הטבעת היא שוות כסף, ומשום כך אפשר להתקדש בה. יש להקפיד שאת הטבעת יקנה החתן, שאם לא כן, אין הקידושים תופסים. כדי שלא לבייש את חסרי האמצעים קבעו חכמים, שיש לקדש אישה בטבעת זהב פשוטה בלא אבני חן או תוספות. הטבעת מסמלת את העיגול השלם, משל חייהם של החתן והכלה: עד יום נישואיהם כל אחד ואחד, נפשו חצויה, ובשעת נישואיהם משלימים את המעגל וסוגרים אותו.

יש אומרים, שכל זוג הוא טבעת בשרשרת הטבעות המאחדות את דורות העם היהודי מימי האבות. כשהחתן עונד את הטבעת לכלה, הריהו מכריז לפני כל העדה, שהוא מעוניין לבנות בית בישראל כטבעת נוספת בשרשרת ארוכה של דורות העם היהודי.

ועונד את הטבעת על אצבע הכלה בידה הימנית. יש נוהגים, שהחתן מתעטף בטלית.

לאחר מכן הרב קורא את הכתובה ומוסרה לידי החתן, שימסרנה לכלה.

מברכים על כוס יין שנייה ואומרים שבע ברכות נישואין.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהכול ברא לכבודו:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, יוצר האדם:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בצלמו. בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בין עדי עד. ברוך אתה ה' יוצר האדם:

שוש תשיש ותגל העקרה, בקבוץ בניה לתוכה בשמחה. ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה:
שמח תשמח רעים אהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה:

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר ברא ששון ושמחה. חתן וכלה. גילה רינה. דיצה וחדווה. אהבה ואחווה, ושלום ורעות , מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחפתם, ונערים ממשתה נגינתם. ברוך אתה ה' משמח חתן עם הכלה:

החתן והכלה שותים מכוס היין. החתן שובר כוס, זכר לחורבן בית המקדש, ואומר:

אם-אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק-לשוני לחכי אם-לא אזכרני אם-לא אעלה את-ירושלים על ראש שמחתי.

לאחר החופה הקהל מלווה את הזוג הצעיר בשירה ובריקודים ל"חדר הייחוד", ושם הם שוהים זמן-מה. בעדות המזרח אין נוהגים כך.