מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלהֵינוּ מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחְלָה וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם וִיעַטְרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם איבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: וְנאמַר אָמֵן

• • •

את הטקסט המוכר היום לכולנו חיבר הרב הצבאי הראשי שלמה גורן בימיה האחרונים של מלחמת סיני (מבצע קדש), בנובמבר 1956, והיא פורסמה לראשונה בעמוד האחרון של עיתון הצופה.

זו אינה התפילה היחידה או הראשונה לשלום חיילי צה"ל שחוברה, אך התפילה הזו השתרשה ונאמרת באותו נוסח (בשינויים קלים) עד היום, בבתי כנסת ובטקסים, בערבי שבת ובכל זמן של מלחמה או מתיחות בטחונית.

ההיסטוריון יואל רפל העיר באחד ממאמריו ("מקור ראשון" י"ז אלול תשע"ד, 12.9.2014) שהברכה הזו ממשיכה מסורת ארוכה של ברכות עבריות לחיילים, חלקן אפילו לחיילים לא יהודים, שנכתבו מסוף המאה ה-18' ואילך.

עם זאת, היא ייחודית בכך שהחל משנת 1967 נכללה בסידורים רבים והיא נאמרת, כמעט בלי יוצאים מהכלל, בכל בתי הכנסת של הציונות הדתית ואף בחלק מבתי הכנסת החרדיים. במהלך השנים היא נכללה בהדפסות רבות של סידור התפילה החרדי-ספרדי, בהשפעת הרב עובדיה יוסף שהקפיד על כך.

ישנו נוסח אחר, שכתב הרב מנחם מנדל גפנר, ומקובל בבתי כנסת של קהילות חרדיות לא-ציוניות. נוסח זה אינו מזכיר את חיילי צה"ל אלא את "העומדים במערכה נגד שונאי ישראל".

ישנה גם תוספת לשלום השבויים והנעדרים, שכתב הרב גורן בתקופת מלחמת יום הכיפורים וחשף בנו רמי גורן באוקטובר 2023:

”וּמִי מֵהֶם שֶׁנָּפַל בַּשְּׁבִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְיִתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם, וְיוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, וְיִּקְרָא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים יִפְקַח קוֹחַ, וִישִׁיבֵם לְבָתֵּיהֶם בְּשָׁלוֹם בִּמְהֵרָה, אָמֵן”.