הויולן היהודי-בריטי אריק סרגון (91) זוכר את טקס ההכתרה של מלכת בריטניה אליזבת השנייה, שעלתה לכס המלוכה ב- 6 בפברואר 1952, כי הוא הופיע בחלק האחורי של תזמורת הבי.בי.סי, שאליה התקבל, לאחר סיום לימודיו בקולג' המלכותי למוסיקה של בריטניה, ועדיין לא אפשרו לו להופיע. מאז הופיע 43 שנים ברציפות כויולן של התזמורת, בתפקידים שונים, והשלים 43 הופעות בנשף השנתי של תזמורת הבי.בי.סי, .Proms
לא צריך ללחוץ עליו כדי שיספר שהשתתף בתזמורת ההקלטות של להקת "החיפושיות", אריק קלפטון, תום ג'ונס גוני דנקווארת, לולו, ואמני פופ מפורסמים אחרים, כויולן מקצועי.
פגשנו אותו, כמה ימים לאחר שעלה לישראל, כדי להתאחד עם המשפחה שלו בישראל, נכדיו, וניניו, משתי בנותיו שעלו לישראל לפניו. "באתי להיות עם המשפחה שלי ואני מתכוון להמשיך לנגן עם הרכבים קלאסיים ככל שאוכל" הוא מספר.
עם עלייתו לישראל נרשמה תכונה רבה סביב עלייתו שהרי מדובר בנגן ויולה שניגן תחת שרביטם של טובי המנצחים בעולם, שלמד ברויאל קולג' היוקרתי ביחד עם המנצח סיר קולין דייויס, וזכה לנגן עם הסולנים הידועים והאיכותיים ביותר בעולם המוסיקה הקלאסית של המאה העשרים. כמעט חצי מאה שלמה הוא ניגן עימם.
כשמלאו לו 90 שנה, לפני שעלה לישראל, התקיים בלונדון קונצרט פרידה ממנו. הוא ניגן יצירות לויולה ובהם : ברליוז, הרולד באיטליה ; ורדי, אוברטורה מתוך כוחו של גורל; צ'ייקובסקי קפריציו איטלקי; שטראוס קטע מתוך ולס מספר 1 . הקונצרט התקיים בכנסיית סט. ג'יימס בפדינגטון. כיאה למי שנחשב "בוגר" של תזמורת הבי.בי.סי היוקרתית, שניגן 43 פעמים בנשף השנתי של בריטניה, הוא זכה לכבוד גדול והזכירו לכל אוהדי המוסיקה הקלסית בבריטניה כי הוא חבר בתזמורת הוויטהול לאורך תקופה ארוכה וניגן עמה רפרטואר מגוון.
"ומדוע לא עליתי עד היום ? כי הייתי עסוק מאד וניגנתי בארבע תזמורות שונות בבריטניה" הוא אומר.
אבל לפני שמדברים על כך – יש לספר את הסיפור של האיש שחצה עולם כדי להגשים חלום
ילדות בהודוכשמדברים עמו מבחינים במבטא ההודי הכבד שלו. הוא מדבר אנגלית עם מבטא הודי.
הוא נולד בבומביי, הודו, להורים מזרחיים – אמו ממוצא עיראקי ואביו ממוצא יהודי קוצ'יני. "אבי, שהיה יהודי קוצ'יני, הגיע להתפלל בבית כנסת ברובע של בומביי ואמר לחברו שהוא יישא לאשה את הבחורה הראשונה שתצא מבית הכנסת. זו הייתה אמי שהסכימה להנשא לאבי אף שהיה קוצ'יני. היא הייתה, במונחים של אותם ימים, מהפכנית באורחותיה. היא לא חששה להגשים את הרצונות שלה, והם הקימו משפחה למופת, נולדו להם שלושה ילדים, אני ושתי אחיותי" הוא מספר.
