ביילין אברה מתקבל, במסדרונות וברחבי כפר הנוער בן יקיר שליד כפר הרא"ה, בחיבוקים. עוד כמה ימים הוא יגשים חלום ויתקבל לטירונות של חטיבת הצנחנים.
לפני כמה שנים, כשהגיע לכפר הנוער, הוגדר כילד מורכב "תפסו אותי על גג אחד מהבתים כאן משליך אבנים ואיש לא נתן לי סיכוי" הוא מספר.
"היו כאן כמה שהאמינו בי, המנהל, המדריכה החברתית, שהאמינו בי והבינו שאני מצוי בבעיה לא קלה והם באו אלי, הורידו אותי מהגג, נמנעו מלהתלונן עלי ועשו הכל כדי לסייע לי לעלות על המסלול ואני שמח שזה קרה".
מוטי אדואן, מנהל כפר הנוער : "ביילין הוא ילד אחד מני רבים שהגיעו לכאן ואנו האמנו בהם מהרגע הראשון. ידענו שהדרך ארוכה אבל לא היינו מוכנים להרים ידיים בפני ילד שהחיים לא הקלו עמו ואנו שמחים מאד שהוא עלה על המסלול".
המדריכה החברתית זהבית בלאי : "האמנו בביילין כי ראינו שהוא אדם יוצא דופן בכריזמה שלו, באינטליגנציה שלו וידענו שהוא ילד מיוחד ולשמחתי כל חברי הצוות של בן יקיר הם אנשים עם לב גדול והבנה עצומה".
סיפור חייו של ביילין אינו סיפור כלל. "אבא עזב את אמי כשהייתי תינוק והקים לעצמו חיים באתיופיה. אני גדלתי עם אמי ובעלה מגיל צעיר מאד ורק כשמלאו לי כמה שנים הודיעו לי כי האבא שאני קורא לו אבא אינו אבי הביולוגי" הוא מספר.
"התגלגלתי במסגרות שונות ולא היה לי קל בשום מסגרת וגם להם. הייתי ילד מורכב מאד אבל ידעתי שאני מיוחד" הוא אומר.
לאחר שהגיע לכפר הנוער בן יקיר הוא נתבקש על ידי המדריכה החברתית לבוא עם חבריו למשעול של החלומות, קיר שעליו כל אחד ואחד מהצעירים צייר את החלום שהוא רוצה להגשים.
ביילין: "אני ציירתי על המשעול חייל בחטיבת הצנחנים וזה קרה לפני כמה שנים. עברתי גיבוש שנים אחרי והתקבלתי לחטיבת הצנחנים. היום – אני יודע שאצליח ואהיה מפקד מחלקה בחטיבת הצנחנים ואני יודע שאהיה" הוא אומר.
אין זה מובן מאליו.
מוטי אדואן, מנהל הכפר : "אנחנו נוקטים בגישה מכילה : אנו מחברים את הנוער אל מדריכים פתוחים ובעלי ידע מחד ואורך רוח רב מאד. לא תשמע פה הרמת קול או התלהמות. הילדים אינם מוחזקים מאחורי סורגים והשער פתוח תמיד אבל הם רוצים להיות כאן ולהשמע להוראות של אנשים שרוצים רק בטובתם".
כפר הנוער מצוי בעמק חפר ונוסד על ידי הסוכנות היהודית. הוא קשור למשרד החינוך והתרבות והוא בעל מוניטין רב שנים בחינוך בני נוער. כמה מבוגרי המקום הגיעו למקומות מרכזיים בחברה הישראלית ואחד מהם, האלוף (מיל) זאב פרקש –ראש אמ"ן הוא מבוגרי הכפר.
הכפר רחב ידיים, יש בו חדרים לילדים, משק חי מפותח, בית ספר תיכון טכנולוגי בהנחיית חיל האוויר, חינוך בלתי פורמלי ושלל חוגים כמו קבוצת ריצה, קבוצת אופניים, קרמיקה, מוזיקה ועוד.
לפני כמה שנים הכפר עבר שינוי פנים מלא : אין סורגים בשום אתר בכפר, המבנים שופצו, ובכל חדר הותקן מזגן, ריהוט חדש סופק לכל החדרים, המקלחת והשירותים הפרטיים שופצו ולצעירים יש חדר מועדון אטרקטיבי עם תאורה נעימה.
מתברר כי החניכים היו שותפים לתהליך העיצוב, כמו חדר בביתם, וכל הרצון שפיעם בלב של אנשי הצוות : לאפשר לחניכים לחוש בבית וליצור אווירת למידה נעימה.
ביילין אברה אומר : "אני מרגיש כאן בבית ואני יודע שיש ציפיות ואני כמובן יודע היום שאני אצליח להגשים את החלום שעליו חלמתי".