השותפות קידמה קשרי אמנות מראשיתה בשנת 1997, לנוכח סצינות האמנות המשגשגות בקהילות האמריקאיות והישראליות והיכולת של אמנות להפוך לשפה משותפת בין אנשים. בחודש שעבר, אגד הקהילות לקח גישה זו צעד אחד קדימה.

מאת: גיל הופמן 

היחסים בין ישראל לתפוצות היהודיות התנהלו בעבר בדרך שגרה בצורה פשוטה למדי: יהודי אמריקה תרמו כסף והפוליטיקאים הישראלים הוציאו אותו.

בשבע עשרה השנים האחרונות, הסוכנות היהודית שינתה את המודל לכיוון 'גשר חי', במסגרתו מתקיימים חילופי תרבות וביקורים שבונים יחסים אישיים בין קהילות שותפות בישראל עם קהילות מכל רחבי העולם.

 עתה 'שותפות ביחד' של אגד הקהילות האזור המרכזי שמקשרת 12 קהילות מארה"ב עם עכו ומועצה אזורית מטה אשר בגליל המערבי, העלתה את יחסי ישראל-תפוצות לרמה חדשה בכך שהפכה אותה לעבודת אמנות.

 השותפות קידמה קשרי אמנות מראשיתה בשנת 1997, לנוכח סצינות האמנות המשגשגות בקהילות האמריקאיות והישראליות והיכולת של אמנות להפוך לשפה משותפת בין אנשים. בחודש שעבר, אגד הקהילות לקח גישה זו צעד אחד קדימה.

יותר מ- 100 איש הגיעו בחודש שעבר לישראל משש קהילות של האגד לסיור במסגרת סיבוב הופעות עולמי מיוחד של  להקת הבלט הידועה של אוסטין. הבלט ביצע את המופע Light (אור) המספר את סיפורו של ניצול שואה, בפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו; בתל אביב במרכז סוזן דלל; ובירושלים במרכז ז'ראר בכר, האולם שבו נערך משפטו של הנאצי אדולף אייכמן בשנת 1961. 

הסיור התאפשר בעזרת מאמץ משותף של חבר הנהלת בלט אוסטין סטפן אדלר, הפדרציה היהודית של אוסטין, מנהיגי השותפות בישראל ובראשם הפילנתרופית רעיה שטראוס בן-דרור, ומנהל פסטיבל עכו אלברט בן-שלוש. אדלר רצה להביא את המופע שמתקיים כבר זמן רב לישראל כבר מספר שנים אולם הדבר לא הסתייע עד אשר נוצר הקשר עם השותפות.

 אדלר ואשתו דיאן ארחו את אורית קצנשטיין-גורי, מתנדבת של השותפות לפני 5 שנים כאשר היא ביקרה באוסטין כחלק ממשלחת של מנהיגים צעירים מהשותפות. כאשר הם הגיעו לישראל בשנה שלאחר מכן אורית קצנשטיין-גורי אירחה את האדלרים שניפגשו אז עם מנהיגי השותפות.

 "השותפות שאלו מה הם יכולים למען אוסטין ואז עלה במוחנו הרעיון של הבאת המופע 'אור'", אמר אדלר בראיון במוזיאון לוחמי הגיטאות הסמוך לעכו. "אנחנו הצענו להם פרויקט שיהיה קשה לבצע. אמרנו להם 'בואו נקח תושבי אוסטין לישראל במסגרת המופע 'אור' ולדיון שמתלווה אליו".

'אור' הועלה לראשונה בשנת 2005 כחלק מתוכנית קהילתית חינוכית בת שלושה חודשים באוסטין בנושאי סובלנות, דו-קיום והשואה. התוכנית שילבה בתוכה אנשי עירייה באוסטין, מערכת בתי הספר שלה, וקבוצות תיאטרון ומחול. מאז הבלט הופיע בערים שונות בארה"ב.

