פקיד הסוכנות היהודית, שקידם, בשנות החמישים, את פניו, של העולה החדש ארנסט בכינסקי, אשר עלה ארצה באנייה, לא הצליח לגלות שהאיש הנושא את השם זה הוא כפיל של אדם שחי, בשם זה, בישראל; הארנסט בכינסקי הישראלי עלה בשנות השלושים לפלשתינה-א"י, וניצל מן המוות שהיה צפוי לו אם היה נשאר לחיות באוסטריה אחרי שנת 1939.

עניין זה נתגלה, עמוק בתוך מסע החיפוש, בבדיקה של הארכיון הציוני המרכזי בירושלים, שמחזיק את תיקי העלייה של כל מי שעלה לישראל, לבקשתו של הבימאי יאיר לב, נכדו של הארנסט בכינסקי הישראלי.

כשפרט זה נתגלה עלו כמה שאלות  בהקשר זה : האם שני "הארנסט בכינסקי" נפגשו בישראל ? האם הכירו זה את זה ?  איך נולדה הכפילות הזאת ? האם הסבא ארנסט בכינסקי ידע על הארנסט בכינסקי האוסטרי? ומדוע שב "הארנסט בכינסקי" לאוסטריה, מת באוסטריה, כשהוא ראש הקהילה היהודית באינסברוק, ולא גילה עד יומו האחרון את זהותו האמיתית?

הכל החל בצלצול טלפון. לפני מספר שנים התקשר משרד עורכי דין בישראל לבית אמו של יאיר לב. באותה שיחת טלפון הודיעו לאמא שבת דודה ערירית מאנגליה, שהיה לה קשר עמה, נפטרה והשאירה לה דירת קוטג' ברובע יוקרתי בצפון לונדון. 

החל מאותה שיחת טלפון מתגלגל סיפור שיש לו את כל האלמנטים של סיפור בלשי המקפל בתוכו סיפור אוניברסלי ויהודי מטלטל. כן, צריך לשבת, עמוק בכיסא, ולהמתין לפתרון החידה שעולה במהלך הסרט, שהינו מותחן העובד על פי כל כללי הז'אנר, הרבה יותר מ"סתם" סרט שהבן יאיר מצלם סביב אותה שיחה מטרידה. 

האמא מספרת שיצרו עמה קשר על מנת להודיע לה שבת דודה ערירית מאנגליה, שהיה לה קשר עמה, נפטרה והשאירה לה דירת קוטג' ברובע יוקרתי בצפון לונדון. האמא והבן נוסעים למפגש עם עורך הדין שמטפל בירושה וממתינה להם הפתעה : תעודה שמצביעה על כך שיש עוד אדם שנולד באותו יום באותה שעה ובאותו מקום שבהם נולדת אביה, סבו של יאיר לב, ושמו גם כן : ארנסט בכינסקי (או בשינסקי).

מכאן מתחיל המרוץ שאורך כמה שנים, מדיר שינה מעיניו של יאיר ושל אמו, ומגיע למסקנה כי שם הסרט "אתה מת רק פעמיים" מופרך כי האמת היא אנושית ומצמררת הרבה יותר מסרטי איאן פלמינג, ג'ימס בונד .

  בדרך מסתייע יאיר לב בשני אוסטרים : ההיסטוריון שהופך לתחקירן של הסרט וקרוב משפחה של אשת הכפיל האוסטרי, צדיקה גמורה שנישאה ליהודי והצילה את חייו, בעת שמשפחתה תמכה בס.ס

  Niko Hofinger ו Andreas Focke

ראש הקהילה היהודית באינסברוק

האיש שנושא את הזהות השנייה, בנוסף לזו של סבו של יאיר לב, הוא ראש הקהילה היהודית המנוח של אינסברוק, אוסטריה. את הפרט הזה הוא לומד ממומחה אוסטרי לגינאולוגיה ש"עלה" על הכפילות.

כשיאיר לב הגיע לבית הקהילה היהודית באינסברוק התברר שגם אנשי הקהילה, ובהם ראש הקהילה המכהנת, לא ידעו מאום על ראש הקהילה המנוח, שהוריש את כל רכושו לקהילה.

