עומר שוקרי עליאן (23) , יליד בית צפפה בירושלים, בוגר בית הספר בבית צפפא,  הוא האחראי על תכנית נט@ בירושלים. והוא אף מרחיב את פעילות נט@ע למזרח ירושלים.

מה זה נטע@

תכנית נטע@ הינה ארגון נוער טכנולוגי הפועל לעידוד מצוינות טכנולוגית ומנהיגות חברתית לילדים ובני נוער בכיתות ד'-יב'. במהלך תקופת הלימודים רוכשים החניכים ידע עיוני ומעשי בתחום של תכנות, קוד, עיצוב גרפי, דיגיטל, טכנאות מחשבים, רשתות, בניית אתרי אינטרנט, פיתוח אפליקציות ועוד.

מסלול נטע@ ג'וניור מיועד לתלמידים בכיתות ד'-ח' ומסלול נטע@ בוגרים מיועד לתלמידי כיתות ט'-י"ב. עם כניסתם למסלול הבוגרים, משתלבים החניכים במסלולי התנסות והתנדבות שונים הכוללים מסלול מדצ"ים (הדרכה צעירה), מסלול FIXIT (הפעלת מעבדות מחשבים קהילתיות) או מסלול יזמות חברתית.
תכנית הלימודים בת חמש עשרה השנים מתבססת על תכנים טכנולוגיים מתקדמים של חברות הייטק מובילות כגון סיסקו, מיקרוסופט, גוגל, אינטל, Wix ועוד. בציר החברתי, נהנים החניכים ממחנות קיץ, טיולים, האקאתונים טכנולוגיים, סיורים בחברות הייטק.

התכנית מקנה לבני הנוער מיומנויות אישיות ומקצועיות ופותחת צוהר להזדמנויות חדשות בתחומי התעסוקה וההשכלה ולניידות חברתית וכלכלית, בין היתר על ידי שיפור האנגלית, פיתוח יכולות ללמידה עצמית, חיזוק הביטחון העצמי ורקורד של עשייה.

התכנית הינה התכנית הרב שנתית היחידה בארץ המשותפת לנוער מוסלמי, יהודי ונוצרי, ופועלת בלמעלה מעשרים ישובים שונים בארץ

כשאני פוגש את עומר שוקרי עליאן הוא מספר לי על הימים שכפרו , בית צפפה היה כפר חצוי בין מזרח ירושלים הירדנית למערב ירושלים הישראלית. "המשפחה שלנו הייתה בקונפליקט : אבי ודודו חיו בישראל ואחיו בממלכה ההאשמית של ירדן. : מי שהתגורר בישראל באותה עת גר תחת שלטון צבאי מרבית הזמן ,הדברעורר שנאה במיוחד כלפי מדינת ישראל והצבא הישראלי אבל גם קנאה בין אלה שחיו במזרח לאלה שחיו במערב. השנאה הגדולה ביותר הייתה אז כלפי מדינת ישראל שהואשמה בחציית בית צפפה" הוא מספר.

"אתה יכול לראות עד עצם היום הזה את ההבדלים בין ילד שגדל בבית צפפה של מערב ירושלים למזרחה".

והוא לא וויתר על הקדמה

הצטרפות לתכנית

"אני גדלתי בבית צפפה בבית שישב במערב ירושלים, על קו הגבול. אבא שלי היה אסיר בטחוני שהשתחרר. וכשהגיע הזמן שאתחיל להתקדם הוא עודד אותי להתקדם לעבר המחר, אל העתיד, שמצוי בבתי הספר במערבה של ירושלים" מספר עומר.

