מבוא

"שמיני עצרת" נקרא על שם הכתוב: "ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פר אחד" (במדבר כ"ט). קשה הפרידה לקב"ה מישראל ולכן ביקש הקב"ה עכבו עוד יום אחד. רב אמר: משל למה הדבר דומה למלך שהגיע לו יום טוב. באו אריסיו וכבדו אותו, באו בני ביתו וכבדו אותו. כאשר כל אריסיו הלכו ביקש המלך מבני ביתו להשאר עמו יום נוסף.

בתום שבעת ימי חג הסוכות כאשר כל אומות העולם העתידים לעלות לירושלים יחזרו לארצם, ישארו ישראל יום נוסף בירושלמים, הוא יום "שמיני עצרת". בארץ ישראל שמיני עצרת ושמחת תורה יום אחד הוא. בחוץ לארץ שני ימים. מדוע נהגו ישראל לעשות "שמחת תורה" ביום "שמיני עצרת"? כי "שמיני עצרת" לחג סוכות, כ"עצרת" (שבועות) לחג הפסח. בפסח ראו ישראל את נפלאות ה' ואחרי חמישים שנה נכנסו בברית התורה. בחג הסוכות זוכים ישראל להיות מטוהרים מעוונות לאחר הכפרה והסליחה ביום כיפור. נכנסים ישראל בצל האמונה בקב"ה לתוך הסוכה מתוך שמחה ואהבה. כיוון שמתעוררת בהם האהבה להקב"ה מיד מכניסים את השמחה והאהבה הזו בתורה. וכיצד שמחים בתורה? בשירה, בריקודים ובקריאת התורה וסיומה ומיד מתחילים שוב מ"בראשית".

 הנושאים המרכזיים

 1.  "ביום השמיני עצרת תהיה לכם..."
 2.  "שמיני עצרת" חג בפני עצמו - "שהחיינו"
 3. תפילת הגשם בשמיני עצרת ושאילת גשמים בז' בחשוון.
 4.  שמחת תורה - סיומה ותחילתה של הקריאה בתורה "וזאת הברכה" - "בראשית ברא".
 5.  "חתן תורה" ו"חתן בראשית".
 6.  "הקפות" - שבע פעמים עם התורה.
 7.  בארץ ישראל - שמיני עצרת ושמחת תורה ביום אחד (כ"ב בתשרי) בחוץ לארץ - שמיני עצרת ביום השמיני ושמחת תורה ביום התשיעי (כ"ב-כ"ג בתשרי).
 

  רעיונות יסוד

 שמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו ואינו קשור לחג הסוכות אלא סמוך לו בלבד ומשום 
 1. כך מברכים בו "שהחינו". "שמיני עצרת" לשון חיבה הוא זה לשון עצרת, כבנים הנפטרים מאביהם והוא (הקב"ה)
 2. אומר להם לישראל קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד - יום שמיני עצרת.
 3.  שמיני עצרת לחג הסוכות כעצרת (חג השבועות) לחג הפסח. הקורבן בשמיני עצרת שונה מקורבנות בשאר הרגלים.
בפסח ובשבועות - פרים שנים, איל אחד ושבעה כבשים.
בסוכות - שבעים פרים במשך כל החג.
בשמיני עצרת - פר אחד בלבד.
כיוון שעברו שבעת ימי המשתה (חג הסוכות) וביקש הקב"ה מישראל להשאר עמו יום נוסף. כך אמר הקב"ה לישראל: "ביום השמיני עצרת תהיה לכם" גלגלו במה שאתם מוצאים
 4. - בפר אחד ואיל אחד. איתא בזוהר הקדוש ובמדרשים שגמר החיתום האחרון הוא בהשכמת הבוקר של יום
 5. שמיני עצרת. "בחג נידונים על המים" - היה ראוי להתפלל על הגשם בחג הסוכות (ותפילת טל בחג הפסח) אך הגשמים בחג סימן קללה הם, לפי שאין יכולים לקיים מצות ישיבה
 6. בסוכה בשעה שהגשמים יורדים. אף על פי שקבעו תפילה על הגשם בשמיני עצרת, עדין אין אנו מבקשים על ירידת הגשמים לאלתר, אלא רק מזכירים אותה בדרך שבח לקב"ה "משיב הרוח ומוריד הגשם". רק בז' בחשוון שואלים על הגשמים "ותן טל ומטר לברכה" כדי שיהא סיפק לעולי
 7. הרגלים שעלו לירושלים לחג להגיע לבתיהם קודם שירדו גשמים. עושים "שמחת תורה" "בשמיני עצרת". מה העצרת (שבועות) הראשונה יש עמה ברית תורה (מתן תורה) אף עצרת זו יש עמה
ברית תורה. הברית הראשונה - שבועות ומתן תורה באה מתוך חירות הגוף ומתוך מורא ויראה. הברית השניה - שמחת תורה ושמיני עצרת באה מתוך חירות הנפש ומתוך שמחה ואהבה. אין היראה מלפני השם יתברך שלמה אלא אם יש עמה גם יראה. "וגילו ברעדה" (תהלים
 8. ב) במקום גילה שם תהא רעדה.  משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין את התורה בכל שבת ושבת. קורין סדר בראשית בשבת הראשונה שאחרי החג ומסיימין את התורה בא"י בשמיני עצרת ובחוץ
 9. לארץ ביום טוב שני שנקרא שמחת תורה.  למה מתחילין "בראשית" בשמחת תורה? "כדי להודיע שחביבה תורה עלינו כדבר חדש ולא כפקודה ישנה שאין אדם סופגה אלא
 10. כחדשה שהכל רצין לקראתה (ספרי פרש' ואתחנן).  כל הנוהג שמחה ב"אסרו חג" הרי הוא מקיים דברי חכמים ומקבל עליו שכר. הוא מעיד על עצמו שחביב עליו החג שצוותה תורה וקשה עליו פרידתו ממנו בבת אחת,
וכאילו רוצה להיאחז בו גם אחרי עברו.
 