"אבי היה בעל שמיעה מוסיקלית טובה מאד והוא ניגן פסנתר משמיעה. הוא עבד לפרנסתו בבית מסחר לטקסטיל וברגע מסויים בחייו החליט ללמוד עריכת דין והשלים את הלימודים שלו ואף קיבל רשיון לעבוד כעורך דין והוא היה עורך דין של השכבות החלשות וחסרות היכולת, שהושפלו ונוצלו, בהודו. וכך קרה שאבי לא הפך למליונר אף שהיה אדם חכם מאד ובעל יכולות טובות מאד" הוא אומר.
"איך התחלתי לנגן בכלי קשת ? הייתי בן שבע שנים, הלכנו ברחוב וראיתי באחת החנויות כינור. הוא קפץ על כך, כי הוא היה מוסיקאי טבעי, והוא קנה לי כינור. התחלתי לנגן בגיל 7 שנים. אבי היה המורה הראשון שלימד אותי לנגן. באותה עת, הגיע לבומבי בית ספר בלגי למוסיקה והוא אימץ אותי ולימד אותי בחינם. כל מסלולי הלימוד היו בחינם, כי לא יכולנו לממן לימודי מוסיקה. אני למדתי מוסיקה עד גיל 17 והגעתי לרמה גבוהה שאיפשרה לי להגיש מועמדויות לקולג' מוסיקלי באחת מערי האמפריה הבריטית, שהייתה אז בסוף ימיה בהודו, שזכתה לעצמאות בשנת 1948".
"לפני שעזבתי הופעתי בקונצרט עם קטע מתוך רונדו קפריציוזו של קאמיל סן סאנס. כשהגעתי ללונדון קיבלתי מלגה לרויאל קולג'. הייתי בלונדון עם אחותי, שהייתה כנרת טובה מאד. לצערי, היא נפטרה לפני שבוע בישראל, וישבנו עליה "שבעה", וחלמתי להתקבל לרויאל קולג' של לונדון. הגשתי את הבקשה שלי לקולג' אבל התברר לי שבעצם אני הייתי האחרון להתקבל לקולג' והתנו את קבלתי ללימודים שאלמד ואנגן על ויולה, כינור רחב גדול וכבד יותר".
לימודים עם סיר קולין דייויס"למדתי ברויאל קולג' היוקרתי של לונדון במשך שלוש שנים. למד עם סר קולין דייויד שהיה נגן קלרניט. כשסיימתי את לימודי הקולג' לא היה לי מה לעשות, כי שלחתי קורות חיים, ולא קיבלתי זימון לאודישן. עבדתי בהדבקת בולים על מעטפות דואר מלכותי במשך שלושה חודשים והמתנתי לתשובות אפשריות לעבודה. ואז קיבלתי מברק מקולין דייויס, שהכיר אותי מהקולג', להגיע לנגן עם הרכב קלאסי ידוע כויולן מוביל. לפני כן, נגנתי שישה חודשים עם היורקשייר סימפוני אורקסטורה (הסימפונית של יורקשייר) ואז התזמורת של הבי.בי.סי (תזמורת הרדיו ) ביקשה שאגיע לאודישן בתזמורת. בסיום, האודישן, שאלו אותי : מתי תוכל להתחיל, ואני התחלתי לנגן, בתזמורת כשהייתי בן 25 שנים ועד שפרשתי לגימלאות, 43 שנים לאחר מכן".
"ניגנתי עם התזמורת עם גדולי הנגנים והמנצחים. ב 25 השנים האחרונות שלי בתזמורת מוניתי למנהיג משנה של קבוצת הוויולה ואז הפכתי לוויולן מוביל, במקרה שהמוביל חלה, מה שחייב אותי להיות מעודכן מאד בתווי הנגינה וערני ודרוך, כי כלי הקשת מנגנים בעקבותי".
אריק סרגון ענוו מאד כשהוא מדבר על שנותיו בתזמורת והוא מעדיף לומר שהוא ניגן ליד הגדולים וזו הייתה זכות גדולה להיות לידם ולנגן עימם.
