשו לעמוד על
   הרעיונות המרכזיים בתשובתו של צ'רצ'יל (ראה נספח מספר 4).
2. נקודות לדיון בכתה לאחר קריאת הטקסט. מתשובתו של צ'רצ'יל אנו למדים
כי:
א. ממשלת בריטניה תמשיך לפעול ברוח "הצהרת בלפור", דהיינו תתמוך בהמשך
    העליה ותקים את הבית הלאומי. על בסיס זה קבלה בריטניה את המנדט.
ב. הבית הלאומי בארץ ישראל עולה בקנה אחד עם זכותם ההיסטורית של היהודים.
ג. ארץ ישראל לא תהא הבית הלאומי, אלא בית לאומי בארץ ישראל. הערבים לא
   צריכים לחשוש לפגיעה במעמדם האזרחי והמדיני.
ד. הבית הלאומי יביא תועלת לכולם, כולל הערבים היושבים בארץ ישראל.

4. "הספר הלבן - לקבלו או לדחותו - דיון בכתה

הדיון ייערך במהלך לימוד פרק 3, סעיף 2 - "הספר הלבן" - תכנו ומשמעותו

מהלך הפעילות:

1. המורה יכתוב על הלוח את עיקרי סעיפי "הספר הלבן", כפי שהובאו בפרק 3,
    סעיף 2.
2. בכתה יתנהל דיון (אפשר לערוך אותו במתכונת של ישיבת הנהלת ההסתדרות
   הציונית שהתבקשה ע"י ממשלת בריטניה לאשר את המסמך). התלמידים יעלו את
   הנקודות
החיוביות שבמסמך בצד ההיבטים השליליים שבו.
3. רק לאחר הסיום, יאמר לתלמידים שההסתדרות הציונית, לאחר התלבטויות
    ארוכות, החליטה לאשר את המסמך.

נספח מספר 1

פגישת עבודה של נציגי הישוב היהודי עם הנציב הבריטי העליון - הרברט סמואל.
אתם, נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל , זומנתם לפגישת עבודה עם הנציב
הבריטי העליון שהגיע לפני ימים ספורים לארץ
אחריות כבדה מוטלת עליכם, שכן עליכם לייצג את האינטרסים של הישוב היהודי
על הצד הטוב ביותר. הכינו את טיעונכם בכתב ולאחר מכן צאו לפגישה עם
הנציב.
זיכרו: המנדט הבריטי אושר זה עתה. אתם רואים בו ההמשך טבעי של "הצהרת
בלפור"ולכן אתם מצפים מהנציב היהודי, ידידו של וייצמן, שיפעל ברוח "הצהרת
בלפור" למימוש רעיון הקמת המדינה היהודית.

נספח מספר 2

פגישת עבודה של משלחת ערביי ארץ ישראל עם הנציב הבריטי העליון - הרברט סמואל
אתם, נציגי ערביי ארץ ישראל, זומנתם לפגישת עבודה עם הנציב הבריטי העליון
שהגיע לפני ימים ספורים לארץ.
אחריות כבדה מוטלת עליכם, שכן עליכם ליצג את האינטרסים של ערביי ארץ
ישראל על הצד הטוב ביותר. הכינו את טיעונכם בכתב ולאחר מכן צאו לפגישה
עם הנציב.
זיכרו: עליכם ליצג בתקיפות את עמדותיכם בנושא "הצהרת בלפור", המשך עליית
היהודים לארץ ורכישת הקרקעות על ידם.

נספח מספר 3

זה עתה הגיע אליכם הידיעה על נפילתו של יוסף טרומפלדור בהגנה על תל חי.
עליכם להכין מאמר מערכת לעיתון. במאמר תביעו את הערכתכם לאיש ולפעלו
מימיו כקצין בצבא הצאר, עליתו לא"י, יסוד תנועת "החלוץ" ועד למותו בהגנה
על תל חי.

נספח מספר 4

תשובת צ'רצ'יל לערביי ארץ ישראל.
במרס 1921 נפגש צ'רצ'יל עם ערביי ארץ ישראל שדרשו ממנו לבטל את "הצהרת
בלפור" ולהפסיק את העליה. להלן קטעים מתשובתו של צ'רצ'יל לדרישות
הערבים.
קיראו את הטקסט שלפניכם וכתבו מהם, לדעתכם, הרעיונות המרכזיים שבו.
"אתם דורשים ממני לדחות את הצהרת בלפור ולהפסיק את הגירת היהודים לארץ
ישראל. לא בידי לעשות זאת וגם אילו היה בידי לא הייתי רוצה בכך. ממשלת
בריטניה הבטיחה ע"י מר בלפור, שתראה ברצון את הקמת הבית הלאומי ודבר זה
כרוך בעלית יהודים לארץ. הבטחת מר בלפור וממשלת בריטניה אושרה ע"י בעלות
הברית, שניצחו במלחמה. צריך לראותה אפוא כעובדה שנקבעה באופן מוחלט ע"י
הניצחון. על בסיס זה קיבלה בריטניה הגדולה את המנדט ועל בסיס זה יתגשם
המנדט...יתר על כן בטוחני שמן הראוי שיהיה ליהודים המפוזרים בעולם מרכז
לאומי ובית לאומי שבו יוכלו להתקבץ שוב. והיכן יוכל להיות הדבר, להתגשם,
אם לא בא"י, שבה קשורים הם קשר אמיץ ועמוק יותר משלושת אלפי שנה? אנוi
סבורים שהדבר הזה הוא טוב לעולם כולו ולטובת הערבים היושבים בא"י..."