 מצוות ומנהגים

 1. "ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו" (במדבר כ"ט)
 2. בקידוש אומרים "שהחינו".  אין אוכלים בסוכה "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" (דברים י"ב) בחו"ל אוכלים בסוכה מפני שהוא ספק שביעי אבל אין ישנים בסוכה ביום זה ואין מברכים בו "לישב
 3. בסוכה".
 4.  בתפילת מוסף אומרים "תפילת הגשם" ומזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם". בליל שמחת תורה ובשמחת תורה בבוקר מוציאים את כל ספרי התורה ועושים אתם שבע הקפותסביב הבימה בשירה ובריקודים.

 5. יש נוהגים לקרוא בתורה בליל שמחת תורה בתפילת שחרית קוראים בתורה פרשת "וזאת הברכה" ומעלים לתורה את כל הציבור
 6. כולל הילדים הקטנים ב"כל הנערים". קוראים לתלמידי חכמים לסיים ולהתחיל את התורה. המסיים את הקריאה - "חתן
 7. תורה", והמתחיל מ"בראשית" - "חתן בראשית". שמחים בשמחת התורה ועושים בה סעודה ומשתה לסיומה של תורה. "חתני התורה" מזמינים את הקהל למשתה זה.
 

התפילה בארץ ישראל

תפילת ערבית
תפילת ערבית כמו ביום טוב
תפילת העמידה של "שמיני עצרת"
שבע הקפות עם התורה - בשירה וריקודים
יש נוהגים בתום ההקפות לקרוא את הקטע הראשון של "וזאת הברכה" 3) קרואים)
תפילת שחרית
תפילת שחרית כמו כל יום טוב
תפילת עמידה של שמיני עצרת
הלל שלם
שבע הקפות עם התורה בשירה וריקודים
קריאת התורה בסוף חומש דברים פרק ל"ג, א-כ"ט
"כל הנערים" עולים לברכת התורה "חתן תורה" קורא בחומש דברים פרק ל"ד "חתן בראשית
קורא מתחילת חומש בראשית - בריאת העולם.
אחרי הכנסת ספר התורה אומרים "תפילת הגשם".
תפילת מוסף
תפילת מוסף של שמיני עצרת כוללת כבר את "משיב הרוח ומוריד הגשם"
הכהנים לא עולם לדוכן (בגלל שתיית יין)
בתום תפילת מוסף עורכים "החתנים" סעודת מצוה.
תפילת מנחה
תפילת עמידה לשמיני עצרת

התפילה בתפוצות
שמיני עצרת (כ"ב בתשרי)
ערבית כמו בכל חג
תפילת עמידה של שלש רגלים
חסידים נוהגים לעשות הקפות
עלינו, יגדל
שחרית
כמו ביום טוב ובשבת
עמידה לשמיני עצרת
תפילת הלל
קהלת (אם נופל בשבת)
קריאת התורה - דברים י"ד, כ"ב-ט"ז, י"ז
עולים 5 אנשים לתורה (בשבת שבעה)
מפטיר - במדבר כ"ט, ל"ה - ל', א
הפטרה - מלכים א', ח, נ"ד-ס' *******הנוסח באנגלית: נ"ד - ס"ו**************
תפילת יזכור
מוסף
הגבאי מזכיר לומר "משיב הרוח"
תפילת עמידה - מוסף לשמיני עצרת
תפילת גשם תוך כדי חזרת השץ.
תפילת מנחה
(בשבת) קריאת התורה - דברים ל"ג - א, ט"ז.
תפילת עמידה למנחה שלש רגלים.

