בית לחם אנדלה (29) , יהודייה מאוקראינה. גרה בחרקוב, ושותפה לפרוייקט מניינים מיסודה של הסוכנות היהודית. הסיפור שלה הוא סיפור יהודי מרתק.
הסיפור שלה החל לפני עשר שנים כשהגיעה לישראל במסגרת תכנית "תגלית" מאוקראינה. "עבורי זה היה וואואו ...כי חלמתי על ירושלים. כשהגעתי למשטרת הגבולות בישראל והשוטרת היהודית ממוצא אתיופית בחנה את הדרכון שלי היא התקשתה להאמין שאני יהודיה ממוצא אתיופי שמתגוררת באוקראינה ואף נולדה באוקראינה".
אבל זה לא כל הסיפור.
הוריה הגיעו מאתיופיה לאוקראינה לחילופי סטודנטים. הם לא הכירו זה את זה ולא ידעו שהם יהודים. האב הגיע לבלגורוד, שליד חרקוב והאם הגיעה לחרקוב. .
"אבי הכיר את אמי בחרקוב והם החלו להיפגש וגילו ששניהם יהודיים. אבי מאדיס אבבה ואמי מכפר בשם גוואציון. הם היו סטודנטים לרפואה ומכאן התגלגל הסיפור של הקמת המשפחה שלי".
"אבי הוא רופא ואמי וטרינרית. שניהם רופאים. אני נולדתי באוקראינה בשנה השנייה לנישואיהם. גדלתי בבית ספר יהודי ( בית לובביץ, אבנר לבייב סקול בחרקוב ). גדלתי באווירה יהודית".
"אחר כך הלכתי ללמוד רפואה והפכתי לרופאת שניים ומדריכת סוכנות. במקביל לכל אלה אני זמרת ואני עובדת עם חברת הקלטות אוקראינית. אני כותבת מילים ולחן וגם מבצעת. אני כותבת מילים ומוסיקה וזה בעיקר ברוסית אוקראינית".
"כאמנית , יוצרת וזמרת, השתתפתי ב"דה וויס" האוקראיני ובהופעה של ירחון האופנה "ווג" באוקראינה. באתי לשיר את שירי עם הקבוצה המוסיקלית שלי. שרתי מתוך האלבום שלי שנסב כולו סביב אהבה, תשוקה, מוטיבציה, השראה".
"מי האייקונים שלי להשראה? ביונסה, דה אינטרנט (להקה), וויטני יוסטון, ואני אוהבת ללכת לאורם מבחינה יצירתית".
את בית לחם אנדלה פגשנו בסמינר "מניינים" שהתקיים בירושלים. היא הייתה עם חבריה מארצות שונות בסמינר שמתקיים בישראל. הקודמים התקיימו באירופה.
"מה אני מוצאת בתכנית ? צרפו אותי לקבוצה של אנשים בעלי רקע שונה. הגישה הזאת, פותחת ערוצים חדשים, ערוצי חשיבה חדשים, המוח גדל, השכל מתחדד ואתה לומד הרבה על החיים, על היהדות שלך, על הדרך שבה בחרת; אתה הופך רגיש יותר לעצמך, לבני הקהילה שלך, כיון שאתה מגלה תחומים שהינם רגישים מאד".
"סמינר "מניינים" נותן המון דברים ולא אחד או שניים. אתה יוצא ממנו עם הרבה מאד תובנות. ועם אנושיות. אני רוצה להשתמש עם הכלים שקיבלתי בסמינר בחיי היום יום ולשאוף לענווה גדולה יותר. אני ענווה, כי גדלתי באווירה יהודית דתית, אבל כאן אני מקבלת את היכולת להיות גם רגישה".
"אני אמנית שכותבת על החיים ויכול להיות שאכתוב על מה שאני קולטת כאן בסמינר "מניינים" כדי להבין אנשים שונים ממני, מקהילות אחרות".
"עוד דבר שלמדתי בסמינר "מניינים" הוא שהזמן הוא הדבר החשוב ביותר שיש לנו ויש לנצלו כדי להתפתח וברור שמה שאתה נותן לקבוצה זה מה שאתה מקבל"
0
