הוא עלה לארץ בשנת 1925 ,אביו היה מהמיסדים של כפר חסידים. בגיל 12 הוא החל ללמוד בישיבת חברון בירושלים. בגיל 17 הוא פרסם את עבודתו הראשונה שעסקה במשנה תורה לרמב"ם. ארבע שנים אחר כך הוא פרסם את ,, שערי תורה " קובץ בהלכות המיקווה.

בשנת 1936 הוא הצטרף להגנה ואף נילחם בשורותיה באזור ירושלים בזמן מלחמת השחרור. הוא מונה לרב צבאי ואומן כצנחן ולאחר מכן הוא עלה בדרגה עד לתת-אלוף.

בזמן מבצע קדש (1956) ומלחמת ששת הימים( 1967 ) הוא היה מוכר ונערץ בקרב החיילים שלחמו בחוד בחנית של הקרבות. לעיתים קרובות, הוא סיכן את חייו על מנת לספק שירותי דת לחיילים שבשורות הראשונות ולקיחת גופות הנופלים לקבורה מכובדת. הרב ורן אירגן והקים את מוסד הרבנות הצבאית מוסד שדואג לענייני הכשרות התפילות והחגים בצבא גם במו צבים הרחוקים ביותר שיש לצה "ל. הוא הרבה לכתוב תשובות לשאלות הרבות שנשלחו אליו בנוגע לשמירה על המצוות בזמן מלחמה ובזמן שלום בעולם טכנולוגי ההולך ומתפתח.

ב-1961הוא זכה בפרס ישראל ליהדות על ספרו הראשון שעסק בתלמוד הירושלמי. בשנת 1968 הוא נבחר לרבה הראשי של תל-אביב יפו וב-1973,לאחר פרישתו של הרב אונטרמן, הוא נבחר להיות רבה האשכנזי הראשי של מדינת ישראל תפקיד בו זהוא שירת עד שנת 1983.