"איתרתי יהודים בהודו הרחוקה" כתב לפני כאלף שנים, אחיו של הרמב"ם, במכתב ששלח אליו ואותר ב"גניזה הקהירית". 

במכתבו בן כאלף השנים של ר' דוד, אחיו של הרמב"ם, שסחר באבנים יקרות עם המזרח הרחוק, הוא מספר שגילה, בהודו, יהודים שמקיימים מצוות. הוא סיפר לאחיו, הרמב"ם, על קהילה קטנטנה שחבריה אומרים : תפילת שמע, צמה ביום הכיפורים ושובתת בשבת. ויש להם בית עלמין יהודי ו"חברה קדישא". זה סיפורה של עדת "בני ישראל" שבהודו, מן השבטים האבודים של עם ישראל, שאך מעט יודעים עליה.

אליאנה פונסאוקר בת 24 , שעלתה ממומביי שבהודו, הינה בת קהילת "בני ישראל", שתגיע כשליחה של מחנות קיץ בצפון אמריקה כדי לערוך לבני הנוער שמגיעים למחנות הכרות עם הקהילה שכה מעט יודעים עליה. היא אחת מתוך כמה וכמה צעירים וצעירות שחיים בישראל שיצאו במסגרת תכנית חדשה של היחידה לשליחות על מנת לספר על הקהילה שלה. לתכנית החדשה, שהינה תכנית "פיילוט" שבעקבותיה יצאו עוד ועוד שליחים, שעלו לישראל או חיים בעולם היהודי, ויספרו על הקהילה שלהם שבני הנוער היהודיים לא הכירו. 

היא ילידת מומביי, השלימה תואר ראשון בפסיכולוגיה, הייתי מעורבת בקהילה היהודית במומביי שמונה 3500 יהודים. "אני הייתי בבית ספר של יום אלף בקהילת מומביי מגיל 16 . כך התחברתי לקהילה היהודית, שבה פעלתי להקמת "גן קטן" ( 4-12) . הקהילה רצתה לחזק את הזהות היהודית בקהילה וזו הייתה אחת הדרכים" היא מספרת.  

אמה של אליאנה עובדת במוסדות הקהילה היהודית במומביי ואביה הוא חבר פרלמנט שמייצג את היהודים באזור מומביי. 

היא חייה מרבית בקהילה של "בני ישראל".

 

קהילה מסורתית 

הקהילה הקרויה "בני ישראל" הינה קהילה של יהודים מאד מסורתיים. "אנחנו מקיימים ושומרים שבת. אנחנו מקיימים מנהגים בחגים היהודיים. אף שמשפחתי אינה שומרת שבת ההורים מקיימים את טקסי השבת". 

"אני ומשפחתי מאד קרובים למרות שאני כאן והם שם. אני מקבלת את ההשראה שלי מהם ואני רוצה לעשות הכל כדי להגדיל את הידע בקרב יהודים בעולם לתרבות שממנה הגעתי". 

"באתי לראשונה לישראל במסגרת תכנית "מסע" ולמדתי במכון "פרדס" בירושלים. למדתי בתכנית זו  תשעה חודשים. ומאחר והייתי מורה היתה לי תשוקה ברורה ללמוד יותר ב"פרדס", כדי שאוכל להעמיק. ועל כן, למדתי הלכה , ספרי החומש, עברית מקראית ועוד. המסלול הזה אפשר לנו להעמיק בלימודי היהדות". 

""פרדס" סיפק לי את הכלים להעמקה והקהילה בהודו סייעה לי רבות באפשרויות שהעמידה לי. אני יכולה לומר שהניסיון שלי ב"פרדס", אותו אני חבה לסוכנות היהודית ולתכנית "מסע", היו מבחינתי השנה הטובה בחיי. מצאתי את עצמי ואיפה אני עומדת מבחינת המרכזיות של היהדות בחיי. בהקשר היהודי הרחב, ייצגתי את הקהילה היהודית שלי, קהילת "בני ישראל", ואני חייב בתחושה שזה מאד מאכזב שלא יודעים על הקהילה ששמרה על יהדותה אלף שנים ויותר" היא אומרת.

היא מנסה כעת להשיב לקהילה, לעם היהודי, את מה שקבלה.

 

לספר על "בני ישראל" 

"אני מנסה להכין את עצמי לקראת היציאה לצפון אמריקה. אני רוצה לעשות צמצום פערים של ידע בין היהדות ההודית, המקובלת על עדת "בני ישראל", לבין היהדות של ישראל".

