יציאת מצרים ממצריים

יציאת מצריים קרתה בדור הזה גם כן : יציאת מצרים של יהודי מצריים קרתה באורח מאורגן לאחר הקמת המדינה (1948) ולאחר מערכת סיני (1956 ). כל דור צריך לראות את עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים. בעת הזאת, הסוכנות היהודית הייתה בתפקיד מרכזי כמדרבנת לעלייה, כתומכת עלייה וקליטה, וכבית חם לעולים. עליית מצרים.

אבינועם עומסי, אביה של ד"ר מירה טנצר- מרצה במדרשת אורנים, היה מפעילי המחתרת היהודית במצרים ערב הקמת מדינת ישראל. הוא חמק לישראל, כדי שלא להיאסר על ידי השלטונות.

ערב הקמת מדינת ישראל האווירה במצרים הייתה קשה מאד. האימאם של קהיר לא הפסיק להסית נגד היהודים. היו שעזבו את שכונת המגורים. אחרים עזבו את מצרים לגמרי.

שארית יהדות מצריים , שמנתה בשנת 1948 , 35000 יהודים עזבו את מצרים בסיוע הארגונים היהודים והצלב האדום הבינלאומי. רבים עזבו על סיפון ספינות לאתונה, נפולי ומרסיי, וחלקם הגיעו משם לנמל חיפה .

"אמי מספרת שהם התגוררו בשכונת יוקרה, סמוך לארמונו של המלך. הסבא – אביה של אמי - היה מנהל בנק צרפתי והיו להם דרכונים צרפתיים. הם לא היו צריכים לברוח אבל הם חמקו לשכונה שבה יהודים התגוררו", היא מספרת.

האם תבדל לחיים ארוכים חיה בישראל. האב נפטר לפני כעשר שנים. "ההורים כמעט ולא דיברו על מה שהיה במצרים. הם הגיעו לכאן ופשוט לא דיברו. הציונות שלהם הייתה ללא פשרות. זו הייתה המולדת שלהם והם שמחו להיות כאן. מה שכן קרה , אני זוכרת את זה כילדה, שבליל שבת, כשהוקרן הסרט המצרי בטלוויזיה הערבית, אסור היה להפריע להם. זה ממש החזיר אותם לשם, למצרים" מספרת מירה.

האם אמא מתגעגעת למצריים?

"לא היא לא התגעגעה. היא ביקרה פעם או פעמיים עם האחים שלה במצרים והיא הייתה בהלם מהעוני הנורא והתדרדרות החיים במצרים. היא לא זכרה זאת כך וזה באמת היכה אותה בהלם" מספרת מירה.

מירה היא גם משוררת בנוסף לעבודתה כד"ר במכללת אורנים. היא פרסמה בימים אלה שיר בעניין "יציאת המצרים" של המשפחה שלה.

ממנו אפשר ללמוד על היציאה הזאת ועל ההשפעה שלה עליה.

יְצִיאָת מִצְרַיִם הָאִינְטִימִית שֶׁלָנּוּ
דִּבַּרְתִי עִם אִמָּא שֶׁלִי/
עַל יְצִיאָת מִצְרַיִם שֶׁלָהּ/.
בֵּין הַיֶּתֶר הֵם הִשְׁאִירוּ שָׁם/
סַפּוֹת כְּבֵדוֹת מְרֻפָּדוֹת בְּגָ'קָרְד וְוִילוֹנוֹת קְטִיפָה/.
רָהִיטִים כָּאֵלֶה הָיוּ בְּוַדָאי/
גַּם בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ פָרוּק/,
לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם/.
הָעֲזִיבוֹת הָאֵלֶּה מַצְמִיתוֹת אֶת הַלֵּב/
כְּמוֹ שֶׁהָיוּ רוֹצְעִים פַּעַם אֶת אֹזֶן הָעֶבֶד/
לְמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת//.
חָלַמְתִּי חַלוֹם מְשֻׁנֶּה/:
פְּעוּלוֹת יוֹמְיוֹמִיוֹת וּפְשׁוּטוֹת/
כְּמוֹ הֲדָּחַת כֵּלִים, יִבּוּשׁ כְּבִיסָה אוֹ הַדְפָּסָה בְּמַדְפֶּסֶת לֵיזֶר/,
הִסְתָּבְּכוּ בּוֹ עַד אֵימָה/.
הַמַּכְשִׁירִים הַחֲשְׁמָלִיִים, מִפְלָצוֹת צְחוֹרוֹת/,
הָיוּ מְשֻׁבָּצִים לְאוֹרְכָּה שֶׁל דֶּרֶךְ הֲרָרִית/,
מְרֻצֶפֶת וּתְלוּלָה מְאֹד/.
נֶאֱלַצְתִּי לִזְחֹל/,
מַצְמִידָה אֶת הַגָּחוֹן לְמִרְצָפוֹת אֶבֶן/.
רָצִיתִי לַשׁוּב הַבַּיְתָה/,
זֶה שֶׁגָּדַלְתִּי בּוֹ/,
[אִמָּא עָמְדָה בַּמִּרְפֶּסֶת וְהִשְׁקִיפָה עַל מִפְרָץ חֵיפָה]/,
אֲבָל הִתְעוֹרַרְתִּי/
לִפְנֵי שֶׁהִצְלַחְתִּי.

יהדות מצריים הייתה יהדות מעורבת. היו בה יהודים ספרדים ויהודים אשכנזים. היו בה מהגרים מהמזרח התיכון שהשתקעו בה וגם כאלה שנמלטו ממזרח אירופה והתיישבו בה. זו הייתה אחת הגלויות הגדולות ביותר בקרבת ישראל.

יהודי מצריים הגיעו לישראל בסיוע הארגונים הוולונטריים השונים וכמובן הסוכנות היהודית. חלקם השתקעו במושבים שאוכלסו בעולי מצריים. אחרים השתלבו בענפי התעשייה והמקצועות החופשיים.

1956 : העברת שארית יהדות מצרים לישראל.

עם פרוץ מערכת סיני (1956 ) החלו התקפות על היהודים וצווי הגירוש עמדו באוויר. עשרים אלף יהודים, שכל הרכוש שלהם הולאם על ידי שלטונות מצרים, גורשו מחודש נובמבר 1956 ועד חודש יוני 1957.

היהודים ממצרים עזבו אותה באניות וחלקם הגיעו , באמצעות הסוכנות היהודית וארגונים וולונטריים, לישראל.

אחד המבצעים של העלאת יהודי מצרים התחולל בנמלים המצריים, פורט סעיד ופורט פואד. אריה לובה אליאב, שכיהן בשנות החמישים כעוזר למנהל המחלקה להתיישבות ואחר כך היה ממחולליו של מבצע זה שהוא אף כתב וסיפר עליו.

לובה אליאב, שהינו המייסד של ניצנה, היה האחראי על העלאת יהודי פורט סעיד ופורט פואד בזמן מערכת סיני. היה זה מבצע צבאי של ממש. היהודים הגיעו לישראל, נקלטו על ידי הסוכנות היהודית, והתערו בחברה הישראלית.

מקורות