לאה לוינסון, בת ה- 20 , חניכה של המכינה הקדם צבאית "קול עמי", הגיעה למכינה מהעיר אנקרידג' שבאלסקה  ונחשבת לאחת המובילות שבין המשתתפות במכינה. חלומה היה להיות חיילת ביחידת צבאית להפעלה של כלבים קרביים, עוקץ

סיפורה של לאה לוינסון כמו נלקח מספרי אגדות שהתגשמו.

"באתי להצטרף לצבא לפני חמישה חודשים דרך מח"ל.  ושם איפשרו לי להשתתף במשך חודש במכינה והמכינה הייתה "ברק קול עמי". באותה מכינה החלטתי שהשתתפות במכינה מאד חשובה ורציתי להיות חלק ממנה" היא אומרת

"לא ידעתי מה אני רוצה לעשות בצבא, והחלטתי להכיר את ישראל , ולעשות מסלול ארוך יותר של מכינת קול עמי. רציתי ללמוד עברית"

איך היא הגיעה לכאן?

"אמא שלי מנברסקה ואבא שלי מבוסטון. גדלתי על אי באלסקה. 8000 אנשים. אנחנו היינו היהודים היחידים כשהגענו. הורי רצו לתת לנו – ולשני אחי – חינוך יהודי. באנו לישראל כל כמה שנים ולמדנו עברית כי זה בית מאד ציוני. בילינו הרבה זמן בישראל". וכעת אנו בעיר הגדולה של אלסקה, אנקרידג'"

בני המשפחה מגיעים לישראל ומשרתים בצה"ל

"אחי עשה צבא לפני וסיים לפני שנתיים. משפחתי ביקרה אותו במבצע צוק איתן כשאני הייתי בת שבע עשרה רציתי להתגייס  לצה"ל. כיהודייה זו אחריות מצדי להיות חלק מהעם היהודי. אם אני רוצה שילדי יגורו כאן אני רוצה להיות שותפה בהגנה על הארץ"

אביה פסיכיאטר (הוא עובד בבתי החולים ) ואמא שלה הייתה תרפיסטית . אחיה הצעיר הוא בן 13 והוא גר בבית ההורים. האח הגדול, ששרת בצה"ל, לומד בארה"ב, במדינת בוושינגטון

"מה אני רוצה לעשות בצה"ל ? רוצה להיות לוחמת בעוקץ, יחידה של כלבים קרביים. זה החלום שלי.  אני רוצה לאמן כלבים. חשוב שאדע עברית לצורך כך . ב"קול עמי" יש לי שעורי אולפן עם מורה בקיבוץ וגם ישראלים בחבורה שלנו ומחוץ לכיתה מסייעים לי בלימוד עברית. העברית – שלי, אחרי  חמישה חודשים, טובה יחסית כי אני מאד מתאמצת".

"איך אני חייה כאן, במכינה ובחברה הישראלית? יש לי משפחה מאמצת. הישראלים מאד נחמדים והם דואגים שיהיה לי מקום לי להיות. אין לי משפחה כאן. אני לא מכירה אנשים כאן. קול עמי זו המשפחה שלי והיא כל הקהילה שלי. זו הקהילה הטובה  ביותר שתוכל לבקש. והם מאד קרובים. אמא שלי ביקרה לפני כמה שבועות. לפני שאמא שלי שבה לאלסקה לא ידעתי איך אחוש וחשתי כמו בבית כשהיא עזבה כי היו מסביבי חברים שהם משפחה".

"באתי לישראל בלי להכיר את ישראל והסיבה להכיר מכינה ולהכיר את כל הצדדים וללכת הצבא.זו זכות גדולה. המכינה נתנה לי את הניסיון שרציתי : טיול, לראות את הצדדים החברתיים השונים בישראל, את כל הימין והשמאל, היהודים והערבים, כל מי ששותף של הקונפליקט, יו"ש, ארגונים שונים, והערכתי את העובדה שנחשפתי לכל צדדיה של מדינת ישראל ולא כל אחד זוכה לכך, אף לא אזרחי המדינה"