"הפרויקט הזה הוא הרבה יותר מבלט", אמר נדבן מאוסטין טום מרידת', ".... הוא מציג דיון על הסכנה הכפולה של שנאה ואדישות. הוא... לקח מוסרי שלעולם אסור לנו להתעלם ממנו".

מרדית - שאיננו יהודי במוצאו, מעורב בחינוך למורשת השואה בבתי ספר באוסטין. לדבריו הבאת 'אור' לישראל היא התגשמות חלום.

הוא אמר: "בלט הוא שפה אוניברסלית ברבדים עמוקים של שיחה. פרויקט 'אור' הוא מתנה. אם  לא נקבל את המתנה, זה יהיה הפסד עבורנו".

אדלר ניסה ללא הצלחה בעבר להביא את 'אור' לישראל באמצעות סוכנויות אמריקאיות וישראליות, גורמים רשמיים וארגונים. הרעיון החל להתממש רק לאחר שהוא הכיר את בן-שלוש בישיבות השנתיות של השותפות באוסטין.

בן-שלוש החליט להפוך את הבלט למופע המרכזי בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר במהלך חופשת סוכות והוא ושטראוס יצרו את הקשרים עם תיאטרונים ישראלים אחרים. סביב מועדי ההופעות, השותפות ארגנה סיור לישראל שכלל 4 ימים סיור באזור הגליל המערבי שעזר לפתח את היחסים בין אמריקאים לישראלים.

 "היו לי חששות כיצד הבלט יתקבל בישראל ובקרב הקהל הישראלי", אמר ג'יי רובין מנהל הפדרציה של אוסטין. "אולם לא רק שזה התקבל, אלא ההופעה והדיון שהתקיים אחריו היו עוצמתיים במיוחד. במהלך הבלט נשמעות סירנות שמסמלות את הפלישה הנאצית. בארה"ב הבנו את הסירנות באופן אמנותי, אך מעולם לא שמעו סירנות בחיי היום יום. לאנשים החיים פה, קולות אלו לא היו זרים".

רובין הביא איתו לישראל משלחת גדולה ומגוונת מאוסטין, הכוללת 30 רקדנים וצוות הפקה של הבלט. אף אחד מהרקדנים הוא יהודי.

כמו כן הגיעו 38 אנשים מקהילות האחרות של האגד ובכללם דייטאון, אומהה, דס מוין, סאות' באנד, ולואיוויל. עבור יותר מ-75 מהאנשים שהגיעו בסיור זה היה הביקור הראשון שלהם בישראל וגם מקרב אלה שכבר היו בישראל, רבים מהם מעולם לא ביקרו בגליל המערבי.

בניגוד לכך, זה היה הביקור ה-59 במדינה היהודית של ג'אן גולדשטיין, מנהלת ארה"ב של אגד הקהילות של השותפות. גולדשטיין שהיא מאומהה, אמרה שהיא גאה מאוד לראות כיצד האמנות מחברת את כל הקהילות לשותפות.

לדבריה, "אנחנו 12 קהילות שחוברו יחדיו על ידי השותפות ואנו חולקים אתגרים. הגעה במשותף לישראל מעניקה לנו הזדמנות ללמוד האחד מהשני ולבנות יחסים נהדרים. אני אסירת תודה שאנו יכולים לנסוע יחדיו לביתנו".

אנדריאה ארבל, המנהלת של יחידות השותפות של הסוכנות היהודית לישראל, אמרה שחוויות ישראליות חזקות הרבה יותר אם הן מתרחשות ברמה האישית. היא ציינה שלתוכניות כגון 'תגלית' ומס"ע כוללות אינטראקציה כלשהי עם ישראלים אולם במסגרת 'שותפת ביחד', מהות התוכנית היא המפגש בין אמריקאים לישראלים.