שמחת תורה (כ"ג תשרי)
ערבית
תפילת ערבית כמו בערב הקודם
הקפות - שבע הקפות סביב הבימה
כל הקהל שר ורוקד עם כל ספרי התורה המוצאים מארון הקודש. יש קהילות שבתום ההקפות
קוראים בתורה את החלק הראשון של "וזאת הברכה".
תפילת שחרית
כמו בשחרית של שמיני עצרת
תפילת הלל
הקפות - שבע הקפות עם ספרי התורה

קריאת התורה

א. קוראים בחומש דברים ל"ג, א-כ,ו ****כ,ו???????****
ב. "חתן תורה" עולה לתורה לסיום חומש דברים
ג. "חתן בראשית" עולה לתורה לקריאה בחומש בראשית (א'-א'ק) ***???***
ד. מפטיר - העולה למפטיר קורא מחומש במדבר כ"ט, ל"ה-ל', א (כמו בשמיני עצרת)
ה. הפטרה קוראים בפרק א' בספר יהושע
תפילת מוסף
תפילת עמידה כמו ב"שמיני עצרת"
הכהנים לא עולים לדוכן (כי הם שתו יין)
סעודת מצוה ניתנת ע"י "החתנים" 

 מקורות

ויקרא - כ"ג, ל"ו, ל"ט
 במדבר - כ"ט - ל"ה
 נחמיה - ח' - י"ח
 1.  שמות ותקופת החג  דברי הימים ב', ז, ח-ט
    
 ויקרא כ"ג, ל"ו, ל"ט
 2.  ביום השמיני שבתון  במדבר כ"ט, ל"ה
    
ויקרא כ"ג, ל"ו
 3. קרבן מוסף  במדבר כ"ט, ל"ו-ל"ח
    
 משנה סוכה מ"ח
 4. תפילת הגשם  מסכת יומא כ"א, ע"ב
    
 5. קריאת התורה משה תיקן להם לישראל  (ירושלמי ח', א)
      

 הפעלות

התלמידים יכינו כרזות: "משיב הרוח ומוריד הגשם". ינתנו פרסים לכרזות היפות
 1. ביותר.

 2.  התלמידים יכינו דגלים לשמחת תורה (עבור עצמם או עבור הכיתות הנמוכות). יערך חידון על חומש "בראשית" ו"דברים". הזוכים יהיו "חתן בראשית" ו"חתן
 3. תורה".
 4.  התלמידים ילמדו את ברכות התורה בעל פה. הכיתה תערוך מסיבת "קבלת התורה" שירים, ריקודים, דבר תורה, כיבוד, קריאה בתורה.
 
 

 1.  התלמידים ידעו ש"שמיני עצרת" הוא חג בפני עצמו.
 2.  התלמידים ידעו מהי משמעותו של "שמיני עצרת".
 3.  התלמידים יבינו את הקשר שבין שמיני עצרת לשמחת תורה. (עיין רעיונות יסוד).
 4.  התלמידים יכירו את עיקרי הרעיונות של "תפילת גשם". התלמידים ידעו את ההבדל שבין "תפילת הגשם" ב"שמיני עצרת" ו"שאלת גשמים"
 5. בז' מרחשוון.
 6.  התלמידים ידעו מדוע מיד עם סיום התורה מתחילים לקרוא ב"בראשית".
 7.  התלמידים ידעו שאין שמחה אמיתית אלא עם התורה.
  

 שאלות לסיכום וחזרה

1. מהו "חג שמיני עצרת"?
2. מהו הקשר בין "שמיני עצרת" ל"שמחת תורה"?
3. כיצד אנו יודעים ש"שמיני עצרת" הוא חג בפני עצמו?
4. מדוע נקרא החג "שמיני עצרת"?
5. אילו תפילות מיוחדות ב"שמיני עצרת"?
6. באילו תאריכים נחוג "שמיני עצרת" ו"שמחת תורה" בא"י ובחו"ל?
7. מדוע אנו שמחים ב"שמחת תורה"?
8. כיצד אנו שמחים ב"שמחת תורה"?
9. מהו "חתן תורה" ומהו "חתן בראשית"?
10. מדוע נוהגים חתני תורה ובראשית לערוך סעודה לקהל?
11. הסבר: "כל הנערים".
12. מדוע כל הקהל עולים לתורה ב"שמחת תורה"?
13. כמה הקפות עושים ב"שמחת תורה"? היש לכך קשר להושענות בהושענא רבה? מהו?