לכבוד ט"ו בשבט

המשוררת והמלחינה נעמי שמר הייתה אולי מן הראשונות לשלב בין טקסטים יהודיים לבין טקסטים עכשווים, עבריים. היא הייתה "התחדשות יהודית". כמה משיריה, כפי שהגדירם פעם אהוד מנור ז"ל, הם שירים של נביאה. אחד משיריה המושמעים הוא שיר שנושא את השם "שירת העשבים", שמתבסס על תורת ר' נחמן מברסלב, והפך מעין המנון ט"ו בשבט-י שכזה.  

יש כמה גרסאות להיסטוריה של כתיבת הטקסט לשיר זה. ידוע שנעמי שמר הקדישה שיר זה לשלמה ניצן.

אני רואה בטקסט שלו "התחדשות יהודית" במובן זה שהוא יונק מן המסורת היהודית הקדומה שראתה בצמח, בעשב, חלק אלוה ממעל. לכן, יש לשמרו. וכן, מטקסט של אחד מגדולי החסידות, רבי נחמן מברסלב.

 

יש לכך שורשים עמוקים מאד . ידוע הסיפור על המלאך שחובט בתחתיתו של כל צמח שזה אך נבט ומורה לו: גדל.

 

סיפור זה מופיע במקורות היהודיים הקדומים והוא עבר לחסידות של ר' מנחם מנדל מקוצק , אף הוא מנצריו של הבעש"ט, ואחר כך לר' נחמן מברסלב, שגם הוא מנצריו הקרובים של ר' ישראל בעש"ט.

ר' נתן מברסלב, תלמידו המובהק ביותר של רבי נחמן מברסלב, שכתב את כל ספריו למעט, אולי, ספרו "תורת המידות" שנכתב בנערותו המוקדמת של רבי נחמן, מספר כך (שיחות הר"ן, שיחות רבי נחמן, פרק קס"ג)

 

סִפֵּר לִי אִישׁ אֶחָד מִזְּלַאטִיפָּאלִי

שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּזְלַאטִיפָּאלִי

פַּעַם אַחַת בַּקַּיִץ הִתְפַּלֵּל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בַּבּקֶר הַשְׁכֵּם

וְאַחַר כָּךְ שָׁלַח אֶת בִּתּוֹ הַיַּלְדָּה שָׂרָה. תִּחְיֶה וְקָרְאָה אוֹתוֹ

וּבָא לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

לֵךְ עִמִּי לְטַיֵּל

וְהָלַךְ עִמּוֹ חוּץ לָעִיר וְהָלַךְ בֵּין הָעֲשָׂבִים

עָנָה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר.

אִם הָיִיתָ זוֹכֶה לִשְׁמעַ אֶת קוֹל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל הָעֲשָׂבִים, אֵיךְ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב אוֹמֵר שִׁירָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי פְּנִיָּה וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְאֵינָם מְצַפִּים לְשׁוּם תַּשְׁלוּם גְּמוּל, כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם

וְטוֹב מְאד בֵּינֵיהֶם לַעֲבד אֶת ה' בְּיִרְאָה

אַחַר כָּךְ הָלְכוּ יוֹתֵר וּבָאוּ סָמוּךְ לְהַר אֶחָד שֶׁהָיָה שָׁם סָמוּךְ לְהָעִיר

וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַה זּאת

וְהֵשִׁיב לוֹ, וְסִפֵּר לוֹ עִנְיַן אוֹתוֹ הַהר

וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לְשָׁם

וְנִכְנְסוּ לְשָׁם וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ לְשָׁם לא נִרְאוּ לַחוּץ כְּלָל

כִּי הָהָר הַנַּ"ל הָיָה חָלוּל בְּתוֹכוֹ וְעָמק קְצָת בְּתוֹכוֹ

וְנִכְנַס לְשָׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ הַנַּ"ל

וְיָשַׁב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שָׁם עַל הָאָרֶץ

וְלָקַח מִבֵּית יָד שֶׁלּוֹ סֵפֶר "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן", וְהִתְחִיל לוֹמַר

וּבָכָה מְאד מְאד וְהָיָה אוֹמֵר לְהַלָּן מִדַּף לְדַף וּבָכָה הַרְבֵּה מְאד מְאד בְּלִי הֶפְסֵק

וְהָאִישׁ עָמַד אֶצְלוֹ וְהֶחֱזִיק הַצּוּבֶּיךְ [בֵּית קִבּוּל הַמִּקְטֶרֶת] שֶׁלּוֹ

וְעָמַד מִשְׁתּוֹמֵם

וְרָאָה בְּכִיָּתוֹ הַגְּדוֹלָה מְאד וְשָׁהָה זְמַן. הַרְבֵּה בָּזֶה

וְכַאֲשֶׁר פָּסַק לִבְכּוֹת צִוָּה עַל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסְתַּכֵּל בַּחוּץ הֵיכָן הַיּוֹם עוֹמֵד

וְיָצָא וְרָאָה שֶׁכְּבָר פָּנָה הַיּוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה לִשְׁקעַ

וְכָל כָּךְ הִתְמַהְמַהּ בִּבְכִיָּתוֹ קָרוֹב לְיוֹם שָׁלֵם בַּקַּיִץ בְּלִי הֶפְסֵק

אַחַר כָּךְ צִוָּה לוֹ לְהוֹצִיא אֵשׁ וְעִשֵּׁן הַלּוּלְקֶע [מִקְטֶרֶת]

וְיָשַׁב מְעַט

וְיָצְאוּ לַחוּץ

וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה מְאד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו

אַךְ אֲנִי עַכְשָׁו בְּיֶדְכֶם

וְאַתֶּם וְרַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף

אִם תִּרְצוּ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִכֶּם צַדִּיקִים כָּמוֹנִי בְּעַצְמִי

 

הטקסט הזה הובא, בעת שנתבקשה נעמי שמר לכתוב מילים ומוסיקה לפתיחת ההצגה "מסעות בנימין השלישי" ( מאת מנדלי מוכר ספרים בן המאה העשרים ) . ההצגה לא הצליחה במיוחד אבל השיר קנה לעצמו קהל מעריצים שהתחבר אליו מכל גווני האוכלוסיה.

אני, באופן אישי, יודע שחסידי ברסלב שרים את הניגון של נעמי שמר על פי מילותיה ומספרים את הסיפור של ר' נתן. זה נעשה בסעודה שלישית בשבת ואף באירועים נוספים.

 

לניגון המיוחד הזה , שיצרה נעמי שמר על בסיס כתבי ר' נחמן מברסלב, יש השפעה רבה על המחשבה כי ממנו את למד שכל עשב ועשב יש לו יחוד, וחובה על האדם, ועל המנהיג את עצמו ברוח היהדות, להיות רגיש ליצירי האל החל בעשב ועד לאדם.

 

חג שמח מאד

 

מילות השיר באתר פיוט