לדברי ארבל הפעילות המשותפת חשובה לישראלים ולשם שמירת הקשר עם העם היהודי. לדבריה, הדבר מאפשר לישראלים לגלות את תפקידם החיוני במסגרת העם היהודי והאתגרים שבפניהם הוא עומד ולדון עם עמיתיהם האמריקאים בשאלה כיצד ניתן לעזור האחד לשני להשתמש בעוצמות השונות שלהם.

"שותפות ביחד" היא עדיין חזקה לאחר 18 שנים מפני שאתם לא רוצים לעזוב את המשפחה שלכם", אומרת ארבל.  "אין קיצורי דרך בבניית העם היהודי. זה צריך להיעשות מול כל אדם וקשר. המאמץ הוא אולי מקומי, אבל ההשפעה היא גלובלית".

בתקופת שהותה של המשלחת בישראל, הם השתתפו בטקס הנחת אבן הפינה למרכז השותפות על שם דיימון רוז. המרכז ייקרא על שמו של המנהל הקודם שלאחר מכן ניהל את כל השותפויות בצפון. ידידי השותפות בארה"ב ובישראל גייסו קרוב למחצית ממיליון הדולר הדרושים להקמת המרכז.

הנדבנית הישראלית רעיה שטראוס בן-דרור הסבירה בטקס כיצד רוז שינה את חייה כאשר גייס אותה להיות מעורבת בשותפות ולימד אותה על החשיבות של יחסי ארה"ב-ישראל. אגד הקהילות של אזור המרכז היה החלוץ בשילוב תורמים ישראלים מקומיים במאמצי גיוס הכספים.

בעידודה של שטראוס בן-דרור, דוד לרון, מנהל מנטה, רשות חנויות הנוחות של דלק, הצטרף כיו"ר הישראלי של שותפות הגליל המערבי עם אגד הקהילות של אזור המרכז. לדבריו הוא תמיד ניסה לעזור לקהילה שלו, להשאיר עולם טוב יותר לילדיו, אבל הוא לא היה מודע לחשיבות של היחסים עם הקהילות היהודית בחו"ל.

 "עכשיו אני במקום אחר", הוא אומר. "יש לי קשרי משפחה עם כל כך הרבה אנשים ואני לא יכול לוותר עליהם. אני אוהב לעשות דברים טובים עם אנשים אלה. הישראלים בהגדרה רוצים לתת מעצמם מפני שהרעיון ש'כל ישראל ערבים זה לזה', הוא חלק מהם."

 לרון אמר שישראלים בדרך כלל נותנים מזמנם והמיומנויות שלהם והאמריקאים בדרך כלל נותנים כסף. אבל בשותפות, שני הצדדים לומדים את הצדדים הטובים של האחר."אני וישראלים אחרים תורמים כסף למען יחסי ארה"ב-ישראל באמצעות השותפות בדיוק כמו האמריקאים, והאמריקאים לומדים שנתינה מעצמם פירושה הרבה מעבר לכך". אומר לרון. 

לדברי לרון ההופעה של 'אור' בעכו והפרויקט החינוכי שמתלווה אליו הוא הדבר החשוב ביותר שהוא היה שותף בו מאז החל להיות מעורב בשותפות. מקבילתו האמריקאית, זואי רייקס מאומהה, אמרה שההופעה בעכו הייתה "ברכה – שנועדה להתגשם".

רייקס שמעורבת בשותפות מאז הקמתה, השתפכה בשמחה על המעורבות של הישראלים בהפיכת המאמץ לסיפור הצלחה גדול כל כך.

"אנחנו כבר לא רק עוזרים לישראלים על ידי בנייה ומתן כסף", אומרת זואי רייקס, היו"ר האמריקאית הותיקה של שותפות אזור הגליל המערבי עם אגד הקהילות המרכזי. "אנחנו עובדים ביחד, זה לצד זה בגשר חי, גיוס כספים משני עברי הים. ישראלים במשפחה הגלובלית קמו ואמרו אנחנו נעבוד איתכם ביחד לחיזוק הקהילה היהודית".