"כשאמרתי, לפני עשור שנים, כשהציגו בפני את התכנית נט@ , ושאני הולך לתכנית אמרו לי בכפר שאני הולך עם האוייב.  אם אתה הולך להתפרנס אצל היהודים זה לגיטימי אבל כל שאר הפעולות הינן מורכבות מבחינת מי שמתגורר בבית צפפה. כשהגיע המדריך של נט@, שלומי לוין, לבית הספר שלנו וסיפר על טכנולוגיה זה הלהיב את הילדים. הובהר שזה יהיה מעורב – יהודים וערבים- אבל נרשמו רק 18 צעירים. כשהתחלנו את התהליך של הלימודים היו 12 יהודים ו 12 ערבים. ואחרי שלושה חודשים נשארתי ערבי יחידי כי כל 11 הערבים עזבו. היה עוד אחד שהגיע לטיולים של נט@ אבל לא לשיעורים. הילדים הערבים עזבו כי הם היו מבודדים בקהילה. היו שאמרו לי שהחבר'ה היהודים לא יאמצו אותנו".

"הלכתי להתייעץ עם אבא שלי. והוא אמר לי : אם זה מה שאתה רוצה ומאמין בו תלך עד הסוף. אתה תזכה בחברים חדשים, הגישה שלך תפתח לך אופקים חדשים לעולמות שאינך מכיר, הטכנולוגיה היא העתיד ולכן כדאי שתצטרף לגל הזה. וצריך לזכור שהייתי בחור ערבי יחידי בקורס של נט@ שלא ידע מילה בשפה העברית!  הייתי יושב חמש שעות בקורס ולא מבין מילה. ואז הייתי חוזר הביתה ויושב עם אבא שלי, שלמד באורט ליד האוניברסיטה, וידע עברית על בורייה. הוא היה המתורגמן שלי. בתום השנה השנייה כבר הייתי בעל ידע רב יותר הן בעברית והן בטכנולוגיה שלימדו בכיתה" הוא מספר.

ההשתתפות שינתה את העולם של עומר.

חברות עם תקווה

"הכרתי חברים חדשים. אחד מהם, חייל שנפגע מדקירה של סכין, שהיה "שונא ערבים מושבע" בעקבות כך וציין בפני כי הוא אוהב רק אחד, אותי. וחברים נוספים מכל גווני החברה הישראלית הצטרפו לחברים שלי".

הוא התקדם בהשתלמויות של נט@ ואף הגיע לתפקידי ריכוז וניהול.

" היום יש לנו, נט@ בירושלים, וגם פעילות עם עירית ירושלים על מנת לבסס מסלול לתלמידי תיכון שילמדו 15 יחידות מחשבים בתעודת הבגרות, הנדסת תכנה ועוד" הוא מספר.

הוא למד, במשך השנים הללו, הנדסה תכנה, אבל בעיקר השתלם בעבודה מעשית.

"במציאות של היום אני עובד כרכז של נט@ בירושלים ואני עושה צעדים משמעותיים בחדירה של "נט@ למזרח ירושלים. התחלתי לעבוד עם צעירים בשכונות מסויימות במזרח ירושלים".

"נוצרים מפגשים משותפים שבצעדים הראשונים אינם קלים משום שלכל צד יש משקעים. וכשהם נפגשים פעם ופעמיים ושלוש...אתה רואה את השינוי שחל בהם וזה מחמם את הלב לראות שטכנולוגיה מקרבת בין רחוקים ומייצרת סובלנות וחיים משותפים".

"אנו מנסים ליצור חיבורים באמצעות הטכנולוגיה והספורט כדי ליצור אצל המצטרפים רצון להישאר. בשנה הראשונה העירוב בין שתי האוכלוסיות הוא מהוסס אבל אחרי שנה אתה רואה איך הקבוצות מתחברות וזה מעודד".

"אני והחניכים עושים דרך לא פשוטה ואני יכול לומר שאנו, בנט@, נאבקים על כל חניך שמצטרף ומקווים שעוד ועוד חניכים יגיעו וזה ישנה את התפישות של כל הצדדים ויצור מחויבות לדרכים חיוביות באמצעות הטכנולוגיה" הוא אומר.