זו הייתה חגיגת ביחד אמיתית – אמריקאים וישראלים, יהודים ודרוזי, מתנדבים ואנשי מקצוע. במפגש השתתפו כ- 90 איש. זה היה גם ערב המחבר בין העבר לעתיד מפני שהאירוע התקיים במוזיאון קיבוץ לוחמי הגיטאות.

עובדי המוזיאון השתתפו אף הם. התארחו אצלנו גם אורחים משותפויות שכנות. הנושא שהועלה על ידי צ'רלס פולמן מדלאס היה – מדוע ישראל חשובה. במבי שלג, עיתונאית מירושלים דיברה על השסעים בחברה הישראלית שמשפיעים על הדימוי של הישראלים, לא רק בעולם אלא גם בעיני הישראלים עצמם.

שני הדוברים הציגו תמונה מעניינת ביותר שבה ע"פ הצעת במבי יש למצוא מכנה משותף שסביבו ניתן לפעול והקושי להגיע אליו משתלב בבלבול שמאפיין אנשים מחוץ לישראל להבין ולגלות מהי ישראל האמיתית. שניהם עמדו על הבעיה שהמידע מגיע רק מהקולות הקיצוניים שמגיעים מקבוצות רדיקליות החיות בישראל.

יתכן שזה מוזר ליהודים מרחבי העולם להיווכח שישראלים צריכים לשמוע – מדוע ישראל חשובה, מדוע להיות יהודי זה מיוחד, ומדוע הדבר נתון בידינו להתמיד בדרך לשמירה על השניים. עבורי – המורשת משולבת בבחירה. עבור אחרים, הדור הצעיר – יתכן שזו בחירה, או מחויבות? האם זה ענין של גיל? אני מקווה שלא.

הדבר שהתבהר יותר בדיונים בקבוצות קטנות הוא שיש לנו הרבה על מה לחשוב ולדון בהם – בישראל עצמה ועם השותפים שלנו בקהילות שמחוץ לישראל. זו עבורי מהות השותפות – פורום נהדר לדון שם, להקשיב, לגלות באמצעות הקשר ולהשפיע.

הדבר הנוסף ששימח אותי באותו יום היה שבלובי בחוץ התנהלה התרמה של ח"י שקלים. לכל אחד שנכנס לאולם ניתנה הזדמנות להשתתף, וכמעט כולם נענו. תרמנו תרומה נאה לשותפות, אך הדבר החשוב ביותר היה שנתנו לאנשים הזדמנות לתרום ולהיות מודעים לפעילויות שלנו בערב מיוחד מאוד.