וורה קופילוב-אלברז (76 ), שנולדה בשיאה של מלחמת העולם השנייה סמוך לעיר הסובייטית לנינגרד הנצורה על ידי הנאצים, וחיה מרבית חייה הבוגרים עם אבי בנה, לב ארנסטו אלברז, באי קובה, ידעה שהיא תעלה לישראל, בפרק מסוים של חייה, אבל לא יכלה לתאר לעצמה כמה ירגש אותה המפגש עם המורשת היהודית במחילות הכותל המערבי, ביחד עם ניצולי שואה נוספים מכל רחבי הארץ, שארגנו ערב יום הכיפורים התשע"ט, הקרן לניצולי שואה ותכנית "בוחרים מחר לעד" מיסודה של הסוכנות היהודית.

אין זו הפעם הראשונה שהיא ביקרה בכותל המערבי אבל זו הפעם הראשונה שהיא הגיעה למחילות הכותל המערבי "אמרתי למדריכות המקסימות שליוו אותנו שבעת שאני צופה בבנייה הכל כך מורכבת של חומות בית המקדש, במחילות הכותל המערבי, אני נדהמת לגלות שהכל נבנה, לפני אלפיים שנה, עבורנו היהודים, ואם נהיה יחד - נהייה חזקים. אסור לנו לעמוד לבד כי לבד אנחנו "אפס"" היא אומרת.

סיפורה של ורה, מתורגמנית מדינית מרוסית לספרדית ומספרדית לרוסית, שסיימה את לימודי השפות באוניברסיטת לנינגרד (היום – פטרבורג), וחיה היום בבאר שבע, נשמע כמו לקוח מסרט.

היא נולדה בחודש אפריל 1942 בסמוך עיר הסובייטית לנינגרד שהייתה תחת מצור גרמני כבד ביותר. הורי ואחותה, הבוגרת ממנה, ברחו לעיר קרובה על מנת שהאם תוכל ללדת אותה. שם, באותה העיר, וולוגדה, דרומית ללנינגרד, היא נולדה ושהתה שנתיים ימים. את האב גייסו לצי הסובייטי ואמה ואחותה שמרו על התינוקת הקטנה שעברה בעיות רפואיות לא מעטות בשל מחסור המזון. המשפחה שבה ללנינגרד בשנת 1944  .

בסיום המלחמה היא התגוררה בלנינגרד ולאחר שבגרה וסיימה את בית הספר התיכון היא נרשמה ללמוד שפות באוניברסיטה של לנינגרד, שם הכירה סטודנט קובני לשפות, והתפתח סיפור אהבה. "נישאנו בלנינגרד ומשם נסענו להינשא בקובה. החלטנו להתגורר בקובה, שם הייתה גם העבודה שלי כמתורגמנית מרוסית לספרדית ומספרדית לרוסית. התגוררתי שם שלושים שנה – עם תקופה של חמש שנים שהסובייטים לא התירו לי לשוב לקובה, כשהייתי בחופשה אצל בני המשפחה בבריה"מ -  ועליתי למדינת ישראל בשנת 1996, כמה חודשים לאחר עליית בני".

"תמיד חייתי, גם בלנינגרד וגם בהבאנה קובה, כפליטה. ובשבילי לעלות לישראל זה להשלים מעגל : לעלות לארץ ישראל, בדיוק מאה שנים, לאחר עליית הסבתא רבא שלי, והסבתא של אבי ז"ל, לישראל.  ולהיות כאן, בישראל, במחילות של הכותל המערבי, זה ממש משהו מיוחד עבורי וחוויה יוצאת דופן" היא אומרת.

החוויה המרגשת שעברה על וורה עברה על כל המשתתפים ובהן גם ליהי שפירא (25 ), המשתתפת, זו השנה השנייה, בתכנית "בוחרים מחר לעד".ליהי הגיעה לטיול שערכה הקרן לניצולי השואה ביחד עם משתתפי תכנית "בוחרים מחר לעד" שמלווים ניצולי שואה מכל רחבי הארץ.

"יצאנו לערוך סיור מודרך במנהרות הכותל, ואחרי זה תכננו זמן חופשי כדי שהניצולים יוכלו ללכת ולהניח פתק בכותל, ואחר כך נלך לאכול עימם – יחד – ארוחת ערב, וכך נגיע לערב יום הכיפורים. זו תקופה עמוסה בכותל המערבי אבל זו פעילות משמעותית מאד לניצולים כיף כי מרבית הניצולים לא היו מגיעים לכותל המערבי לבד כיון שלא תמיד יש למשפחה שלהם זמן ללכת עימם לכותל המערבי" אומרת ליהי.

ליהי שפירא מקיימת את הפעילות בזמן הלימודים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. היא לומדת מדעי המדינה ומשתתפת עם חבריה בתכנית "בוחרים מחר לעד". "הקבוצה שלנו- "בוחרים מחר לעד"- מלווה ניצולי שואה. כל אחד מאתנו מלווה ניצול שואה אחד במהלך השנה ובנוסף יש לנו מפגשים של הקבוצה על מנת לעבד וללמוד לקחים נדרשים מן המפגשים שלנו עם הניצולים. זו הדרך שלנו ללמוד ולהצליח במפגשים" היא אומרת.

"מה אני חווה במהלך הפעילות שלי ? היה לי סבא שהיה ניצול שואה. הוא נפטר. ואף פעם זה לא פשוט רגשית ללוות ניצול שואה וגם הפעם זו חוויה דומה הגם שהיא מרוממת רוח" היא  אומרת

==

"בוחרים מחר" נוסדה על ידי אגף הצעירים בסוכנות היהודית במטרה לעודד  השארת צעירים מובילים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל, באמצעות גיבוש קבוצות סטודנטים מובילים, עידוד למעורבות קהילתית, מתן הכשרה, כלים וליווי אישי וקבוצתי.
התוכנית מאפשרת לסטודנטים הלומדים וחיים באזורי הפריפריה, להשתלב בתכנית הכשרה ייחודית, לרכוש כלים ליזמות חברתית וליצור רשתות קהילתיות ביישוביהם.
במהלך השתתפותם בתכנית, יוזמים הסטודנטים ומפעילים מגוון פרויקטים חברתיים המיטיבים עם קהילותיהם המורחבות ומספקים מענה למגוון צרכים מקומיים וארציים.
"בוחרים מחר לעד" החלה את פעילותה בשנת תשע"ה, במטרה לספק מענה הולם לצרכיה הייחודיים של אוכלוסיית ניצולי השואה, תוך התמקדות באזורי הפריפריה הגיאוגרפית - חברתית בישראל.
"בוחרים מחר לעד", שמה דגש על גיבוש קבוצת סטודנטים פעילים היוצרים חיבורים אישיים וקהילתיים עם ניצולי השואה ומסייעים בהפגת הבדידות ובמיצוי הזכויות הפיננסיות המגיעות להם.
התכנית מאפשרת בניית קהילה בין דורית חזקה ויציבה המספקת מענה לטיפול בצרכים המשמעותיים של ניצולי השואה.
בעזרת הכלים ותשתית התמיכה שמספקת להם "בוחרים מחר לעד", הסטודנטים לוקחים חלק פעיל ומרכזי ביצירת תנאי חיים טובים יותר עבור אלה שאינם מסוגלים לכך בעצמם.