התוצאה של השואה היא הרס עצום של רוב היהדות במזרח אירופה ובמרכזה. כמעט כל היהדות שם הושמדה, מלבד שתי קהילות: הונגריה (מעריכים שכמה מאות אלפים ניצלו בשל נסיבות מיוחדות), והיהודים שישבו בחלק הפנימי של רוסיה (אזור שהנאצים לא כבשו, ושהיה נמל מבטחים למאות אלפי יהודים, שנמלטו מזרחה בשנות המלחמה). לבה של יהדות אירופה נהרס לגמרי, והמפה של העולם היהודי השתנתה לחלוטין לתמיד. מתוך כ-6.16 מיליוני יהודים, שהיו לפני השואה (בשנת 1939), ירד מספרם לכ-11 מיליונים לאחר המלחמה.

מספר היהודים הניצולים, אשר לאחר המלחמה ביקשו לשוב לבתיהם במרכז אירופה ובמזרחה, היה נמוך בהרבה ממספר אלה, שרצו לעזוב את האזורים הללו לתמיד.

הפוגרומים, שפרצו מיד אחרי המלחמה באזורים, שיהודים אכן חזרו אליהם אחרי המלחמה, גרמו לרבים להחליט שהגיע הזמן לחפש לעצמם ארצות אחרות. אמנם קשה לאמוד במספרים מדויקים, אבל מאות אלפים הלכו בעקבות דורות קודמים, ופנו או לפלסטינה/ישראל או למרכזים החדשים של יהדות המערב באמריקה (כולל דרום אמריקה), במערב אירופה, באוסטרליה ובדרום אפריקה. בשנים שאחרי השואה הגיעו כ-150.000 לפלסטינה/ישראל.

ההשפעה של ניצולי השואה על כל הקהילות שהגיעו אליהן, הייתה רבה, ובמיוחד בקהילות, אשר תודעת השואה הייתה חלק חשוב בזהותן היהודית.