המרכז הגלובלי של הסוכנות היהודית הוא מוקד טלפוני ואינטרנטי הנותן שירות ותמיכה למתעניינים בביקור בישראל, בחיים בישראל, או בעלייה אליה. המרכז פעיל 14 שעות ביממה , 6 ימים בשבוע בשפות : אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית, פורטוגזית ועברית. הפונים אל המרכז הגלובלי לא יודעים מי האדם שאליו הם פונים בדרך כלל. הסיפור הזה הוא בבחינת הצצה אל דמות אחת שהייתה פעילה במרכז הגלובלי. הדמות, אנה סרויה, הייתה פעילה בשפות ספרדית ופורטוגזית. סיפורה הוא דוגמא אישית מחד והצצה לדמות שמאחורי הקול בטלפון מאידך גיסא.

 

עלייה לישראל 

"נולדתי בקורדובה, ארגנטינה. תמיד הייתי חלק מהקהילה היהודית. למדתי בבית ספר יהודי, מגיל הגן ועד לבגרותי. הייתי חברה בתנועת הנוער הציונית "החלוץ למרחב". החלום שלי היה, תמיד, לעלות לישראל ולהתגייס לצה"ל". "הייתה לי משפחה בארץ, דודה ודוד מצד אבא. אנחנו, כמשפחה, היינו קשורים לארץ מצד התנועה "החלוץ למרחב" ומצד המשפחה. בגיל 13 הורי נתנו לי מתנה: נסיעה לישראל וטסתי לישראל עם אבי וערכנו טיול בכל הארץ מדן עד אילת. הפור נפל מבחינתי לאחר הטיול הזה כי נבטה ההחלטה שלי לעלות לישראל". "כשחזרתי לארגנטינה התפרסם בבית הספר שלי בארגנטינה מידע על תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) תכנית שבמסגרת בני נוער עולים לישראל ומתקבלים לבתי ספר תיכוניים. התעניינתי מאד בתכנית. באתי להורים ואמרתי להם שאני רוצה לנסוע לישראל".  "הפנייה שלי להורי הציבה את ההורים בבעיה. זה לא היה פשוט. הם לקחו את זה קשה במיוחד אמי. זו הייתה אמירה מצדי, ילדה בת 15, שרוצה לגור בפנימייה בישראל ולא בבית כדי לבנות את עתידה ולהביא את כל משפחתה לארץ".  "בסופו של התהליך: אני הייתי הראשונה במשפחה שעלתה לישראל ואחרי הגיעו הורי ואחי, שגדול ממני בשנתיים. אבל תחילה הורי עלו. אחי נשאר. ובסופו של התהליך גם הוא עלה. בסוף. לקח קצת זמן. אחריהם באו דודים שלי וסבא וסבתא שלי מצד אבא. כל המשפחה הקרובה נמצאת בארץ. כל האחים והסבא והסבתא מצד אבא בארץ". 

המסע של אנה לא הסתיים בעלייה בשנת 2001. היה עליה לעשות את הדרך שלה כעולה חדשה דוברת ספרדית.

 

לימודים בישראל

"הייתי במוסד חינוכי גלבוע. חייתי שם שלוש שנים עם קבוצה של נוער מדרום אמריקה. למדנו שם שלוש שנים עם ישראלים, עשינו את כל מבחני הבגרות וזו הייתה חוויה מדהימה. מעבר ללימודים התיכוניים הייתה כאן הכרות בין בני נוער, למידה בישראל, הכרות עם התרבות המקומית, שהרי כל אחד ואחת מאתנו הגיע מתרבות שונה". "תוך כדי חופשת הקיץ עבדנו למחייתנו. זו הייתה חוויה בפני עצמה. אני עבדתי בקיבוץ בית אלפא וגם בקיבוצים באזור. איך התרשמתי ? הקיבוצניקים התלהבו מאתנו, העולים החדשים. הישראלים חיפשו אותנו ורצו ללמוד שפה ותרבות ספרדית. הרגשנו את השוני ביננו לבניהם. אבל עדיין קיבלנו תמיכה מהצעירים עצמם". 

ההכרות של אנה עם מפעלי הסוכנות היהודית קרתה בצמתים שונים.

"איך הכרתי את הסוכנות ? עוד בארגנטינה היינו כל הזמן בקשר עם הסוכנות היהודית ומנהלת נעל"ה (לפני שעליתי פגשתי את השליח של הסוכנות בקורדובה , שהיה ידוע בשם חואנצ'י, חואן אפטר ). ובכל צומת הייתי במגע עם אנשי סוכנות".

בסיום הלימודים התיכוניים היא התגייסה לצה"ל.

 

השירות בצה"ל

"סיימתי את המסלול של נעל"ה עם תעודת בגרות מלאה. שמחתי מאד. התגייסתי לצבא והוצבתי במחסום ארז בגבול מצריים. כל שבועיים הייתי יוצאת הביתה. ולהורי היה מאד קשה. פתאום הילדה שלהם ליד רצועת עזה". "בסוף השירות יצאתי לקורס חובשים ואז השתחררתי. עבדתי קצת וטסתי, כמו כמעט כל משתחרר ישראלי... לדרום אמריקה לטיול של תרמילאים".  "חזרתי, גרתי תקופה מסוימת ברעננה, עבדתי שנתיים בתנועת "הבונים דרור" עם נוער מכל העולם. בזמנו המזכ"ל של התנועה היה סילביו חוסקוביץ' ". ואז החלטתי לעבור לירושלים, כי הכרתי את בעלי. בעלי למד באולפן שבו למד אחי, שעלה לישראל בשנת 2007. הוא הגיע לאולפן "עציון" בירושלים, שהיה אז בשכונת בקעה (ברחוב גד)" "התחלתי ללמוד מנהל עסקים במכללת "הדסה""