נגינה עם הגדוליםהוא נזכר בימים שבהם ניגן תחת הנהגתם של גדולי המנצחים ובהם המנצח הגרמני רודולף קמפה, סר קולין דייויס, ורבים אחרים.
"השמות שניגנתי איתם היו נגנים ענקיים וזכורים. אחת מאלה, הייתה הצלנית הבריטית ז'קלין דו פרה, רעייתו של דניאל ברנבויים באותה עת, שזכיתי לצאת עימה ועם התזמורת לסיור נגינה בארה"ב, כשהיא הייתה בת 17. אני אהבתי אותו וזוכר את ההתרגשות שהיא עוררה בנגינתה. לא אשכח שתמיד שמחתי לסייע לה לשנע את הצ'לו שלה".
"אני מאלה שניגן בתזמורת מדי שנה, במשך 43 עונות רצופות, בנשף ה"פרומס" מנצחים כמו: פייר בולז, סיימון ראטל ורבים אחרים".
העבודה עם התזמורת של הבי.בי.סי לא הפריעה לו להכנס לקבוצת המוסיקאים המקצועיים שלהקות הרוקנרול הגדולות חיפשו בשנות החמישים השישים ואילך.
כך הגיע לנגן עם השמות הגדולים של הרוקנרול.
לנגן עם "החיפושיות""איך השמות הגדולים של הפופ והרוק הגיעו אלי ? האמרגנים חיפשו שמות של נגנים קלסיים מקצועיים. כך הגיעו גם אלי. הם הזמינו אותי להקלטות ושמרו את השם שלי להקלטות אחרות. אם פעם אחת לא הייתי לוקח את העבודה סביר להניח שהייתי נושר. כך ניגנתי עם ג'וני דנקווארת, אריק קלפטון, טוס גונס, לולו, וכמובן ה"חיפושיות""
"איך הגעתי אל "החיפושיות"? אחד האמרגנים התקשר ושאל: אתה יכול להגיע לאולפני "אבי רוד""? אני כמובן עניתי בחיוב. הגעתי לשם, התווים היו מולי, ולא ידענו מה השיר שאנו עומדים לנגן. בתום ההקלטה קיבלנו את המשכורת על הנגינה והלכנו הביתה. מבחינתי, לא יחסתי חשיבות מיוחדת ל"חיפושיות". באנו ארבעה נגנים להקלטה באבי רוד : 2 ויולות ושני צ'לי. ואז אמרתי לבן הזוג שניגן איתי: בוא נוסיף רגש לתווים. ואז ג'ורג' הריסון אמר לנו ברמקול של האולפן: "בלי רגשות". הבנתי שאנחנו, כנגני אולפן, לא היינו לא חשובים בכלל. ואני הבנתי שאני חייב להניח את הרגש שלי בתוך התווים. כי מי רוצה לנגן סתם תווים כמו שג'ורג' הריסון דרש".
"מה אני אוהב משירי "החיפושיות"? אני אוהב את היי ג'וד ואני גם אוהב לנגן את זה אבל אינני ידען גדול ברפרטואר של הלהקה ואני רק יודע שאני מקבל אחוזים בגין השמעה לאחר שהמוסיקאים התאגדו ותבעו את הלהקות הגדולות וניצחו והם מקבלים עמלות השמעה".
בעת שהוא מספר על הנגינה שהיא תמצית חייו הוא מספר על הגעתו לישראל.
להגיע לישראל"מדוע הגעתי להתגורר בישראל ? הייתי מאד עסוק עם תזמורות שבהן נגנתי. בנותי הביאו אותי לביקור והראו לי תזמורת שאוכל לנגן בה בישראל ואהבתי אותה. ואז הראו לי דירה שאוכל להתגורר בה ושמחתי שאהיה דייר בדירה קטנה. ואז אמרתי לעצמי: פעם אצטרך לעבור לישראל כדי להיות ליד משפחתי ועדיף שזה יהיה עכשיו. בתוך זמן קצר החלטתי לעזוב את בריטניה ולהגיע. והנה אני כאן".
(viola - Eric Sargon)