אבל מדוע ראש הקהילה היהודית באינסברוק נוטל זהות של יהודי אחר?  האם מדובר, אולי, באדם לא יהודי שנוטל זהות של יהודי ? ומדוע הוא נוטל זהות של יהודי אחר ?

בעת "קילוף" דמות של "הארנסט בכינסקי" האוסטרי מתגלים פרטים מצמררים שמובילים את יאיר לב לדירת המגורים של סבו המנוח, ארנסט בכינסקי הישראלי, בווינה, אל בית המשפחה של אשת ארנסט בכינסקי האוסטרי, אל בן המשפחה של אשת ארנסט בכינסקי, אל ליבה של הזהות האוניברסלית, היהודית, והאוסטרית.

מילים גדולות שמציגות אמת פשוטה.

משפחה נאצית

 

בעת המסע הבלשי יאיר לב מגיע למשפחתה של אשת "ארנסט בכינסקי", שקבור בבית הקברות היהודי באינסברוק, ומגלה להפתעתו, שבני המשפחה של האישה היו תומכי המפלגה הנאצית וחברי ס.א ואס.אס.

המשפחה לא מיהרה להתוודות על הקשר לתנועה הנאצית.

אחד מבני המשפחה, אנדראס פוקה,  איש מרתק בפני עצמו, מתחבר ליאיר לב, ועוקב אחרי ההיסטוריה של בת המשפחה שלו, אשתו של ארנסט בכינסקי האוסטרי, ואז מתגלים פרטים מפתיעים מאד.

מתברר שארנסט בכינסקי האוסטרי הוסתר על ידי מי שהפכה, לימים, לאשתו, בדירת מסתור בזגרב, קרואטיה, במשך ארבע שנים!, שמו היה אז עמנואל וילנר, פרט שנתגלה על ידי תחקירן והיסטוריון אוסטרי, ניקו הופינגר, ו רק סיפור זה כשלעצמו היה מזכה את האישה כחסידת אומות העולם.

עם שובו לאוסטריה הוא נאלץ להמיר את זהותו משם המשפחה היהודי "וילנר" ל"בכינסקי" ושינוי הרישום נקלט בארכיון האוסטרי המרכזי.

ואיך זה אכן קרה ? האם הארנסט בכינסקי הישראלי, סבו של יאיר, ידע ?

לעניין זה חייבים לומר שאין תשובה חד משמעית בסרט.

כמה דברים ברורים קורים בסרט הזה :

מתברר ש"הארנסט בכינסקי" האוסטרי הכיר את ארנסט בכינסקי הישראלי והחלפת הזהות לא נעשתה, כפי הנראה, באקראי.

מתברר שאשת "הארנסט בכינסקי" האוסטרי לא וויתרה על הבעל היהודי שלה הגם שהיא שילמה על כך מחיר בקרב בני המשפחה שלה, שהיו תומכי המפלגה הנאצית האוסטרית ומעבר לכך. כן, היא חסידת אומות עולם הגם שמעולם לא הוענק לה תואר זה אבל היא זכאית לו בדין.

מתברר שאין דבר חזק מן החיים עצמם ושני "הארנסט בכינסקי" הבינו זאת היטב: החברות בניהם, שנרקמה בילדותם, בבניין דירות בווינה, לא פסקה מעולם, והם סייעו זה לזה.

איש מהם לא דיבר על כך מעולם.

הנכד, יאיר לב, גילה מעט מתהליך ההסתרה של ניצולי שואה, והרבה מאד על אנושיות וחברות, בימים קשים.

הבימאי יאיר לב הוא מן היוצרים הראשונים בישראל שהציב מצלמה מול ההורים ניצולי השואה וביקש מהם לספר את החיים בפלנטה האחרת. סרטו "הוגו" (1989), סיפור הישרדותו של אביו, ו"הוגו 2" (2008 ) , בחנו בצורה מאד חדה את הזהות והטראומה של בני הדור השני.

הסרט "אתה מת רק פעמיים" עוסק בהישרדות, בחברות, באנושיות, בעת מלחמה ואחריה, ואין רגע בסרט שאדם חש שהמציאות עולה על כל דמיון.

להזמנת הקרנה של הסרט

shisha6@netvision.net.il