 

עבודה במרכז הגלובלי 

"באותה תקופה התחלתי לעבוד במרכז הגלובלי של הסוכנות היהודית בקרית מוריה (בעבר היה בבניין טירת בת שבע). שם, בשנת 2009, כשאני כבר שמונה שנים בישראל, החלה הקריירה שלי בסוכנות היהודית". "התחלתי לעבוד במרכז הגלובלי כנציגת שירות בצוות דוברי ספרדית ופורטוגזית. ובמקביל למדתי לתואר ראשון. מתפקיד טלפנית התקדמתי במרכז הגלובלי. הייתי ראש צוות ואחר כך מנהלת משמרת של כל הצוותים".  "עבדתי במרכז הגלובלי עד 2013 ואז עברתי ליחידה לעלייה וקליטה בתפקיד רכזת זכאות ועלייה בצוות אמל"ט בראשו נמצא אליהו שאול ובראש האגף העלייה נמצאת אריאל די פורטו".

החיים הובילו את אנה להקמת בית בישראל עם עולה חדש מברזיל.

 

נישואין לעולה

"נישאתי לבעלי בשנת 2012. נולדו לנו שתי בנות, האחת בת 4 ושמה דפנה ותינוקת בת עשרה חודשים בשם תהילה. אנחנו מתגוררים בירושלים ומתעתדים להתגורר בדירת הקבע שלנו בקרוב"  "איך ארגנטינאית חייה עם ברזילאי ? במשחקי הכדורגל (מונדיאל) יש וויכוחים. במשחק של ארגנטינה אני שמה חולצה של ארגנטינה לבנות ובמשחק של ברזיל הוא שם לבנות חולצות של ברזיל. הוא הביא את המאכלים שלו ואני את המאכלים שלנו, הארגנטינאים. רק בנינו, המאכלים של ברזילאים טעימים יותר. למעט המנות הבשריות של ארגנטינאים אין מתחרים".  "למדתי ממנו פורטוגזית וגם עבדתי במרכז הגלובלי כמענה קולי גם בפורטוגזית". 

"אני שמחה שאני עובדת בסוכנות היהודית כי זה אפשר לי להגשים את חלום העלייה שלי ולעודד אחרים לעלות למדינת ישראל. טסתי למשלחות עליה של הסוכנות בברזיל, משלחת עידוד עלייה. יצאתי עם קבוצה של שישה אנשים בהם: נציג הסוכנות, נציג מנהל הסטודנטים, נציג ארגוני העולים. במהלך עבודת המשלחת היינו בריו דה ז'נירו , בבלם (צפון ברזיל, משם בעלי עלה), סאו פאולו. הנסיעות בברזיל היו מאד ארוכות, וזו עבודה קשה אבל מאד מספקת". במסעות הללו עולה לדיון עניין העלייה לישראל, בחינת האפשרויות של העלייה, עבודה חינוך ילדים ומגורים. כאן, לדוגמא האישית יש תפקיד. 

 

פעילות לעידוד עלייה – לא מדובר על העלייה ממדינות במצוקה

"עלייה ? אני אומרת תמיד שצריך להיות שלם עם הצעד הזה : עלייה לישראל. בתת מודע שלך צריך להיות ברור שהחלטתך היא מתוך רצון. זה תנאי להצלחה. המודעות והתת-מודע הם בעלי תפקיד מרכזי כיון שאחרת כל קושי שובר אותך". 

"למה אנשים עולים? לא בגלל עבודה טובה. ישראל היא לא מדינה פשוטה, יוקר המחייה, השפה החדשה לעולה, ועברית לא שפה פשוטה, התרבות השונה, הם גורמים מעכבי קליטה. ולכן, צריך להיות לכל עולה ערך, משמעות, ולא רק עבודה או קושי. אם אתה בא כי אתה רוצה להשתכר יותר או שיהיה לך קל יותר אתה לא תקלט בקלות. אם אין משמעות למעשה העולה עלול להיכשל".  

"אני רואה עולים ואני מבינה היטב שמי שיש לו תחושה שהוא הגיע לחיים בעלי משמעות הוא יחזיק מעמד גם בקשיים גדולים והוא יצלח את הקליטה. מי שמגיע ולא יודע מדוע הוא מגיע יכשל. כאלה שבאים בגלל החומריות בלבד יכשלו בדרך". 

"בכל הפעולות שלי כעובדת סוכנות יהודית העליתי את המשמעות של להיות בארץ. כל אחד המשמעות שלו. במשלחות, לא סתם באנו ונתנו הרצאות טכניות. תמיד ניסינו להביא את המשמעות והערך המוסף של העלייה לישראל" 

"זו הדרך שאני, העולה מארגנטינה, עשיתי וזו הדרך שבעלי, העולה מברזיל, עשה. אני עובדת עם בני הארץ ועם עולים חדשים ובעלי סיים בחודשים האחרונים דוקטוראט במיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית באוניברסיטה העברית. הנה לך תשובה לשאלה האם טוב לחיות בישראל? טוב לחיות בישראל ובגדול".

באחרונה, עברה אנה ליחידה משאבי אנוש בסוכנות היהודית. בעקבות כך היא אומרת:

"זאת ההזדמנות שלי, במקום שאני נמצאת בו היום, כממונה שירות משאבי אנוש, ביחידה למשאבי אנוש, לגעת בעובדים ולהעביר להם את המסר של חיי כי העלייה חייבת להיות משמעותית והעבודה שלי היא עבודה עם משמעות רבה".