"אהיה, אמנם, במחנה "רמה" במדינת וויסקונסין ואעבוד כמשגיחת כשרות ואספר  על "בני ישראל" – אחת משבטי ישראל . הסיפור יחל באותה אגדה שסיפרו לנו ההורים : אחרי שהיהודים נפוצו, לאחר המלחמות שהגלו אותן, שבעה זוגות ירדו לחופי הודו מספינה שנשברה. יש במומביי בית קברות יהודי שנחשב העתיק בעולם מחוץ לגבולות מדינת ישראל ובהם גם קברי הראשונים שעלו על החוף. משבע הזוגות הללו צמחו המנהגים: שבת, כשרות, ברית מילה, אמירת שמע ישראל שנחשבת לתפילה החשובה ביותר". 

"אחרי שנים רבות, כשהגיעו למומביי יהודים, לאחר גירוש ספרד, רווח הסיפור על הרב דוד רחבי שהשגיח על היהודים וחיבר את הקהילות שנפוצות ברחבי הודו. על כן, יש לנו מנהגים ספרדים ולא אשכנזים. כשתכנס לבית כנסת תראה מנהגים ספרדיים ומנהגים מקומיים". 

"יש מנהגים שקשורים, למשל, לאליהו הנביא. אנחנו אומרים שהוא הגיע להודו ודיבר עם אנשים. ואנו חוגגים לכבוד הביקור הזה. אנחנו שרים לאליהו הנביא ומוסיפים כמה פסו

קים להלל את ה', ומציבים מנחת אורז ופירות לכבודו".

 

"אני יודעת שאחת הסיבות להצטרפותי לתכנית של הסוכנות הייתה: לייצג את הקהילה שלי ולהסביר שיהיו עוד שליחים שיצאו לייצג את היהדות שלנו מסביב לעולם, להכיר לבני הנוער בתפוצות, איך היהדות הגלובלית נוהגת". 

"אני רואה בגישה של הסוכנות היהודית והיחידה לשליחות דרך מרתקת להציג ליהודי צפון אמריקה תמונה שיהודים מגיעים מכל רחבי העולם, מכל הצבעים, ואנו עם אחד. זו תהייה הפעם הראשונה שיראו זאת, ובמחנה הקיץ שאני אהיה בו, אני אהיה היחידה שהיא עולה חדשה מעדת "בני ישראל". אני כמי ששייכת לתכנית "עמי" רוצה להציג פנים של עולה, פנים של קהילה, כי זה מה שהפך את ישראל לישראל כה מגוונת בפנים שלה".

כשמשוחחים עם אליאנה מגלים סיפור עליה מעניין ומתברר שהיא דור שני.

 

סיפור של עלייה 

הוריו של אביה עלו לישראל בשנות השישים, התיישבו בבאר שבע ובלוד. "אבי היה ילד קטן ואז המשפחה שבה להודו" היא מסבירה.

כשהיא החלה לבדוק אפשרות לעלות לישראל היא פנתה לסוכנות היהודית וזו פנתה למשרד הפנים כדי לקבל מסמכי זכאות. 

"לפני שעליתי הייתי, בחודש יוני 2016,  בתכנית "תגלית" שהסוכנות היהודית תומכת בה. לאחר מכן, הצטרפתי, בחודש ספטמבר 2016 , לתכנית "מסע" ועליתי, באופן רשמי, בחודש ספטמבר 2017. אני חיה בישראל יותר משנתיים ומאז עליתי עבדתי בכמה מקומות". 

"היום, אני בישראל לבד ובלי משפחה. כשעליתי הצטרפתי לאולפן "עציון" בירושלים ולאחר שסיימתי היה ברור לי שאני אני רוצה להצטרף לשליחות עבור הסוכנות היהודית ומבחינתי זו דרך להשיב לעולם היהודי את מה שקיבלתי" היא אומרת. 

"איך שמעתי על השליחים של תכנית "עמי" ? זה הופיע בפייסבוק . נבחרתי ואני מאד מודה למחנה "רמה" במדינת וויסקונסין שהציע לי להצטרף אליהם ואני מאד שמחה ומאד מודה על האפשרות הזאת, וכשאני אגיע אוכל להביא את האוכל של יהודי "בני ישראל" לחדר האוכל של המחנה והילדים יוכלו לשמוע על יהודים, משבטי ישראל שנפוצו לאחר הגלות".