א ׁ )*הפוסט של לבונה(
אני עוד שבועיים וקצת מהטיסה למחנה הקיץ. הראש בעננים, הלב מפמפם, ורק המחשבה שלא אראה את החברים כל כך הרבה זמן עושה בליבי תחושה של חלחלה.
תהיות רבות עולות מה יהיה כשאחזור ? האם אחזור שונה ? מבולבלת ? או בעצם שלווה ? כמה טעויות אעשה בדרך או בכלל ? מה אשכח להביא למחנה ואצטרך לקנות ,על הדרך"? הימורים עם חברים מי יאחר לשדה קודם והבטחה אחת קטנה לעצמי שעם מסקנה אחת חשובה אני חייבת לחזור - מסקנה שתשנה בי משהו
לראות ׳׳דת׳׳ חדשה , לראות כיצד מקדשים את הקב׳׳ה בכוונה אמיתית ואהבה שמגיעה מהקצה השני של העולם עד אותו כותל מערבי שנמצא אצלנו , במדינת ישראל.
ושאלות נוספות עולות : האם התרבות כל כך שונה ? חוץ מהאנגלית , יש עוד שפה שאפשר לדבר בה ? אולי בפנטומימה ואולי בשירים ?
מה שבטוח את העבודה עושים במילה אחת : באהבה.
זה מה שאני מאחלת לעצמי לזכור לאורך כל הדרך.
שבועים וחצי ממחנה פוקונוס, פנסיבלניה, ארה"ב.
==
לבונה טויטו שליחת מחנות קיץ 2018
0
